אני, ריבוט: מה עומד מאחורי האהבה הבלתי נגמרת של הוליווד לרימייקים?

חפשו אילו סרטים מוקרנים כעת בבית הקולנוע הקרוב אליכם. מה תמצאו? "סופרמן", עיבוד שלישי בפחות מ-20 שנה לדמות הקומיקס המיתולוגית (שאיתנו כבר מ-1938); "דרדסים", עוד מותג קומיקס ותיק (קיים כבר מ-1958) שכבר עבר שלושה גלגולים ב-15 השנים האחרונות; "קראטה קיד: הגדולים מכולם", הסרט השישי בזיכיון המצליח, שהחל ב-1984; "עולם היורה: חיים חדשים", אתחול לסדרת סרטי "עולם היורה" שהחלה לפני עשור, שעצמה אתחלה את סדרת סרטי "פארק היורה", שהחלה ב-1993; "מייגן 2.0", המשך לסרט האימה "מייגן" מ-2022; ו"לילו וסטיץ'" ו"הדרקון הראשון שלי", עיבודי לייב-אקשן לסרטי האנימציה באותו השם מ-2002 ומ-2010 (בהתאמה).

רוצים סרט ישראלי? אין בעיה, מוזמנים לבחור בין "ההילולה 2: החתונה", סרט ההמשך ל"ההילולה" מ-2023, לבין "לשחרר את שולי סאן", סרט ההמשך ללהיט העצום "לשחרר את שולי" מ-2021. אל כל אלו צפויים להצטרף בחודשים הקרובים "אני יודע מה עשית בקיץ האחרון", המשך/רימייק לסרט באותו השם מ-1997; "ארבעת המופלאים: צעדים ראשונים", עוד עיבוד לחבורת גיבורי העל של מארוול, פחות מ-20 שנה אחרי הניסיון הקודם; "רוז נגד רוז", עיבוד לספר ולסרט "מלחמת רוז ברוז" מ-1981 ומ-1989 (בהתאמה); "האקדח מת מצחוק", המשך/אתחול ("ריבוט") לסדרת סרטי הפרודיה משנות ה-80 באותו השם; "שישי הפוך יותר", סרט ההמשך ל"שישי הפוך" מ-2003, שעצמו היה רימייק לסרט מ-1976 ועיבוד לספר מ-1972; ו"זוטרופוליס 2", סרט ההמשך ללהיט של דיסני מ-2016.

כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:

• הצעקה האחרונה: כך הפכו סרטי האימה הטראשיים לדבר הכי חם בקולנוע
• 40 שנה אחרי, כנראה שאין עוד סרט כמו "בחזרה לעתיד" - וטוב שכך
• הלהקה הישראלית שעומדת נגד ה-BDS: "לא עמדנו נגד המדינה, אז מעריצים מחו"ל עזבו אותנו"

מה הפואנטה של רשימת מכולת זו? הקולנוע הפופולרי של ימינו, ובפרט הקולנוע ההוליוודי, מאוהב עד כלות ברעיון של מחזור רעיונות - המשך, אתחול, חידוש, פריקוול, "ריקוול" וכן הלאה וכן הלאה. מה שהיה לסממן היכר של הקולנוע כבר מראשית שנות ה-2000, צבר תאוצה ב-15 השנים האחרונות, עד שרעיונות מקוריים נדמים הצעה בוטה או פשוט לא מצליחים להחזיר את ההשקעה הכלכלית בהם, בוודאי לא באותה הרמה של זיכיון קיים. המצב המתמיד הזה ועונת הקיץ העמוסה מעלה מחדש את שאלת המיליון דולר - איך הגענו למצב הזה? מדוע הוליווד תקועה על Repeat?

בואו נתחיל בלהפריך את המחשבה שרימייק, או אתחול/ריבוט, הוא עניין חדש. המשכים, רימייקים וכל היוצא בזאת קיימים משחר ימי הקולנוע, או לפחות מהרגע שבו נוצרו סרטים מקוריים מוצלחים - כך "בן חור" (1959) עיבד את "Ben-Hur: A Tale of the Christ" מ-1925; "הזבוב" (1986) עיבד את הסרט באותו השם מ-1958; ו"אבי הכלה" (1991) עיבד את הסרט באותו השם מ-1950. ההבדל? התעשייה שסבבה אותם, שהעדיפה לא פעם סרטים מקוריים, והקהל - שתאמינו או לא - לא חיבב כל כך המשכים. למעשה, מ-1915 ועד 2000, רק 10 פעמים היה סיקוול לסרט הרווחי ביותר של השנה, כשהחשודים המיידים עולים לראש: סדרות "אינדיאנה ג'ונס", "מלחמת הכוכבים", "ג'יימס בונד", "שליחות קטלנית" ו"רוקי".

