מסעדת אסיה - העיצוב מוקפד, האוכל פחות
יאיר גת התרשם מאוד מהאווירה הטובה, העיצוב המדויק, השירות האדיב ואפילו הפסקול. אלא שהאוכל לא עמד בסטנדרטים של כל מה שמסביבו. צפו בוידאו.
[brightcove_iframe video_id='yummies_mivzak_katava246' autoplay='1' kid='1_8mu04ohz' duration='74']
כמה קיבלה מסעדת אסיה לפי מדד יאמיז? צפו בסרטון (צילום: יאיר גת; עריכה: רונית שוקרון; אפטר: אסף לזרוביץ')
בערב יום ראשון התקשרתי למספר הטלפון שהופיע בדף הפייסבוק של אסיה, המסעדה החדשה של אנשי "שאפה בר" בשוק הפשפשים. ניחשתם נכון: מדובר במסעדה אסיאתית. האדם העסוק בצידו השני של הקו ביקש שאשלח אס.אם.אס, אז שלחתי וחיכיתי לתגובה. רק למחרת בצהריים, כשכבר השלמתי עם זה שאף אחד לא יחזור אלי והתחלתי לשקול חלופות, כמה מהן לא רעות בכלל, נתקבלה הודעת האישור. אם זה נראה לכם קצת מבלבל, חכו עד שתיכנסו לרחוב נחמן שבו ממוקמת המסעדה. הוא קצר ולא מתפתל בכלל, רק שמרוב אורות אדומים, מסעדות, ברים ובתי קפה לא מסומנים שנראים פחות או יותר אותו דבר, אפשר ללכת בו לאיבוד. מצד שני נחמן הוא הרחוב היחיד בעיר שיש בו מארחות. מיד כשהתחלנו לצעוד בו, כאילו אנחנו בעיר זרה, ניגשה מישהי, אמרה שלום והפנתה אותנו לדלת הנכונה. בתחושת הקלה ישבנו משני צידיו של שולחן זעיר. אחד על כיסא, השני על ספה צמודה לקיר, והזמנו קמפרי מריר עם קרח וכוס של 'ג'ונגל' - קוקטייל מתוק של קמפרי, אננס ורום. הרגשנו שמגיע לנו לשתות משהו לחיי ההישג. 
למרות המרחב האישי המוגבל, החלל המקורה של אסיה הוא מהסוג שיגרום לכם להרגיש בבית. התאורה האדמדמה-ירוקה, הקירות החשופים, המוזיקה מזיזת הישבנים והסידור האסתטי של הכלים במרכז השולחן הם תפאורה אידיאלית לדייטים או לארוחות עם אורחים מחו"ל שמחפשים חוויה תל-אביבית. אפילו קנקן התה, שנחת על השולחן דקה אחרי שהתיישבנו הוא לא עוד קנקן תה, אלא פריט עיצובי.
עוד ביאמיז: המסעדות היפות ביותר בעולם 52 המסעדות המומלצות לשנת 2017
התפריט המעוצב בקפידה, כולל ארבע חטיבות של מנות פתיחה, מנות עיקריות, תוספות, וקינוחים. מלצרית חביבה נתנה הרצאה קצרה על הטעמים החזקים של המטבח הדרום-מזרח אסיאתי, הציעה לנו סיוע בהתאמה בין מנות חריפות מאוד למתוקות מאוד ונעלמה לבלי שוב. אז הסתדרנו בעצמנו. הזמנו שלוש מנות פתיחה: מרק וון טון שרימפס וסרטנים, באו דזה – לחמניות באו במילוי בשר, ו"פנקייק רחובות האנוי" עם שרימפס. מחטיבת העיקריות הלכנו על ספייריבס קרמל מעושן ו"דג הפניקס" - פורל מטוגן ללא אדרה עם סלט ארומטי. חשבנו שיהיה נחמד לשתות עם זה סאקה, רק שדרום מזרח אסיה זה לא יפן והאפשרות היחידה שעמדה בפנינו הייתה סאקה מסוג 'ניגורי' - משקה, קרמי ומתוק מאוד. אחרי שטעמנו אותו, באדיבות הבית, החלטנו שזה לא משהו שאפשר לשתות עם אוכל ושנמשיך עם בירה. 
