ביקורת במסעדת עלמה לאונג'

מסעדת עלמה לאונג', הצעירה מבין הארבע לבית יונתן רושפלד (הרברט סמואל, טאפאס אחד העם ויבנה מונטיפיורי), נפתחה לפני קצת יותר מחצי שנה, כחלק ממלון הבוטיק עלמה. המסעדה הוכרזה עם פתיחתה כהבטחה גדולה, ומראש מיצבה את עצמה כמסעדה יקרה מהממוצע וככזו שפונה לקהל מאוד מסויים, כחלק מהעניין, מדובר במסעדה לא גדולה אשר יכולה להכיל כ-30 סועדים. רושפלד עצמו נמצא במטבח ומבשל, והכל מאוד מוקפד וגם מאוד יקר. אפילו במדד המחירים הדי גבוה של מסעדות בת"א היא נחשבת יקרה.

לכבוד הקיץ החליטו בעלמה, להשיק תפריט קליל ונגיש יותר, אשר מתוחמר בצורה ידידותית יותר. תפריט טאפאסים (מנות קטנות) במחיר קבוע של 64 ש"ח למנה, ועוד 4 מנות ספיישלים עם מחירים משתנים של החל מ-74 ש"ח למנה. זאת נראתה לנו סיבה מספיק טובה לבוא לבקר במסעדה בפעם הראשונה, וכך עשינו.

לפני האוכל, שזה החלק החשוב, אי אפשר בלי מילה על העיצוב - המסעדה מעוצבת בצורה מדהימה. הרבה פעמים מסעדות בארץ, בעלות עיצוב מושקע ויוקרתי יוצרות תחושה לא נוחה, תחושה מתאמצת, יוקרתית מדי. זה לא המקרה בעלמה, אם מותר להשתמש במילה מגניב, אז זאת המילה. רצפת דמקה שחור-לבן, איורים מיוחדים על הקירות, כורסאות צבעוניות שונות זו מזו. כל אלו מייצרים תחושה כיפית ונוחה, על אף האווירה היוקרתית והמוקפדת. ניכר שהושקעה מחשבה רבה בעיצוב, והוא משרה תחושת כיפית של חו"ל.

ועכשיו לאוכל - ראשית קיבלנו לחמניות מיני טריות וחמימות (מגיעות בכל הזמנה מהתפריט) והחל מאותו רגע התחיל מצעד מנות טאפאס לשולחננו אשר הגיעו בזו אחר זו, כאשר כל אחת מאתגרת את קודמתה.

זה התחיל עם פלמידה - חלפיניו ליים (64 ש"ח). נתחי דג פלמידה נאים, אשר מגיעים עם רוטב חלפיניו ליים בצד, בצבע ירוק, מעט זרחני. מנה מצוינת. דג טרי בעל טעם מדהים, עם קראסט מעולה סביבו, בשילוב עם רוטב מעט חריף ולא שגרתי, מנה מצוינת לפתוח איתה את הארוחה.

אחריו הגיע טאפאס אספרגוס בליווי גבינת עיזים רכה (64 ש"ח). כבר כשהגיעו האספרגוסים, הבחנו כי הם גדולים ועבים מה שמעיד על האיכות הטובה שלהם, והם אכן היו טעימים ואיכותיים והשילוב עם גבינת העיזים שעורבבה עם כמה סוגים של עשבי תיבול היה מדויק.

בהמשך הגיעו עוד שתי מנות, שאורי אחראי המשמרת הגדיר אותן כאחת מגולות הכותרת של הארוחה, והוא צדק בגדול. מנה אחת הייתה סקאלופס ברוטב תירס צ'יפוטלה (64 ש"ח). והשנייה הייתה שני שיפודי קלאמרי צרובים על מצע עשיר של קינואה סגולה (64 ש"ח). מדובר במנות מושלמות, כל הגדרה אחרת פשוט תחטא לאמת. הטריות של פירות הים - הסקאלופס וגם הקלאמרי ניכרת בצורה מדהימה. רוטב הסקאלפוס המעט סמיך היה מעניין ושילב בתוכו טעמים ייחודיים ולא מוכרים של צ'יפוטלה וטעמים מקסיקניים חריפים. שיפודי הקלאמרי היו עשויים גם הם בדיוק במידה הנכונה, והקינואה הסגולה עם הסלק בתוכה הייתה להיט.

עוד מנת טאפאס, אחת אחרונה מהים, הייתה מנת שריפס עם מנדרינות וסלק (64 ש"ח). זאת הייתה המנה הפחות מוצלחת עד כה, הרוטב היה מתקתק ומשתלט מעט. אבל אפשר להגיד שאם המנה הזאת הייתה באה בפני עצמה, כנראה שלא היינו מתלוננים, פשוט התרגלנו לסטנדרטים גבוהים, בעיקר בסבב הקודם, שפשוט קשה מאוד היה להתעלות עליו.

