ביקור במסעדת אל באבור והים בעכו

לרשת המסעדות "אל באבור" של השף חוסאם עבאס התווסף לאחרונה סניף חדש בעכו. המסעדה החדשה אשר משקיפה אל חוף ימה של עכו, מתמקדת, איך לא, בעיקר בדגים ובפירות ים. יעל לאור ביקרה שם, התפעמה מהנוף, ויתרה על הקבב החאלבי וחזרה לספר

מוחארה פירות ים
מוחארה פירות ים | צילום: בועז לביא

אתחיל בגילוי נאות: אל באבור היא אחת המסעדות האהובות עליי. בכל נסיעה לצפון, בדרך-כלל למשחק חוץ של הפועל ת"א בכדורגל, עצירה באחת ממסעדות אל באבור בצפון מתבקשת.

בתור חובבת בשר בכלל, ואת מנת קבב החלבי המפורסמת של אל באבור בפרט, תמיד התפלאתי בביקוריי שם לראות אנשים סביבי מזמינים מנות דגים. לבוא לאל באבור ולהזמין דג, או מנת פירות ים, נראה היה לי קצת מוזר.

ואז הגיעה אליי השמועה על פתיחתה של מסעדת אל באבור והים בעכו, טוב, אמרתי לעצמי, וגם לדניאל (החבר), הגיע הזמן לוותר על אהובי הקבב, ולתת צ'אנס גם לדגים.

זוהי מסעדת אל באבור השלישית של השף חוסאם עבאס, הוותיקה באום אל פאחם עובדת מעולה, גם סניף יקנעם שנפתח לפני 4 שנים מצליח מאוד.

חוסאם, שהיה במסעדה, סיפר לנו שבתחילה כשהציעו לו את המסעדה בעכו הוא בכלל לא רצה לשמוע, שתי מסעדות מצליחות מאחוריו, מה הוא צריך את זה? אבל כשהגיע למיקום המדהים, על חוף ימה של עכו, הבין שלהצעה כזאת אי אפשר לסרב. ובאמת מדובר בחלל עוצר נשימה, תקרות גבוהות, עיצוב מינימלי מאבן, וחלונות ענקיים המשקיפים לים. עם כל הכבוד למסעדות התל אביביות שמתיימרות להשקיף על מה שנשאר מחוף ימה של תל אביב, כשמגיעים לאל באבור בעכו מבינים שכאן זה הדבר האמתי.

 

באחד מימי השרב האחרונים הגענו למסעדה, במקום אפילו אין צורך במזגן, אוויר קריר, ורוח מהים אשר מגיעה משני כיווני אוויר, התאהבנו במקום, ולא בגלל שירי מריה קארי וסלין דיון שהתנגנו ברקע.

 

התחלנו עם סלטים כמובן, בקרב חסידי אל באבור קיימים כאלו שמגיעים רק בשבילם. אז גם בסניף עכו הם שומרים על מעמדם האיתן, יש פה גם כמה גיוונים שתוכלו להזמין כמו מטבוחה של פירות ים או משוושה של קלאמרי, אנחנו בחרנו להישאר עם הסלטים הקלאסיים ואת הדגים שמרנו למנות העיקריות.

 

אפשר לבחור לקבל אילו סלטים שרוצים, או לקבל את כולם (כ-12) במחיר של 30 ש"ח לאדם. לאחר כמה דקות קורה המחזה הנפלא ושלל מנות בכל מיני גוונים וסוגים מגיעים לשולחן - פיתה חמה וטרייה מהטאבון, חומוס, פטריות חמות, לבנה עיזים עם שום חריף, קישואים עם יוגורט, כרובית בטחינה, 3 סלטי ירקות ועוד ועוד.

