מצב העיתונות המודפסת בעולם ב-2010: קיצוצים במערכות ופיטורים של ותיקים לטובת צעירים

פחות עובדים, יותר משימות ותחרות גוברת מול ויקיפדיה ובלוגים ייעודיים - אלה הם פניה של העיתונות הכתובה בשנים האחרונות; כך עולה מסקר שביצעה חברת יחסי הציבור הגדולה בעולם, ברסון-מרסטלר, שבבעלות קבוצת הפרסום הבינלאומית WPP. הסקר נערך בתחילת השנה בקרב 115 עיתונאים בכירים מ-27 מדינות באירופה, במזרח התיכון (כולל ישראל) ובאפריקה.

הסקר של ברסון-מרסטלר, המיוצגת בישראל על-ידי MS תקשורת עסקית, מצביע על אובדן מקומות עבודה, על חוסר ודאות, על ריבוי פלטפורמות ועל התגברות עומס העבודה בקרב העיתונאים - בעיקר בגלל המשבר הכלכלי ועליית קרנו של האינטרנט בשנים האחרונות. רבים מהמשתתפים בסקר הביעו דאגה לעתיד התחום, אבל היו חלוקים ביניהם אודות גורמי הסיכון העיקריים. "המשמעות של התפתחות טכנולוגיות החיפוש היא שפחות אנשים פה קונים עיתונים", אמר למשל עיתונאי ניגרי.

התכווצות שוק הפרסום, שפגעה בהכנסות העיתונים, והתחרות הגוברת מצד אתרי האינטרנט הביאו, על-פי הסקר, לריבוי משימות ולייעול השימוש בכוח אדם ובאמצעים אחרים. "בעבר היינו מסתמכים על סוכנויות, כמו רויטרס ו-AP, להשגת צילומי וידאו וסטילס - אבל הגישה כיום היא לנסות להשיג ולעשות כמה שיותר בעצמנו, כדי לחסוך בהוצאות", אמר עיתונאי בריטי. משתתפים רבים בסקר אף סיפרו על עיתונאים שפוטרו בשל המשבר, ועל אחרים שנותרו במערכת וממלאים גם את תפקידיהם של המפוטרים.

עם זאת, מרבית המשתתפים בסקר אינם רואים בהוספת המטלות או בשימוש הגובר באינטרנט את האיום החמור ביותר על העיתונות המודפסת - אלא דווקא את גיוסם של עיתונאים מנוסים פחות, ששכרם נמוך יותר, כסכנה העיקרית על התחום.

למרות כל אלו, מרבית המשתתפים בסקר אינם רואים בהוספת המטלות או בשימוש הגובר באינטרנט את האיום החמור ביותר על העיתונות המודפסת - אלא דווקא את גיוסם של עיתונאים מנוסים פחות, ששכרם נמוך יותר, כסכנה העיקרית על התחום

הקיצוץ הגדול ביותר - בתחומי הפיצ'רים והדעות

81% מהעיתונאים שהשתתפו בסקר העידו כי חוו קיצוץ בצוות המערכת שבו הם עובדים, כשהם רואים קשר ישיר בין הקיצוץ למשבר הכלכלי. התמונה שעלתה מהראיונות היא שהקיצוץ המשמעותי ביותר נרשם בהעסקת פרילנסרים בכלי התקשורת - 30% מהמרואיינים העידו על קיצוץ כזה. 22% מהעיתונאים שהשתתפו בסקר אמרו כי פוטרו עובדים במערכת שלהם ו-18% ציינו כי צומצם השימוש בסוכנויות ידיעות וברכישת תצלומים ממקורות חיצוניים.

במקרים רבים אמרו המרואיינים כי העובדים שפוטרו היו הוותיקים יותר ובעלי השכר הגבוה יותר, כשבמקומם גויסו עובדים צעירים ומנוסים פחות - ולפיכך גם בשכר נמוך יותר, מה שבמקרים רבים הביא לירידה באיכות העבודה. העיתונאים ששרדו בסבבי הפיטורים העידו כי הם נדרשים למלא כמה תפקידים במקביל, כשבמקרים רבים נאלצו לקחת על עצמם מטלות של עובדים שפוטרו, נוסף על הגדלת מספר המשימות בשל הפלטפורמות הרבות שבהן מעבירים כיום רוב גופי העיתונות את המידע: עיתון, אתר, פורטל סלולרי ועוד. מבין המחלקות שספגו את הקיצוצים, המחלקה הכלכלית-פיננסית ספגה את הפגיעה הקטנה ביותר (16%), כשהקיצוץ הגדול ביותר נרשם בתחום הפיצ'רים, 28%, והדעות - 19%.

