תפוס אותה

זוכרים את מוטיב "קוצב הלב" אצל הזכר המצוי? גם אצל הנשים הבעיה ידועה וזהה! אישה בוגדת לעולם תהפוך את הטלפון הסלולארי שלה לקוצב ליבה, לא בגלל חלילה בעיה קרדיולוגית, אלא בעיקר על מנת שהבעל האהוב שלה לא יתחיל לפשפש לה בטלפון ולגלות את השיחות הארוכות בדרך לעבודה ובחזרה ממנה ושלא נדבר על הודעות ה- SMS עליהן נרחיב בהמשך.

הסלולארי שלה תמיד יהיה קרוב אליה, גם לשירותים היא תשא אותו, גם למקלחת תכניס אותו. זה לא שהוא "נגד מים" זה פשוט "נגד בעלה". כל צלצול טלפון שלו יקפיץ אותה והיא תרוץ קלות (לעיתים למרות משקל עודף וחוסר אהבה לספורט משחר ימיה). היא תמיד תקפץ אליו כאילו מחכה לשיחה שתבשר לה על הזכייה בפיס, לה חיכתה כל חייה.

מיד קשור לתסמונת קוצב הלב מגיע מוטיב "הסוכנת החשאית", די דומה לזו של הזכר המצוי שבוגד. אצל האישה כל שיחת טלפון תלווה בהנמכת הקול, למרות שהקול שלה תמיד גבוה, מיד עם הלחיצה על מקש SEND והזיהוי כי מדובר ב"גבר" שלה, תעשה הגברת הבוגדת שלנו שניים שלושה צעדים שמאלה או ימינה, שלא נאמר יציאה למרפסת השמש או למרפסת הכביסה. זכרו היא מעתה 007 או לא פחות מ "Q". השיחה כמובן לא תהייה ממפעילה במוסד או בשב"כ אלא מ"הגבר" שלה.

אגב אם תנסו לשאול אותה "מי זה היה"...? תמיד תתקלו בתשובה "סתם מישהי מהעבודה". אז למה את הולכת הצידה ? תחשבו לעצמכם טוב, זה כי העבודה שלה היא...סוכנת חשאית 007.

מוטיב נוסף אצל נשים בוגדות הינו "מוטיב הבלבול". דמיינו לרגע אישה נוהגת, מדברת באוזן אחת (למרות שאסור כמובן) בסלולארי עם ה"גבר" שלה. בטלפון הקבוע ברכב מחייגת ביתה הקטנה שרוצה לשאול מתי החוג לבלט
ונכנסות הודעות לתא הקולי ממקום עבודתה. עכשיו גם בעלה בממתינה... תאונה! כשאישה בוגדת היא נדרשת ליכולת אלתור, חלוקת קשב מצוינת, יכולת ורבלית ונהיגה מעולות, מה שלרוב קצת קשה לכולנו, ומה שמוביל בסוף לבלבול. היא אומרת לילדה שהחוג בחמש אחר הצהריים, בפועל יתברר שהחוג בכלל מתחיל בארבע וחצי. היא תשכח לקחת לעבודה את הקלסר עם הצעות המחיר שעליהן שקדה ערב קודם, לילד היא תשים את הסנדוויץ' שהכינה לבעלה ולבעל את הסנדוויץ' עם השוקולד שהכינה לבן. כל זאת למה? כי היא מבולבלת! רוב הבעלים שהגיעו למשרדי דיווחו בין שאר התסמינים על בלבול, "אשתי הפכם למבולבלת", רטנו, אני אמרתי, "יש לה מאהב בראש...".

לעולם לא אשכח את הנעקבת שלי, שבגדה בבעלה 3 פעמים בשבוע עת סיפרה שיוצאת לג'וגינג של שעתיים וחצי בערב. רק כשהתחילה לצאת עם עקבים ובמקרה ראה זאת הבין כי היא פשוט בוגדת בו.

מוטיב נוסף הינו "הלבנים הסקסיים". אתה תגלה כי לאחרונה היא קונה (והרבה) בחנויות שמוכרות את הביגוד התחתון. מה לעשות, כל מה שאתה תזכה לראות, יהיה את חיוב כרטיס האשראי בלבד. את הלבנים שהיא קונה היא תשמור בשבילו!

מוטיב נוסף שחוזר על עצמו והוא עניין "רופא הנשים" שלה. לא אחת אני שומע כי מגוון התירוצים של האישה הבוגדנית, כולל סיבת היעדרות שחוזרת המון על עצמה והיא הביקור אצל הרופא נשים שלה. מקום דיסקרטי, הבעיות תמיד נשיות, אישיות, והבעל... הוא לא יחשוב לרוץ ולברר אם אכן הייתה שם (למרות שהיו לי גם כאלו שעשו זאת). האישה הבוגדת תרבה "בביקורים" אצל רופא הנשים שלה, כאשר בפועל יהיה זה מאהב שרירי שבטח סיים תיכון ויש לו תעודת בגרות, אבל לימודי רפואה, לא בהכרח.

מוטיב המזכירה עם "הקלדה עיוורת". אשתך יכולה להיות מזכירה בכירה, עורכת דין, רופאה נוירולוגית, זבנית בחנות בגדים, גננת בגן ילדים, ואפילו מוסכניקית, אבל אם היא בוגדת תהייה לה יכולת "הקלדה עיוורת". אתה לא תאמין כמה מילים היא מקלידה בדקה, טובה יותר מיופי של קלדנית מנוסה בבימ"ש. כולן, אבל כולן, יסמסו כל היום. באוכל, בעבודה, בחדר המורים, בעת ההצגה או הסרט. תמיד הנייד ביד והאצבעות עובדות במהירות שהעין לא מספיקה לקרוא. זה בגלל שזה האמצעי התקשור התמידי היחיד, גם כשהוא "בפגישה" ולמרות שהוא בכלל מציל בבריכה.

אייל סברו הוא חוקר פרטי ובעליו של משרד רז חקירות בראשל"צ. מחברו של הספר "סודות" של חוקר פרטי שזוכה להצלחה במכירות ברשת צומת ספרים.