לאחרונה סיפר חוסאם בראיון שנתן שהרבה ישראלים מתרעמים על כך שהם צריכים לשלם במסעדות ערביות הרבה כסף, יש כאלה שעוד מקובעים על החומוס-צ'יפס-סלט המסורתי. אז לאותם אלו שטוענים שהמחירים באל באבור לא הוגנים, לכו לכל מסעדת שף אחרת, מנה אחת מבין ה-12 שקיבלנו תעלה לכם בסביבות ה- 30 שקלים, ההבדל הוא שבתל-אביב קוראים לזה טאפאסים או מאזטים, זה כנראה מה שמייקר את העניין.

עברנו למנות העיקריות. אני כמחווה לקבב החלבי הכה אהוב עליי, לקחתי את גרסת פירות הים שלו,
מוחארה של ים (90 ש"ח) אשר מגיעה אף היא בכלי חרס, אפויה בטאבון, עם פיתה מעל. המלצר החביב בצע אל מול עיננו המאושרות את הפיתה העוטפת את כלי החרס, והפך במיומנות את הכלי, ממנו נשפכו שלל פירות ים - מולים, שרימפסים וקלמארי שוחים ברוטב, המחזה המופלא על רקע הים שהקיף אותנו מכל עבר היה משגע ומרגש.

 

המנה הייתה עשירה וטעימה, כמות פירות הים שהיו בה הייתה מעל ומעבר למצופה, רוטב הדגים היה חמצמץ וטעים, הוא השתלב בצורה נפלאה עם פירות הים, ליטף והעשיר אותם ולא השתלט על טעמם. למרות שבאיזה שהוא שלב התחילה להשתלט עליי תחושת שובע, קשה היה לי להפסיק לקלף את הלחם שעטף את כלי החרס ולטבול ברוטב הנפלא.

 

דניאל הזמין סינייה של פילה דג, עם טחינה וצנוברים (96 ש"ח). המנה אמנם הגיעה בסיר הסינייה, אך בפנים זאת לא הייתה סינייה, אלא פילה דג בעשבי תיבול ורוטב עם ירקות. המנה נראתה טוב והחלטנו להשאיר אותה (מחיר המנה היה זהה למחיר הסינייה). גם זו הייתה מנה גדולה ומפנקת, אשר הכילה 5 פילטים של דגים, בעלת רוטב עשיר, עטופה בהמון עשבי תיבול וירקות. מנה שבהחלט יכולה להיחשב מנה זוגית, וזו הייתה משימה לא פשוטה להשתלט עליה.

לאחר הפסקה ארוכה במרפסת המדהימה של המסעדה חזרנו לקינוח, הבחירה בכנאפה (30 ש"ח) הייתה ברורה. כנאפה אמיתית, מתוקה להחריד, אבל כל-כך טעימה. הכנאפה כמובן נעשית במקום, ברגע ההזמנה, עם המון שערות קדאיף, סוכר, גבינת שמנת ושברי פיסטוק מלמעלה, אי אפשר שלא לאהוב. הצטיידו בכוס מים גדולה לידכם, קחו הרבה אוויר וצלחו את הכנאפה.

 

שורה תחתונה: אל באבור והים לגמרי עומדת בסטנדרטים הגבוהים שהציבו עבורה אחיותיה הגדולות. חוסאם עבאס לא מתרגש כבר מכלום, הוא מסעדן מיומן, מכיר את השוק, מכיר את קהל הסועדים שלו ומקבל את כולם באהבה. כשישבנו במקום אפילו אורי בורי, בעל מסעדת הדגים הכי מפורסמת בעכו הגיע לאכול צהריים, זה אומר הכל.

מי שבכל זאת מתקשה לוותר על הבשר יכול להירגע, כל מנות הדגל - צוואר הכבש הממולא, הקבב החלבי ושאר הבשרים - הכל שם. אבל קשה להתעלם ולוותר על התפריט הגדול והעשיר של הדגה הטרייה בסניף אל באבור החדש.

 

עונת הכדורגל 2013/14 בפתח ונמצאה סיבה משמחת להישארותה של עכו בליגת העל. יש איפה לאכול כשמגיעים לעיר.

 

בדירוג שלנו: 4.5 מתוך 5 כובעי שף

 

אל באבור והים

ההגנה 16, עכו