יוצא לדייט? קח יח"צן!

מקובל לחשוב שיחסי ציבור נדרשים רק לעסק שרוצה לפרוץ אל התודעה, או אולי עבור אדם שחפץ בקריירה עסקית. המושג יחסי ציבור מזוהה יותר מכל עם פוליטיקאים משופשפים, מנהלים בכירים וחברות ענק. הלו תתעוררו, אתם ואני עסוקים ביחסי ציבור עצמיים כל היום. אנו עושים לעצמנו יחסי ציבור בראיון עבודה, במסע שופינג, באירוע חברתי ובעצם בכל מקום כל הזמן. אבל האמת היא שאין מקום שיותר זקוק ליחסי ציבור מאשר הזוגיות שלנו.

בואו נתחיל מהגדרת הצורך: כל מסר שאנו רוצים להעביר זקוק נואשות ליחסי ציבור מוקדמים. אם הזנחנו את יחסי הציבור למסר, או שאולי מיהרנו מדי ופסחנו עליהם, יצרנו לעצמנו בעיית הקשבה ואמפטיה מהצד השני. מי שרוצה להשיג שיתוף פעולה איכותי בחייו חייב ליצור מהלך מקדים של יחסי ציבור לדבריו. לדוגמא, אני רוצה להביא את הבן שלי הלומד בכיתה ה' לעשות שיעורים. אם אפנה אליו בהוראה קצרת מסר וחוסכת זמן כמו: "לך לחדר והכן שיעורים", הסיכוי שלי לקבל ממנו שתוף פעולה הוא אפסי. מסר שכזה יצור סכסוך והילד יפסע לחדרו להכין שיעורים עם מוטיבציה של מלצר ב"טיטניק" שצריך לפנות את חדר האוכל ממש בדקות הראשונות שהאוניה מתחילה לשקוע.

לחילופין הרי העברת אותו המסר בדרך של יחסי ציבור מרככים: "חמודי, חשוב לי שתרגיש מחר נוח בכיתה ויהיה לך כיף. בגלל זה אתה צריך להכין עכשיו שיעורים באופן יסודי, ואז תוכל להיכנס לכיתה בתחושה טובה". מסר כזה ישפר בוודאות את הסיכוי שלי לקבל מהילד שתוף פעולה איכותי. יש גם סיכוי שהשיעורים יראו טוב.

ולעניינו, גם זוגיות היא מהלך מובהק של יחסי ציבור מבחינת השיווק העצמי. אם אני רוצה להשיג דייט, אני אייח"צן לכל הסביבה את המסר שאני מחפש קשר רציני. אפילו אם אני חרמן רצח וסבלנותי ממש קצרה מלהכיל עוד מברשת שיניים בחדר האמבטיה שלי, לא כדאי שהמסר יהיה "בא לי מישהי פצצה לסטוץ קצר". מסר שכזה עלול להוביל לחוסר שתוף פעולה מצד סביבתי הקרובה. ואם סביבתי הקרובה לא תירתע בשלב זה, כדאי לי פשוט לבדוק מי מסתובב בסביבתי הקרובה. חבר קרוב שלי דווקא שיגר את המסר הזה בפיק אפ ברים והלך על חוק המספרים הגדולים. הוא טייל בין הבנות על הבר ופשוט אמר בבוטות: "אני חרמן ומת שתבואי איתי הביתה". אחת מ-13 הסכימה. יש שאומרים שהיו לו אחוזי פחד, אני אומר שבפועל היתה לו כל יום חגיגה, אבל זה כבר סיפור אחר.

אם אני רוצה בכל זאת להכיר מישהי איכותית, שגרתי את המסר שאני בתקופה רגועה ושקולה ושמתאים לי קשר רציני ומיטב מוחותיהם של חבריי יצאו לשטח להמציא לי שידוך הולם. קבלתי מספר טלפון כולל תיאור ראשוני של האובייקט. עכשיו מה? לא צריך יחסי ציבור עצמיים? ברור שכן. העבודה הקשה רק מתחילה.

אני מרים את הטלפון ועושה שיחת מופת שבה חמש דקות הקשבה נקייה כדי ליצור לעצמי תדמית של הבחור הסבלני והמקשיב. כשמגיע תורי לספר על עצמי רצוי שהדבר יקרה רק לאחר תהליך מוכן היטב מראש. זהו מהלך ברור ומוכר של יחסי ציבור עצמיים. יש לי כמה דקות להעביר בדייקנות את כל הערכים שאני חושב שהצד השני רוצה לקנות. נתינה ("הכי משמח אותי זה לחלק כל מה שיש לי ולגרום לאהובתי שמחה"), מסירות ("בשביל מי שאני אוהב אתרום כליה בלי הרדמה לזירוז ההליך") , נאמנות ("כשאני בקשר, בנות אחרות ממש מגעילות אותי"), אדיבות ("למדתי בקולג' למדעי ההתנהגות הנכונה בלונדון"), חכמה ("הייתי מצטיין דיקן בגן הפקאן").

במידה והייתי משכנע מספיק, סביר להניח שייצא לי מהשיחה דייט. ואז מה? לא צריך יחסי ציבור? הצחקתם אותי. בפגישה ראשונה יחסי הציבור מתחילים עוד הרבה לפני הגעתי לזירת האירוע. איך אני מתלבש? בלבוש יש העברת מסר ייח"צני ברור. אני רוצה להצטייר רציני? מצחיק וקליל? מתוחכם? צריך להתאים חולצה ואביזרים יוצרי תדמית: משקפיים נכונים, תכשיטים, נעליים. כל פריט משנה.

לסיכום, עניין היח"צ העצמי צריך להיות חלק מכל דבר, באופן אוטומטי ותמיד. כמו שלא נשכח לאכול כל יום או לצחצח שיניים כך אסור לשכוח לחשוב ולתכנן יחסי ציבור עצמי בדברים שחשובים לנו. בהצלחה.

ברק רום הוא יועץ תקשורת ואיש יחסי ציבור מוביל בארץ.