פרסמתי סרטון של זוהר ארגוב שיצרתי באמצעות AI - האם אני חשוף לתביעה?

התפתחות הבינה המלאכותית ויכולות שחזור היצירות של אמנים שכבר לא איתנו, מעלות שאלות רבות: האם בכלל מותר לנו להשתמש בקול של זמר מוכר וליצור שיר חדש? למי שייכת יצירה המבוססת על סגנון איור ספציפי של אמן כלשהו?

זוהר ארגוב
זוהר ארגוב | צילום: באדיבות ארכיון צה״ל ומערכת הביטחון, מאוסף במחנה

אמנים, מוזיקאים ויוצרים רבים מסתערים בימים אלו על פיתוחי הבינה המלאכותית ומשלבים אותם ביצירות שלהם. דוגמה לכך הוא הדואט של זוהר ארגוב ועופרה חזה, שנוצר השנה באמצעות בינה מלאכותית - שנים רבות לאחר פטירתם של השניים.

בין אם מדובר במחוללי תמונות, כלים לחיקוי קול אנושי, תוכנות ליצירת מאמרים מטקסטים קיימים ועוד - כל אלו מאפשרים לכל אחד חופש יצירתי נרחב ויכולת להוציא לפועל בקלות רעיונות שעד לא מזמן דרשו עבודה קשה וארוכה של אנשי מקצוע רבים.

אבל מה קורה כאשר משתמש מעוניין לפרסם או למכור את התוצרים שיצר בעזרת הבינה המלאכותית? למי בדיוק הם שייכים? האם בכלל ניתן לבסס זכויות על תוצרי ה-AI? הסוגיה מעסיקה לא מעט אנשים ברחבי העולם ומעוררת המון שאלות באשר לזכויות היוצרים. כאן ננסה לענות על מקצתן:

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

האם אסור לי להשתמש בתוצרי AI בכלל?
לא בדיוק: השימוש בתוצרים כאלה אינו אסור בצורה אבסולוטית, אבל כמו בכל סוגיה משפטית, חשוב מאוד לקרוא את "האותיות הקטנות" בתנאי השימוש של התוכנות. התוכנות הללו שייכות לאנשים ולכן, מתוקף בעלותם עליהן, בעלי התוכנות יכולים להחליט להגביל את השימוש בהן, בתוצרים שלהן וגם להחליט לאסור על שימוש מסחרי באותם תוצרים.

אגב, העיקרון תקף לכל תוכנה או אתר בבעלות פרטית ולא בהכרח קשור לענייני זכויות יוצרים. התנאים שמטילים בעלי התוכנות קיימים ורלוונטיים בין אם מדובר בתוכנה חינמית או במקרה בו אדם או חברה רוכשים שירותי AI בתשלום.

בינה מלאכותית
של מי היצירה הזאת? | צילום: shutterstock

 

האם מותר לי למכור תוצרים של בינה מלאכותית?
בואו נניח שמכר שלכם השתמש בבינה מלאכותית כדי ליצור תמונה וכעת הוא רוצה למכור אותה. אפילו אם תנאי השימוש בתוכנה מתירים לו לעשות זאת, כדי שיוכל למכור יצירה כזו הוא צריך לוודא שזכויות השימוש המסחרי בתוצרים אכן שייכות לו ולא לאיש אחר.

החוק בנושא שימוש מסחרי ביצירות מאוד ברור: מכירה של יצירה המבוססת על עבודה של אחרים מחייבים אישור מהבעלים המקוריים של אותה היצירה. למשל: אם מוזיקאי מעוניין למכור שיר שיצר, המכיל קטע משיר שכתב דורון מדלי, עליו לקבל אישור מדורון ומשאר יוצרי השיר כדי להשתמש באותו הקטע.

בתחום הבינה המלאכותית ישנה בעיה שמייחדת אותה לעומת סוגיות זכויות יוצרים קלאסיות: הפעילות של בינה מלאכותית מבוססת על "למידת מכונה", מושג שמתייחס ליכולת של מערכת ממוחשבת לעבור על מידע רב שכבר קיים, ללמוד ממנו ועל ידי כך לחקות פעולות, יכולות ודפוסים אנושיים. בעצם, תוצרי התוכנה מבוססים על עבודה של אחרים, במקרים רבים מבלי שהבעלים המקוריים של אותן עבודות יאשרו לעשות בהן שימוש.

