זה שיר פרידה

יש לפחות 50 דרכים לעזוב מישהו, כמו שלימד אותנו פול סיימון, חלקן מוצלחות יותר, חלקן פחות. אף פעם לא קל לעזוב, אבל אין סיבה לא להיות יצירתיים לגבי זה. מעט מאוד דברים כבר יפתיעו אותנו היום, כבר שמענו על קקי בשקית נייר בוערת שמונחת לפני הבית, גם על זה שחברתו התארנבה שלא איתו והוא שכר הליקופטר עם באנר שיספר לה ולכל שאר חוף פרישמן שהיא "כלבה בוגדנית". ובכל זאת, קבלו מדריך קצר ואפשרי לכמה מהדרכים הקיימות – לאו דווקא המעודנות שבהן, כדי לומר "שלום שלום, ואל תבוא לי בחלום".

הנעלמים
הנעלם, או הנעלמת, הם אנשים שיש להם רק מידה מדודה של אנרגיות בחיים, והם לא מעוניינים לבזבז אותה על שיחות סרק, דמעות שליש ותחנונים. הנעלם, כשמו כן הוא, פשוט יתנדף. הוא אף פעם לא יהיה זמין במסנג'ר, הטלפון הסלולרי שלו יהיה לא מחובר באופן מפתיע ובמקרים קיצוניים הוא אפילו יעבור דירה. תמיד אפשר יהיה להתנחם באופציה המדומיינת שהוא בשב"כ ובדיוק נקרא למשימה דחופה וסודית מאוד. דרך אחרת לעבור הלאה היא לשרוף את כל מה שהוא השאיר ולקוות למותו האיטי בייסורים.

ההפגנתי/ת
זה לא שאנחנו רוצים לתת רעיונות, אבל אחת הדרכים המעצבנות והאפקטיביות להסב את תשומת ליבו להיותו מניאק שהשטן לא ברא, היא להתעלל בו בנשק לא קונבנציונלי. רדיו טייפ אימתני ישמש כ"בום בוקס" מתחת למרפסת שלו, ויצווח בקולי קולות את כל הדיסק הראשון של אלאניס מוריסט ביום וגם בלילה (בעיקר בלילה). אין כמו אלאניס כדי להסביר באופן רהוט, אם גם צעקני משהו, עד כמה הוא חלאה. לשכנים המתעניינים תוכלי לספר שהוא בגד בך כשאת בהריון ממנו בחודש השלישי. מה זה משנה אם זה שקר, זה לפחות יקנה לך קצת זמן עד שהמשטרה תגיע.

הטכנוקרט/ית
פעם היה פופולרי להשאיר הודעות פרידה במזכירה האלקטרונית. היום, כשאף אחד (חוץ מסבתא שלי), לא מממן את "בזק", אפשר להשאיר הודעה במשיבון הסלולרי, אבל אז מסתכנים בשיחה של ממש. הטכנוקרטים יעדיפו להיפרד באופן הכי קריר שאפשר, עם כמה שפחות מגע אנושי. עד שימציאו רובוט שדופק על הדלת שלך ומזמזם בטון מתכתי "אל תתקשרי יותר", הוא ישתמש בתוכנת המסנג'ר כדי לשלוח לך מסר קצר וחד משמעי. גם מייל לקוני יכול להיות אופציה, משהו כמו: "זה לא הולך בינינו :-(".

בעלי החוש האירוני
אמנם ישנן דרכים רבות לעזוב ולפטר מישהו מהחיים שלך, אבל אחת האכזריות שבהן היא שילוב סרקזם בדיוק במקום הלא מתאים אחת הדרכים האיומות ביותר להיפרד ממישהו היא שליחת מברק מזמר. תארו לכם: אתם יושבים בשלווה בביתכם ולא מצפים לאף אחד, הפעמון מצלצל וליצן עם בלונים עומד בפתח. חיוך ענקי ולא רצוני מתפשט על פניכם כשהוא מתחיל לשיר במנגינת "יומולדת שמח" – "עזבתי אותך! עזבתי אותך! המשכתי –לי-הלאהההה! וכדאי גם לך!". אם עד היום לא חיבבתם ליצנים ולא ידעתם למה, עכשיו יש לכם סיבה מוצדקת לגמרי.

הרגישה
הרגישה תכתוב לך מכתב ארוך ששרוף בקצותיו כאילו היה קלף, ובו יתוארו כל הרגשות החמים שיש לה כלפיך, ועד כמה תמיד ישכנו בליבה ובנפשה. עד שתגיע לסיבות שבגללן כל זה לא מספיק והיא עוזבת לטובת מדריך הכושר שלך, תיאלץ לעבור ארבעה דפים ושני ציורי סמיילי. לקראת הסוף, ורק אחרי שתקרא כמה פעמים את השורות הדו משמעיות והמבלבלות, תבין שנזרקת. לא נורא, לפחות לא נתקעת עם מדריכת צופים לנצח. ג'ימאליה-ג'ים!

המצטט/ת
המצטט מזכיר באופיו את הרגישה, אבל אין לו מילים משלו (לומר לך שהוא אוהב, או עוזב). בדיוק כמו שהוא חיזר אחרייך עם שורות גנובות משלמה ארצי, העמיק את היחסים דרך ניק קייב ולחש לך במדורה מילים מתוקות שמיכה שטרית חשב עליהן, כך הוא גם יזרוק אותך באדיבותם של אחרים. הוא יזכיר לך ש"הבטחנו זה לזו ברגע של חולשה, שאם זה יגמר נגמור את זה יפה". מצידו השני של המיתרס, היא תשורר יחד עם דפנה ארמוני "אוהבת אותך, עוזבת אותך". לו רק היינו יכולים לשפוט את האנשים האלו בבית הדין לפושעי מלחמה בהאג, היינו עושים זאת בשמחה.

החלקלק
החלקלק יזרוק אותך כמו שמוכרים לך מערכת קולנוע ביתית שאת לא יכולה לעמוד בתשלומים עליה – באופן נעים, חנפני ומתמרח. רק כשתהיי לבד בבית, תביני שנדפקת. החלקלק הוא איש המכירות האולטימטיבי שישכנע אותך שיותר טוב לך ככה, זה אפילו רעיון שלך, רק שלא ידעת איך לבטא אותו. למעשה, הוא עוזר לך עכשיו. אם תחשבי על זה, הרי שהוא עושה לך טובה. אם הוא ממש מוצלח, עוד תיפרדו בחיוך ותאמרי לו "תודה" כשאת נחנקת מדמעות. כמו שכבר אמרנו, רק אחר כך תביני שנקלעת לתאונת "פגע וברח", אבל אז הוא כבר יהיה רחוק מכאן.