למה טראמפ מתנגד כ"כ לארגון הבריאות העולמי – ועל מי תשפיע הפרישה ממנו?

השבוע הנוכחי היה עמוס מאין כמותו בהתרחשויות, ובין כל האירועים היה זה גם השבוע שבו דונלד טראמפ - שלו מעריצים רבים ואויבים רבים עוד יותר - נכנס בפעם השנייה לבית הלבן כנשיא ארה"ב והחל ביום אחד לנסות ולמחוק את כל מה שקודמו, הנשיא (לשעבר) ג'ו ביידן, הספיק בארבע השנים האחרונות. מה בין הצווים הנשיאותיים עליהם חתם טראמפ? פרישה מהסכם פריז לצמצום פליטת גזי החממה, הכרזה על מצב חירום אנרגטי (מה שיאפשר להגדיל את קידוחי הנפט), ומדיניות שמכירה רק בשני מגדרים.

בין כל אלו חתם גם טראמפ על פרישה מארגון הבריאות הבינלאומי (WHO). כאן ראוי לשאול - למה? למה דווקא נשיא שכהונתו הוגדרה בחלקה על ידי מגפת הקורונה (ושבגללה ייתכן והפסיד בבחירות ב-2020), יתנגד לארגון שיכול למנוע בדיוק מגפות שכאלו? התשובות רבות ומגוונות, ודאגה לבריאות העולם אינה בהכרח במרכזן.

נתחיל בעובדות - זו אינה הפעם הראשונה שטראמפ מנסה לפרוש מ-WHO: בשלהי כהונתו, בלב מגפת הקורונה, שיגר הנשיא מכתב למזכיר הכללי של האו"ם והודיע על כוונת ארה"ב לפרוש מארגון הבריאות הבינלאומי; התקציב האמריקאי לארגון הופסק לכמה חודשים, אך ארה"ב לא הספיקה לפרוש עד לכניסתו של ביידן לבית הלבן, שווידא שהמעצמה תשאר חברה בארגון. בנימוקי ההחלטה לפרוש כעת, ציין טראמפ כי הארגון "נכשל בלטפל בהתפרצות הקורונה ולנתק את עצמו מהשפעה פוליטית לא קבילה מצד מדינות מסוימות החברות בו". מתחת למכבסת מילים אלו, מסתתרת האשמה מפורשת (ולא מבוססת) של הנשיא כי WHO קשר "קשר פוליטי" עם סין בכל הנוגע לטיפול בקורונה - לא רק יריבה כלכלית וביטחונית ותיקה של ארה"ב, אלא זו שתמיד נמצאת על הכוונת של טראמפ.

אם בסין עסקינן, נדמה שההחלטה לצאת מהארגון היא חלק ממדיניות בדלנית גדולה יותר של טראמפ; אם הנשיא אמר השבוע כי המלחמה בעזה היא "המלחמה שלהם, לא שלנו", אזי זה לא מפתיע שמשבר האקלים ומגיפות עולמיות הם אינן עניין אמריקאי.

בנוסף, ביטול התוכניות לצמצום מחירי תרופות מרשם - שפותחו על ידי ביידן במהלך כהונתו וכונו על ידי הנשיא החדש "רדיקליות" ו"לא פופולריות" (תקבעו אתם אם לשלם פחות על תרופות זה פופולרי) - הן עוד צעד במדיניות פנימית שמנכרת את מעוטי היכולת, ברובם מהגרים. במובן מסוים, צעדים אלו יפגעו באוכלוסיות המוחלשות ככלל של ארה"ב - מהגרים, מעמד הפועלים, הקהילה השחורה וההיספנית, נשים המחפשות לעבור הפלה (שכבר נמצאות באיום מתמיד מצד הממשל) וחברי קהילת הלהט"ב, שזכו השבוע לקביעה הזו מצד הנשיא: "בארה"ב יש רק שני מגדרים".

"חשוב לציין שממשל טראמפ גם ביטל באופן מיידי את המימון של כל מחלקות המחקר של מכוני הבריאות הלאומיים של ארה"ב (NIH)", אומרת אן-מארי נובאק, חוקרת מביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב. "מדובר בלא פחות מקטסטרופה. כל המימון הפדרלי של מחקר רפואי בארצות הברית - שעליו עובדים יותר מ-300,000 איש ב-2,500 מוסדות אקדמיים - הופסק לאלתר".

"כל הצעדים הללו מצטרפים לגישה אנטי-מדעית שמוביל הממשל החדש", מוסיף יונתן עמיר, חוקר מדיניות בריאות מאוניברסיטת סנטיאגו דה קומפוסטלה שבספרד. "המינוי של בובי קנדי ג'וניור, מתנגד חיסונים ידוע ומפיץ תיאוריות קונספירציה, לתפקיד שר הבריאות, מסמן את הכיוון". קנדי, שייכנס לתפקידו במידה ויאושר ע"י הסנאט, כבר הבטיח לבטל חובות התחסנות ולסגור את מחלקות התזונה ברשות התרופות והמזון האמריקנית (FDA). כ"הכבשה השחורה" של משפחת האצולה הפוליטית (ששרידיה מזמן התנערו ממנו), קנדי החל את דרכו כעורך דין סביבתי והתפתח ברבות השנים למפיץ תיאוריות קונספירציה רבות ומגוונות, כשהמרכזית בהן היא תיאוריית הקשר השגויה בין חיסונים לאוטיזם בילדים.

ארצות הברית היא המממנת העיקרית של ארגון הבריאות העולמי, והפרישה מהארגון, שתתבצע בתוך 12 חודשים, זכתה לגינוי מצד הארגון, שהדגיש כי הוא פועל לשמור על בריאותם של כלל האנושות, לרבות אזרחי ארה"ב. לורנס גוסטין, פרופסור למשפט ובריאות הציבור מאוניברסיטת ג'ורג'טאון, כתב בחשבונו הפרטי ברשת X, כי "טראמפ מבצע צעד שהוא אינו חוקתי ואינו סביר", וכי הוא "שותל את הזרעים למגיפה הבאה".

"זה נכון שארצות הברית משלמת לארגון הבריאות העולמי יותר מחלקה היחסי", מוסיף עמיר. "עם זאת, הארגון פועל להכיל ולמנוע התפשטות של מחלות כמו אבולה, אבעבועות הקוף, פוליו, ועוד, מאפריקה וממזרח אסיה לארה"ב ולמערב".

"אם נסכם, כשהמימון למחקר רפואי בתוך ארצות הברית מצטמצם, מחירי התרופות עולים, הטיפול במשבר האקלים מופסק, פחות אנשים מתחסנים, וארגון הבריאות העולמי מוחלש - אין מנוס אלא להסיק שאזרחי ארצות הברית והעולם כולו עשויים להיות בקרוב חולים הרבה יותר".