הבובלילים הרוויחו, האח פחות

הזכיינית קשת, שייבאה לארץ את פורמט האח הגדול, ללא ספק עשתה היסטוריה. הכוונה היא לאו דווקא לנתוני הרייטינג המדהימים (הישרדות עשתה זאת לפניה לאורך זמן) או לבאזז התקשורתי האינסופי (גם שרון איילון כיכבה בזמנו ככותרת משנה בהולד לכל כתבה שנייה), אלא דווקא לבית ספר שהיא ארגנה לכל הזכייניות המתחרות (רשת, ערוץ 10) בניהול עסק ואיסוף המרכיבים השיווקיים לכדי נוסחה מנצחת. תוכנית טלוויזיה שהכינה מראש פלטפורמה 24/7 בדמות ערוץ 20, סגרה תוך כדי תנועה ראיונות תקשורתיים רק לגופי התקשורת הגדולים והספיקה אפילו לייצר דיסק בלתי צפוי של להיטי התכנית, עוד לא הייתה לנו פה.

גורמים בקשת מגדירים את מתח הרווחים של האח כפנומנלי. כל פרק "עולה 6 ספרות, ומכניס 7 ספרות", הם מתגאים בהישג הגדול מכל. כלומר, בפער אולי הגבוה ביותר שהיה בטלוויזיה המסחרית בין ההשקעה לרווח. אך האמירה הזו מתבססת על ההנחה הגסה, שפרק של האח עולה לזכיינית פחות מפרק של נניח הישרדות היקרה, ומכניס כאמור יותר באופן משמעותי. אולם, על פי גורמים אחרים בתעשיה, למרות ההישגים הניכרים באפיקי הכנסות, ייתכן מאד שההשקעה העצומה רחוקה מלהיות ריווחית ושהעונה הראשונה תסתכם בסופו של דבר בשורת הפסד קשה. או במילים אחרות, האם האח הגדול באמת מרוויח?

האח בשורת הרווח

שיתופי הפעולה של קשת התפרסו כמעט על כל תחומי המדיה המרכזיים, וכמו פעולה צבאית מתוזמנת היטב, הכל תיקתק לפי הכללים, עם מטרה ברורה אחת: תרגום הבאזז למזומן. על הבאזז היתה אחראית כידוע התקשורת, שסיקרה את התופעה בעוד היא יוצרת אותה. את המזומן ייצרה קשת באמצעות שיתופי פעולה שיווקיים עם הגופים המובילים בישראל, זאת עוד לפני שסופרים את ההכנסות מפרסום שעלו ככל שגדלה הנוכחות התקשורתית ואיתה אחוזי הצפייה.

רבות דברו על ההשקעה חסרת התקדים מבחינה תקציבית שהשקיע ערוץ 10 בהפקת עונת הישרדות הראשונה. ההערכות נעו סביב ה-5-6 מיליון דולר לכלל העונה. אולם על פי מה שנודע ל-nana10 לא מן הנמנע שבאח הגדול הושקעו אפילו יותר.

כמה נתונים, ראשית על הרווח: על פי ההערכות בתעשיה, כמות ה-sms שההתקבלו עד היום בתכנית עומדת על כ-5 מיליון, מתוכם כידוע גוזרות חברות הסלולר נתח משמעותי אך בהתחשב בעובדה שכל הצבעה לאחד המתמודדים עלתה שקל, הרווח היה בהתאם. הסכם שיתוף הפעולה עם הוט בעבור השידור בערוץ 20 הכניס לקופת הזכיינית, כך על פי ההערכות חצי מליון דולר. גם הסכמי התוכן השיווקיים שהיו עם מי עדן ובזק כידוע, מוערכות בכחצי מיליון דולר, שוב, לפני הפרסומות ה"רגילות" ששודרו במהלך פרקי התוכנית. אם מוסיפים לכל אלו את מרכיב המרצ'יינדייז (הדיסק עם סאבלימינל), ההכנסות משימוש במותג בפרסומות עתידיות, גזירת קופון מקמפיינים עתידיים של ה"טאלנטים" מבית האח מגיעים לתוספת נכבדת של מזומנים.

בשורת האיוב

למרות כל הרווחים, ואלו שעוד נכונו בעקבות האפטר שוק של האח, מרבית ההערכות מנבאות שקשת לא הרוויחה ולו שקל, לפחות לא מהעונה הראשונה של פצצת הרייטינג. "מדובר בהפקה מאד יקרה, לא אתפלא אם ההפקה לא תחזיר לעצמה את ההוצאות", אמרה היום ל-nana10 אילנית סימן טוב, העורכת של "פרויקט וואי", הגירסה המוקדמת והדומה ביותר לאח הגדול שהופקה בארץ. "מדובר בצילומים סביב השעון, חדרי עריכה סביב השעון, ומה שלוקח את רוב התקציב הוא כמובן המשכורות לאנשי הצוות".

גורם אחר בתעשייה, העובד בחברת הפקות המתחרה בזו של קופרמן (המפיק את האח הגדול), מחזק את דבריה. "הסדרה עדיין מפסידה", הוא קובע. "עלות של פרק בהערכה גסה הוא 140 אלף דולר", אומר אותו גורם, "תכפיל את זה בעשרים ומשהו הפרקים ששודרו, ואת שאר החישוב תעשה לבד. מדובר כאן במפעל. זה להחזיק צוות 24 שעות ביממה, פסיכולוגים, ציוד קונטרול משוכלל ופיתוחים נוספים, הוצאות על פרומואים ארוכים, בניית במה מיוחדת, ציוד מיוחד למשימות, משכורות לכל המתמודדים ועוד. למרות שזה נראה מאד לוקאלי, מדובר בהרפתקאה יקרה מאין כמוה".