רגע לפני הבשר, טעמנו עוד מנת טאפאס, שהיא כך סיפר לנו אורי, השריד היחיד מהשבוע הירוק שציינו במסעדה. כן, היה שבוע כזה, של מנות צמחוניות בלבד, ממנו שרדה מנת פטריות מלך היער על מצע של גבינת ריקוטה ביתית (64 ש"ח). ובכן, לא בכדי היא שרדה. מנה מצוינת, הפטריות מעולות ובשרניות והגבינה מלוחה וטעימה, משתלבת נפלא.

עברנו לחלק של הבשר, ופתחנו אותו עם אחת ממנות הבשר המופלאות שקיימות, שגם גורמת כנראה לאוכלי הבשר עם נקיפות מצפון הכי הרבה רגשות אשמה, ויעיד על כך דניאל, בן הזוג, שכמו לעלמה, גם לו היה שבוע צמחוני (סתם, קצת יותר). מדובר בכבד אווז על תפוח עץ ברוטב גאסטריק (92 ש"ח). הטעם, במקרה שלנו לפחות, ניצח את המוסר. מנה מופלאה, כבד אווז נימוח בשילוב נהדר עם הפרי והרוטב עליו, בצורה כזאת שלא משתלטת על טעמו של הבשר, אלא מחמיאה לו ונותנת לו את הכבוד הראוי.

עוד בגזרת הבשר אכלנו את מנת צלעות הטלה (110 ש"ח). המנה מגיעה עם רוטב מעולה של טעמים הודים דומיננטים. מעריציו של רושפלד בטח זוכרים את מסורת התפריט ההודי בכל יום ראשון במסעדת הרברט סמואל. צלעות הטלה עם הרוטב, הן כנראה זכר לאותם ערבים מצוינים, והצלעות היו פשוט מופלאות.

ממש לקראת הסוף, כי אנחנו לא יודעים שובע, ורצינו להרגיש עד קצת בשר, לקחנו את מנת הסינטה (64 ש"ח) אשר מגיעה עם רוטב אסייתי וערמוני מים. דווקא זו הייתה המנה הכי פחות מוצלחת ממה שאכלנו עד כה. הבשר היה טוב ומרגישים שמדובר בבשר איכותי, אבל הרוטב קצת השתלט עליו ומשהו בטעמים שלו ושל הערמונים לא היה ערב לחיך.

לא נתנו לסינטה לקלקל לנו את המצב רוח, ולמרות תחושת השובע, לא ויתרנו על הקינוח(ים). בהתחלה הגיע לשולחן קינוח שנקרא "נפוליאון" (38 ש"ח) - מדובר בסוג של מבנה ארכיטקטוני ומעט מתוחכם יותר של קרמשניט - דפי עלים דקיקים, קרם פטיסייר וחתיכות אננס. קינוח טעים שקשה ליפול איתו, אם כי היה חסר מעט קרם לטעמנו.

אבל אנחנו בכלל אנשי שוקולד. למזלנו הכה טוב, הגיע קינוח נוסף, שני קרפים דקיקים, עם קרמל ושוקולד ולרונה, ושמנת חמוצה בצד (38 ש"ח). וואו! אין דרך אחרת לתאר את זה, אחד הקינוחים המושלמים שנתקלנו בהם, תחושת השובע נעלמה לה ופינתה את מקומה לתחושה עילאית של חמימות השוקולד שהציפה אותנו, ורמות של אושר שכל ביס הוציא מאיתנו.

מילה על השירות - שירות מקצועי ברמות הכי גבוהות. עוד לפני שאתה שם לב שהשתייה בכוס עומדת להיגמר, מישהו מהמלצרים כבר דואג למלא לך אותה שוב. ידע ובקיאות בכל מנה וממה היא מורכבת. אדיבות, נחמדות ושירותיות, שהופכים את החוויה לעוד יותר מושלמת.

בשורה התחתונה: כנראה אחת המסעדות הכי שוות כיום בתל אביב, שאם עוד לא ביקרתם בה ואתם מגדירים את עצמכם כאוהבי אוכל, כדאי שתקדימו לעשות זאת. המקום האידיאלי למי שרוצה להתפנק בארוחת ערב חגיגית באווירה שונה ומיוחדת. תפריט הקיץ החדש מאפשר זאת מבלי לפשוט רגל. נכון, עדיין לא מדובר במסעדה זולה, ממש לא, אבל הטעם, האיכות והחוויה בהחלט שווים את המחיר. כאשר רוב הסועדים סביבך הם תיירים, השירות ברמה גבוהה, עיצוב שלא נוטים לראות הרבה בארץ, ואוכל ברמה גבוהה ביותר, סידרתם לעצמכם קפיצה דמיונית לחו"ל, לכמה שעות, במרכז ת"א.

בדירוג שלנו: 5 כובעי שף מתוך 5

עלמה לאונג'

יבנה 23, תל אביב

* הכותבת הייתה אורחת המסעדה