עם התבססותם של מותגים קיימים בשנות ה-2000 ואילך - מ"הנוקמים" ועד "שר הטבעות" - וכשמשברים כלכליים ופנים-תעשייתים מאיימים ברקע, החלה להסתמך הוליווד יותר ויותר על מה שכבר נמצא. קחו לדוגמה את חברת פיקסאר, שרכשה את מרבית הונה ופרסומה עם שורת יצירות מקוריות כמו "צעצוע של סיפור", "מפלצות בע"מ", "וול-אי" ועוד. כעת, כשהיא נסמכת כמעט רק על המשכים ("הקול בראש 2" גרף עבורה בשנה שעברה לא פחות מ-1.5 מיליארד דולרים), גיחתה לסרט מקורי עם "אליאו" בחודש שעבר הסתיים בפתיחה החלשה ביותר שלה ביותר מ-40 שנותיה.

במובנים רבים, הסיכון של סרט מקורי כבר לא כל כך שווה את זה. אזי, לאן עברו יצירות המקור? בעיני רבים, התשובה פשוטה - לטלוויזיה. "בעבר הלא רחוק, 'התבגרות' (הסדרה המדוברת של נטפליקס, ד"ע) היה יכול להיות להיט בקולנוע", טען בחודש שעבר עיתונאי הקולנוע סטיבן גיידוס בריאיון לעיתון "הגארדיאן", "אבל תדמיין להציע פיץ' שכזה היום: 'זה סרט על הבעיות בשירות בתי הסוהר והקהיית החושים המתקדמת אצל ילדים'. צרצור הצרצרים במהרה יחריש אוזניים".

נדמה שנכון ל-2025, פועלת תעשיית הקולנוע הפופולרית בשלושה כיוונים שונים, שדי חופפים זה לזה בפועל: פנייה לעבר הרחוק בחיפוש אחר זיכיונות (IP) לא "משומשים", מה שמוביל לתחיית מותגים "עתיקים" ("הגוניס", "גרמלינס" ו"ספיינל טאפ" כבר בדרכם חזרה) ולהחלטות ביזאריות לעיתים, כדוגמת "דירה 7א" - פריקוול ל"תינוקה של רוזמרי", וסדרת ספין-אוף ל"קן הקוקייה", לא פחות. במקביל, מתבצעת פנייה לעתיד הקרוב מדי בעבור מותגים שראויים לתחייה - מ"עולם היורה" ועד "שודדי הקאריביים" ו"לילה מוטרף במוזיאון", כשהפרק האחרון בסדרת הסרטים הנ"ל יצא רק ב-2014.

לבסוף, ישנם סרטים מקוריים ספורים מדי שנה שזוכים לתהודה רחבה והצלחה מסחרית - כדוגמת "הכול בכל מקום בבת אחת" מ-2022 שנים ו"חוטאים" ו"פורמולה 1" שיצאו במהלך השנה האחרונה. מה הקאץ'? מידת ה"מקוריות" של הסרטים שזוכים לכך אינה בשחקים. כך, לדוגמה, "הכול בכל מקום" נשען רבות על ז'אנר גיבורי העל של העשור האחרון ועלילות המולטיוורס למיניהן בפרט, "חוטאים" מעין "מעבד" את "מצאת החמה עד צאת הנשמה" (1996) של רוברט רודריגז, רק עם הרבה יותר בלוז; ואילו מאחורי "פורמולה 1" עומד מותג ספורט ותיק ואמיד במיוחד, עם ארסנל ספורטאים שמוכרים לרבים.

"זה גורם לי לחשוב על משפט שאמר פעם המשורר גיל סקוט הרון: 'אמריקאים רוצים לחזור אחורה ככל האפשר, גם אם זה אומר רק עד השבוע שעבר. לא להסתכל קדימה על העתיד, אלא עם הראש לכיוון ההפוך'", הוסיף גיידוס בריאיון. אולי זו הנקודה - העתיד, חושבים רבים, אינו מזהיר במיוחד. המציאות כיום גם היא אינה כה מלבבת. כשזה המצב סביבנו וכשהוליווד הפכה מזמן מ"מפעל החלומות" למפעל לקירור ושימור, אולי הרימייק/המשך/אתחול ומה לא מזכירים לנו את מה שהלך וכנראה עוד לא ישוב לעולם.