מאוכזבים ומופתעים: גל רובין וסהר כהן חושפים את התחושות הקשות רגע אחרי הגמר

רגע אחרי גמר "הישרדות" גל רובין שיתפה בתחושות מהמשחק וכתבה: "הדיחו אותי חברתית, עברתי שנה של זלזול והחרמה מצד החברים למסע והרגשה שכועסים עליי ואפילו שונאים" גם סהר כהן חשף כי הוא מאוכזב מהחברות שלו קייסי זאפטה ומאיה קיי

גל רובין, סהר כהן
גל רובין, סהר כהן | צילום: מיכאל טומרקין

השורדים האחרונים אמנם חזרו מהאי כבר לפני כשנה, והספיקו לעבור לא מעט חוויות כאלו ואחרות עם הקולגות שלהם למשחק. אבל נראה שמה שהתרחש אמש בגמר "הישרדות" היה בגדר הפתעה עבור חלק מהם. במהלך השידור נחשפו התוצאות, וכל אחד מהפיינליסטים נחשף להצבעות חבר המושבעים והבין מי הצביע לו ומי לא. בעוד עשרה קולות הוענקו לאלית וקול אחד בלבד לסהר כהן, טל מורד וגל רובין לא זכו לאף קול מחבריהם לאי. היום, אחרי שעיכלו את כל המתרחש שיתפו סהר וגל בתחושות הקשות מהתובנות של אתמול.

כתבות נוספות במדור סלבס:

כהן, נשאל על ידי העוקבים שלו האם התאכזב לגלות שקייסי ומאיה לא הצביעו לו כתב: "כן התאכזבתי משתיהן, מקייסי האמנתי דווקא שתעמוד מאחוריי מה שאמרה לי ותצביע לגל או לפחות לי בזכות הדרך שעברנו יחד. מאיה גם הפתיעה אותי שהיא בחרה להצביע דווקא למי שלא התחברה אליה במשחק".

קייסי זפטה, סהר כהן, הישרדות
הישרדות | צילום: רשת 13

גם רובין קמה לבוקר טעון ושיתפה את התחושות הקשות שלה מכל התקופה. וכך רשמה "הגעתי לאי בודד אי שם רחוק. באמצע החיים המוטרפים שלי והתמסרתי למשחק מטורף שחי ונושם רק את עצמו. יצרתי המון חברויות, הייתי ישרה וכנה, שימשתי החוליה החזקה. בתחילת דרכי נשאבתי לשקט, לפאוז שפתאום נקלעתי אליו במתנה. כולם יצרו בריתות בעודי נהנת מרעש הגלים והצבעים בזריחות. אחרי חמישה ימים התנערתי, הבנתי שאני במשחק שמטרתו לזכות במיליון שקלים. ואני ככ רוצה קצת לשחרר מהכתפיים שלי, להגשים חלומות לילדים. להתקדם קצת יותר לעבר החלום העצמאי..הפעלתי את כל המנגנונים שפתחתי שנים..לא נחלשתי לא התלוננתי לא בכיתי.הייתי נאמנה לדרך שלי. ולא זכיתי".

עוד הוסיפה "אמנם הדחתי את כולם במשחק, באופן משחקי מוחלט. מאותו הרגע.. אותי הדיחו חברתי. המשימה שלהם הייתה להדיח אותי רגשית.. זה גם הגיע לארץ ועברתי שנה של זלזול והחרמה מצד החברים למסע והרגשה שכועסים עליי ואפילו שונאים..ולא, הפעם לא באופן משחקי.. אלא בגלל המשחק.. לא הייתה רוח ספורטיבית, בטח לא אחריות משחקית. ההפך.. האשמה ונקמנות. וזאת הדחה חברתית, לא צלחו לקחת את המאמץ שלי ולהחמיא לו. אני הייתי אני, אתם הייתם אתם. ויאללה נקסט".

גל רובין