המונח מוזיקה מזרחית, או מוזיקה ים-תיכונית, או הזמר המזרחי הישראלי, הוא כינויה של סוגה מוזיקלית בזמר העברי שנוצר בישראל ומזוהה עם המסורת המוזיקלית של בני עדות המזרח. למרות הזיהוי עם מסורת עדות המזרח, זמר זה מושפע מהמוזיקה הערבית וכן ממוזיקה תימנית, יוונית, כורדית, בוכרית, טורקית, מרוקאית ומהמוזיקה הארצישראלית ההגמונית משנות ה-30 ועד שנות ה-50. במהלך השנים סבלה המוזיקה המזרחית מאפליה ממסדית ומהתנשאות תרבותית והייתה מזוהה עם מאבקים אנטי-ממסדיים של ישראלים בני עדות המזרח כגון מאבקם של הפנתרים השחורים. החל משנות ה-90, חדרה מוזיקה זו ללב הזרם המרכזי של המוזיקה הישראלית, כך שגבולות המוזיקה המזרחית טושטשו. למוזיקה המזרחית מגוון סגנונות, החל מהסגנון ה"קל" והקליט, סוג של פופ מזרחי, של זמרים כמו אייל גולן, ועד לסגנון ה"כבד" של זמרים כמו עופר לוי.