המנות הראשונות לא הותירו סנטימטר פנוי על השולחן. מרק הוון טון שנעשה על בסיס ציר סרטנים ועוף והכיל כרוב, בצל ירוק, שום וצ'ילי, היה חריף, שמנוני ומלוח. הכיסונים היו מוצלחים מאוד מבחינת המרקם, אם כי הדומיננטיות של המרק כיסתה כמעט לחלוטין את טעמי פירות הים. את לחמניות הבאו-דזה חיבבנו יותר, בעיקר אחרי שטבלנו אותן במיקס של חומץ שחור וסויה שמזגנו לכלי המיועד. הן היו קשוחות מבחוץ, עסיסיות מבפנים ומילוי בשר החזיר והבצלים היה חריף, מתקתק ועשיר. את הפנקייק הוייטנאמי קיבלנו מקופל לשניים כשבמרכזו ערוגת נבטים עם כמה קוביות טופו ושרימפס. על פי הוראות ההפעלה שקיבלנו, לקחנו עלה חסה, מרחנו עליו רוטב בוטנים, קרענו חתיכה מהפנקייק על תכולתו, הנחנו אותה על העלה והתפללנו שהעסק לא יתפרק בדרך מהצלחת. כמו קודמותיה גם המנה הזו הייתה אנרגטית, ישירה ומהנה, וכמו קודמותיה רמות הדיוק והעומק שלה, היו רחוקת מאלה של עיצוב הפנים או הפסקול. הפער שבין התפריט לכל מה שמסביבו, שהוא אולי הסיפור המרכזי של אסיה, בלט גם במנות העיקריות. הצלעות הלבנות שהוגשו על כלי מקסים ונראו עסיסיות ומעוררות תיאבון, היו סיביות ולא נוחות ללעיסה, ורוטב הקרמל היה הרבה יותר מדי מתוק. הפורל המטוגן הוא אחת המנות הכי היפות שראיתי השנה. הניגוד בין הבשר הרך שלו לשכבה המטוגנת, כשברקע סלט של אגוזי קשיו, ג'ינג'ר, לימון, צ'ילי ועשבי תיבול היה תענוג אמיתי. מחירו של התענוג, ואתם יודעים שאין תענוג בלי מחיר, היה כמות עצומה של שמן שליוותה אותנו עד לצהרי היום שלמחרת. ואני מדבר כאן על סדר גדול של "בכור ושושי" בפרדס כץ. תחליטו בעצמכם אם זה שווה לכם. 
לקינוח ביקשנו את "הכי פחות מתוק", וקיבלנו 'קרם אורז ומנגו' - קערה של דייסת אורז בחלב קוקוס, עם קולי מנגו פיצוחים קלויים, אורז תפוח וכדורי קוקוס עם ג'ינג'ר. החמצמצות של המנגו והקראנצ'יות של השקדים והאגוזים נהנו מהרקע המתקתק-מעודן של האורז וטעמי הקוקוס שמרו על איפוק יחסי. מנה שהעידון והאיזון שלה בלטו לטובה על רקע שאר המנות. 
בכל מה שקשור לעיצוב, אווירה ושירות, אסיה ממוקמת בעשירון העליון של המסעדות בתל אביב. זה קצת גדול על המטבח הישיר והבסיסי שלה ולא תמיד עובד עם המנות. מצד שני, אם אתם מעוניינים בכמה ביסים לא מחייבים ומשהו קטן לשתות, תשלחו אס.אם.אס למספר ההוא וחכו בסבלנות. בסוף יחזרו גם אליכם.