13% מהעיתונאים: "אין זמן למסיבות עיתונאים"

מבחינת הגידול בעומס העבודה, 47% מהנשאלים העידו כי הם נדרשים לבצע כמה משימות במקביל ו-41% אמרו כי הם נדרשים להעביר למערכת ידיעות רבות יותר. לדברי 11% מהנשאלים, לא חל שינוי בעומס העבודה, ו-1% העידו כי כמות העבודה דווקא פחתה.

ואיך הדבר משפיע על העבודה בפועל? 13% מהמרואיינים אמרו כי בגלל ריבוי המשימות אין להם זמן להגיע למסיבות עיתונאים, 20% ציינו שהקדישו פחות זמן למחקר ולבדיקת עובדות ושיעור דומה אמרו כי יש להם הרבה פחות זמן לפגישות פנים-אל-פנים עם מקורות. התוצאה: שליש מהמרואיינים דיווחו כי עומס העבודה גבר.

בנוגע לעתיד הנראה לעין - 35% מהנשאלים אמרו כי אינם צופים שינויים בגודל הצוות שלהם בשנה הקרובה; 28% השיבו כי הצוות ימשיך להצטמצם ו-18% אמרו כי הצוות דווקא יגדל.

על השאלה מהי הסכנה הגדולה ביותר שאורבת לעיתונות האיכותית, השיבו 40% כי גיוס עובדים מנוסים פחות בשכר נמוך הוא האיום העיקרי, כש-34% אמרו כי קיצוצים פנימיים הם הבעייתיים ביותר לעתיד הענף. 17% בלבד ציינו את עליית קרנה של המדיה הדיגיטלית כסכנה העיקרית שמרחפת מעל לענף. 2%, כנראה האופטימיים הכרוניים, חושבים שלא צפויה סכנה לעיתונות האיכותית. 7% ציינו סיבות שונות אחרות.

רבע מהעיתונאים: לבלוגים אין השפעה על תחום העיתונות

בכל הקשור להשפעת המדיה החדשה על עבודת העיתונאי אין קונצנזוס בעמדות העיתונאים, כשחלק מהם הדגישו את השלילי בעניין ואחרים ראו דווקא את הצד החיובי. ניתן היה להבחין בפערי הדעות כשהנסקרים נשאלו אילו כלים במדיה החדשה שיפרו את עבודתם ואילו כלים פגעו בה. כך, 11% מהמרואיינים אמרו כי הרשתות החברתיות (פייסבוק למשל) שיפרו את העיתונות בעוד 13% טענו כי אתרים אלה דווקא פגעו בעבודה העיתונאית.

גם בכל קשור לשימוש בטכנולוגיות החיפוש ניכרים פערים משמעותיים בדעות: 42% מהנשאלים אמרו כי טכנולוגיות חיפוש באינטרנט שיפרו את עבודת העיתונאי בזכות כמות וזמינות המידע, כשבעבר השגת מידע דומה היתה גוזלת הרבה יותר זמן. לעומתם, 14% מהנשאלים אמרו כי הטכנולוגיות דווקא פוגעות בעבודתם, ככל הנראה על רקע הזמינות של המידע לכלל הציבור, שיכול לחפש ולמצוא מידע רב ברשת.

תמונה דומה עלתה בעניין הבלוגים - 19% מהנסקרים חשבו כי הבלוגים משפרים את עבודתם, לעומת 27% שטענו כי הם פוגעים בענף. 24% מהנשאלים חשבו כי אין לבלוגים השפעה על תחום העיתונות.

ריבוי הפלטפורמות הביא להגדלת כמות וסוג המשימות שממלאים מרבית העיתונאים, כש-10% מהם העידו כי התבקשו לכתוב בלוג בעבור המערכת שבה הם עובדים ו-8% אמרו כי נדרשו להגיב להערות ושאלות של קוראים. המשימות העיקריות שנוספו לעיתונאים כתוצאה מהמשבר הכלכלי וריבוי הפלטפורמות היו כתיבת מאמרי מערכת (27%), כיסוי של תחומים נוספים (25%), עריכה (13%) וצילום תמונות סטילס או וידאו (10%). 7% מהנסקרים בלבד אמרו כי לא מצפים מהם ליטול משימות נוספות בארגון.

בין אם מדובר במדיה חדשה או ישנה, תפקידם של היחצנים ו"דוחפי הידיעות מטעם" היה ונותר משמעותי: 83% מהמרואיינים אמרו כי יחצנים הם גורם משמעותי בעבודתם.