"אנחנו צריכים להגיע לעסקה, גם אם זה אומר לשחרר מחבלים עם דם על הידיים"
יוכבד ליפשיץ הייתה אחת מן החטופות הראשונות ששוחררו מהשבי, אך בעלה עודד בן ה-83 נשאר בשבי חמאס. יזהר ליפשיץ בנם דיבר על הדאגה לאביו ודרש להגיע לעסקה: "אנחנו צריכים להביא את המחבלים עם הדם על הידיים לגבול ולבקש בתמורה זקנים. זו החובה המוסרית שלנו"
יוכבד ליפשיץ בת ה-85 הייתה בן החטופות הראשונות ששוחררו משבי חמאס, היא נאמה בבית החולים שעות ספורות אחרי שחרורה במסיבת עיתונאים שגררה ביקורת רבה. יוכבד נלקחה מתוך ממ"ד ביתה יחד עם בעלה עודד בבוקר השבעה באוקטובר, היא שוחררה אבל עודד נשאר מאחור. בריאיון לאמנון לוי, יזהר ליפשיץ, בנם של יוכבד ועודד, שיתף על הדאגה למצבו של אביו בשבי וקרא לשחרור מחבלים רוצחים עבור החטופים: "שהמדינה לא תעשה שריר על חשבון החטופים"
כתבות נוספות:
- החטופים שנשארו מאחור | פרויקט מיוחד
- כרמל גת עדיין בשבי: "היא הייתה עם ילדים והעבירה להם שיעורי יוגה"
- הילדים שוחררו, אביהם בשבי: "הם לא יוכלו לתפקד אם הוא לא יחזור"
"יש הרבה סימנים שהזקנים במצב רפואי קשה ולא שורדים בשבי"
על רגעי החטיפה של הוריו מקיבוץ נחל עוז בבוקר השבעה באוקטובר יזהר מספר, "אבא נפצע בידו כשהחזיק את ידית הממ"ד ונלקח באופן אגרסיבי. הוא ואימא נלקחו בנפרד ולא שהו יחד בשבי". על מצבו הבריאותי של אביו הוא משתף שקיבל עדות של שבוי ששוחרר לפני כחודש שסיפר שהוא ראה את עודד וידע לומר שהוא במצב תקין. "אבל כבר חודש שאין לנו שום סימן חיים. יש הרבה סימנים שהזקנים (שכרגע לא מקבלים תרופות) הם במצב רפואי קשה ולא שורדים בשבי. זה סימנים מאוד קשים מבחינתו כמשפחה".
"חשוב להגיד שהשבויים מקבלים יחס שונה מהחיבוקים והנשיקות שרואים בסרטוני השחרורים של חמאס. המופע של חמאס מסתיר את המצב האמיתי של החטופים כרגע שהוא מצב יותר קשה", מספר יזהר. "חמאס שחרר את האנשים שנראים יפה, נשים וילדים אבל בין השורות אנחנו מבינים שכל יום הוא יום משמעותי וצריך לשחרר כמה שיותר מהר, באופן מיידי, את כולם".
"אם לא ניגש לעסקה שתהיה כואבת, גם אם זה אומר להחזיר מחבלים עם דם על הידיים תמורת זקן, אז קבענו את גורלו של אחד החטופים"
יזהר מתייחס להחלטה שלא להמשיך את עסקת השבויים בגלל ההפרה של חמאס ואומר "אנחנו היינו צריכים קצת להשפיל את עצמנו ולקבל שמונה חטופים במקום עשרה גם אם החמאס הפר את העסקה, ולנסות למשוך עוד קצת עסקאות. כל הצלת חיים זה עולם ומלואו. גם אם היינו מקבלים שש נשים במקום עשר, זה עדיין שש נשים, היה אפשר לבלוע שתיים שלוש הפרות ורק אז להגיד עד כאן, כמו שעושים עם ילדים קטנים".
לדבריו, "אנחנו נמצאים בזמן שאול עם המבוגרים. אם לא ניגש לעסקה שתהיה כואבת, גם אם זה אומר להחזיר מחבלים עם דם על הידיים תמורת זקן, אז קבענו את גורלו של אחד החטופים. חמאס מבין רק כוח, אבל ציר הזמן הוא כזה שכרגע כמות החטופים מדלדלת בגלל שיש לנו פצועים וזקנים. כבר 55 יום יש זקנים בלי תרופות, שוכבים במקומות הזויים ופשוט מתים שם. עברו כבר 55 ימים, הגיע הזמן שאנחנו ניזום. אנחנו צריכים להביא את המחבלים עם הדם על הידיים לגבול ולבקש בתמורה זקנים. זו החובה המוסרית שלנו". לטענתו, "כולם יודעים לדבר עד שיהיה להם מישהו שם".
"שהמדינה לא תעשה שריר על חשבון החטופים"
יזהר מסביר על פעילות מטה משפחות החטופים "לקח לנו הרבה מאוד זמן להביא את המטרה של שחרור החטופים לראש סדר העדיפויות, לפני זה המטרה הראשית הייתה מיגור החמאס. אנחנו מבקשים עכשיו, פעם ראשונה בחיים, שישראל תיזום משהו. אנחנו לא חייבים תמיד לבדוק בציציות אם חמאס עמדו בהסכם או לא. אנחנו צריכים לעשות משהו שהוא כואב לנו אבל הוא יחזיר את החטופים והוא יבוא מתוכנו". לדעתו "זה לא יראה על חולשה, זה יראה על החוזק של המדינה".
על שחרור מחבלים עם דם על הידיים תמורת חטופים הוא אומר "בעסקת גלעד שליט שחרור המחבלים היה כתם למדינת ישראל. המדינה כמדינה התרפסה, והיא מתרפסת מול החמאס, מעבירה לו כספים ומדברת איתו. המדינה כמדינה הפקירה את קיבוץ ניר עוז, את כל הנגב המערבי, את החיילים שלה ואת האזרחים שלה. כשהמדינה תגמור את הסיפור הזה אז שתעשה שריר, לא על חשבון החטופים. כרגע החטופים מתים בשבי והמדינה ממשיכה לנהל את המאבק הזה. אנחנו צריכים להוביל את המהלך לשחרורם. להוציא את המחבלים מבתי הכלא, לשים אותם על הגבול ולהגיד לחמאס שאנחנו מוכנים. אנחנו נוביל את זה. גם אם זה נתפס ככניעה".
"55 יום הספיקו. כרגע תחזירו לנו את כולם עכשיו. את כולם".