מכל זאת ניתן להסיק כי אין איסור גורף על מכירה של תוצרים מהתוכנות הללו, אך רצוי מאד שהמשתמש יצליח להוכיח כי קיימות לו זכויות יוצרים על אותן יצירות מהתוכנה - אתגר מורכב בפני עצמו.

 

איך בכלל אפשר לבסס זכויות יוצרים על תוצרי בינה מלאכותית?
בשביל להבין את התשובה לשאלה הזאת, צריך לחלק אותה לכמה נושאים:

אחד התנאים שקיימים כדי לקבל זכות יוצרים ביצירה, הוא שהיצירה תהיה מקורית. כאן עולה השאלה: האם מי שמשתמש בתוכנת AI כדי ליצור, יכול באמת להבטיח את מקוריות התוצרים? האם למשתמש בתוכנה יש בכלל איך להוכיח שמשתמש אחר לא קיבל מהתוכנה יצירה זהה לחלוטין?

החוק בארץ מעניק זכות כל עוד היוצר בין החיים - ועד 70 שנה לאחר מותו. לכן, מכיוון שתוכנת AI אינה חיה, יש להסיק שאין לה זכאות על זכויות יוצרים. לפחות כרגע, לתוכנה אין שוויון זכויות כמו לבני אדם אזרחי ישראל.

בשביל לקבל זכויות יוצרים על יצירה, על היוצר להשקיע עבודה ממשית ביצירתה. קשה לקרוא ללחיצה על כמה כפתורים, הזנה של נתונים לתוכנה ויצירה של תמונה בעזרת תוכנה "עבודה ממשית". לכן, מי שמשתמש בתוכנת AI ורוצה בהמשך למכור את היצירה שיצר בה, צריך להכניס שינויים ולהשקיע עבודה עצמאית באותה היצירה. למשל: המשתמש יכול להוסיף לתוצרי התוכנה אלמנטים שישנו אותה משמעותית ביחס לתוצר המקורי של המכונה. שינויים כאלה גם יעזרו למשתמש לחזק את טענת מקוריות היצירה.

מכל אלה ניתן להסיק שכדי לקבל זכות יוצרים ביצירה, נדרשים כמה דברים:

  1. היוצר חייב להיות אדם חי.
  2. היוצר חייב לדעת בוודאות שהשימוש שלו בתוצרי התוכנה אינו מפר זכויות של יוצרים אחרים.
  3. היוצר חייב להשקיע בתוצרים הרבה זמן ועבודה בעצמו, מבלי להיעזר שנית בתוכנה.
  4. היצירה צריכה לכלול אלמנטים מקוריים שיצר היוצר בעצמו, מבלי שימוש בתוכנה.

בשורה התחתונה: השימוש של אנשים בתוכנות בינה מלאכותית ימשיך להיות מוגן בזכויות יוצרים, בתנאי שהתוכנה לא עשתה את רוב העבודה והיוצרים השקיעו ביצירה מעבר למספר שורות טקסט בתוכנה.

עו''ד אלדר סיון, מתמחה במשפט מסחרי וקניין רוחני
עו''ד אלדר סיון, מתמחה במשפט מסחרי וקניין רוחני | צילום: MD studio

חשוב להבהיר: העיסוק המשפטי בתחום הבינה המלאכותית עוד חדש מאוד והדין בנושאים שכאלה קורם עור וגידים ממש בימים אלו. בכל יום נקבעים תקדימים חדשים, לכן חשוב להיות זהירים בפרסום ומכירת תוצרי תוכנה. במידה ולא ברור לכם מה מותר ומה אסור, מומלץ להתייעץ עם מומחה בתחום, שידע להסביר לכם את הנושא המורכב הזה.

הסוגיות המשפטיות שעולות מהשימוש בתוכנות הבינה המלאכותית רק הולכות ומתפתחות. אנחנו אומנם לא מעוניינים להפריע יותר מדי להתפתחות הטכנולוגיה, אבל חשוב לא פחות שדיני הקניין הרוחני ימשיכו להגן על יצירות של אמנים בני אנוש בכדי שלא נאבד את רוח היצירה האנושית.

הכותב הוא עו"ד המתמחה במשפט מסחרי ובקניין רוחני, שותף במשרד ESBM עורכי דין