מהמושב אל העיר • ביקורת משק ברזילי

רק לפני חודשיים זה קרה, משק ברזילי הפך עורו ממסעדה כפרית במושב ירקונה למסעדה עירונית בנווה צדק. המקום מגדיר את עצמו מסעדת שף צמחונית-אורגנית, ואכן הטייטל לא איכזב בכלל כפי שתקראו בהמשך.

אני מודה שלא ביקרתי בגלגול הקודם של המקום בירקונה, אבל הרושם שהותיר עלי המקום היה לא רגיל: החלל כולו מעוצב בפשטות עירונית, עם געגוע מובהק של בעלת המקום לאדמה ולמשק: מבעד לחלונות ונציאנים עצומים עומדות אדניות גדולות בהם שתלה תבלינים, מי יודע אולי הן ישרדו את זיהום האוויר של העיר. האווירה במקום מתאמצת להיות כפרית, אבל אי אפשר להתעלם מהבר הנפלא שמוצב בחלל הכניסה אשר רומז על ניסיון להשתלב בחיי הלילה הסוערים של תל אביב, מה רע בבירה אורגנית בטעם אגסים עם ירקות בטמפורה? אותי הם קנו.

>> בטור הקודם ביקרנו בSUSHI-TARA

וזה לא נגמר רק בעיצוב או באווירה, המלצר ששירת אותנו יודע את העבודה שלו טוב, הוא דקלם את שמות המנות (גם אלו עם השמות הארוכים במיוחד) כאילו היו המנון ששר מינקות. הוא גם ידע לספר על סוד הלחם שנאפה במקום: המחמצת שחוגגת בת מצוו'ש (היא בת 13!) מגיעה מידיו של ארז קומרובסקי. הוא גם גילה את הסוד לסורבה תפוחים שהוגש לנו עם הקראמבל, אבל לפני שנמהר למנה האחרונה יש לנו כמה תחנות לעבור בדרך.

תחנה ראשונה: מנות קטנות
ראשונות הגיעו לשולחן שתי המנות הבאות: טופו כבוש אחו בלנקו (42 ש"ח) ודלעת צלויה (23 ש"ח). את הטופו חייבים לנסות לפחות פעם אחת: קרם אחו בלנקו הוא שילוב עדין של שקדים ושום, נשמע פשוט אבל הוא יוצר מרקם נפלא ולדעתי יכול ללכת יופי גם בתור מממרח לכל דבר. המנה מוגשת עם קונפי שום ושרי בצד מה שנותן את הטון הצבעוני למנה שכולה לבן. סה"כ המנה הייתה מורכבת בצורה מעניינת ועשתה חשק להמשיך למנה הבאה. הדלעת הצלויה הוגשה בטחינה ורוטב רימונים, זו מנה שמתאימה לרגישים לגלוטן, לא היה בה משהו מיוחד שסחף אותי, כמנת פתיחה היא חביבה ולא יותר מזה.

חציל, תפוח אדמה, בטטה, שומר וכרובית היו חלק ממנת טמפורה ירקות העונה (39 ש"ח) שהוגשה בליווי רוטב סויה ורוטב וואסבי.מנה מושלמת לחובבי הטוגנים: תשתלב נפלא לצד הבירה האורגנית שנמכרת במקום. גם ממנת הפנג'בי (28 ש"ח) התרשמתי לטובה: פיתות קטנות מלחם מש המוגשות עם קוואקמולי וסלסה חריפה. אני חייבת לציין שהטעמים המקסיקניים וההודים משתלבים בצורה מושלמת במנה, כנראה שתמיד אהבתי פיוז'ן באוכל שלי.

תחנה שנייה: מנות עיקריות

אחרי שצלחתי את המנות הראשונות בארוחה הוגשו לשולחן שתי מנות שממש קשה לי להחליט מי מהן הטובה ביותר: האחת, נתח טופו בסאקה (82 ש"ח) על אורז בשומשום ובצל ירוק לצד סלט כרוב מתפצפץ, והשניה, אטריות אורז שחור (78 ש"ח) בקארי קוקוס עם ירקות טריים וטופו מעושן. לשתיהן היה ניחוח חזק מהמזרח: זה לא סוד שהרוח האסייתית נושבת במסעדות רבות, וזה ניכר מאוד בטעמים של שתי המנות האלו.

נתחי הטופו מוגשים עם צ'ייסר סאקה בצד, למען תרגישו את החוויה היפנית במלואה, האורז היה בניחוח למון גראס דבר שרק חיזק את הטעמים האסיאתיים. אטריות האורז ברוטב קארי קוקוס נתנו דגש על חריפות וספייסיות שחיכיתי לטעום כל הערב. אין לי ספק שאנסה אותן שוב בפעם הבאה, כל מנה עם הכבוד המגיע לה.

תחנה אחרונה אבל לא סופית: קינוחים

גולת הכותרת של הערב הייתה כמובן בקינוח שהגישו לנו לשולחן, קרמבל תפוחי עץ עם קוקוס, פסטוקים וסורבה פירות (42 ש"ח) שהיה לא פחות ולא יותר כדור גלידת-סורבה מתפוחים אורגניים. המלצר ידע לספר לנו שאחת לשבוע שולחים לגלידרייה בנווה צדק ארגז של תפוחי עץ הגדלים במושב ירקונה, ומקבלים את הסורבה המושלם הזה כמה ימים לאחר מכן. אני הייתי מוכנה לצלול לתוך הסורבה ברגע שטעמתי ממנו - מעולם לא אכלתי גלידת סורבה כל כך טעימה ועשירה בפרי. הקראמבל כשלעצמו היה שונה ממה שאכלתי עד כה, מצד אחד מזכיר לי טעמי ילדות נשכחים מצד שני, הביא דגש לטעמים חדשים ולא מוכרים.

בשורה התחתונה - אין לי ספק שהשפית שלי לרון, והקונדיטורית שני בנאי, יודעות בדיוק מה הן עושות - הן משתמשות בחומרי גלם אורגניים, טריים ואיכותיים, כך שהטעמים בכל מנה מרגישים כמו סימפוניה או קונצרט קלאסי והן סוחפות למחוזות רעננים בכל מנה ובכל ביס. בשילוב האווירה הנפלאה שיש במקום, השירות האדיב והמקצועיות של הצוות - זה מקום מושלם להגיע אליו לביקור עם כל המשפחה או עם חברים.

בדירוג שלנו: 5 כובעי שף מתוך 5

משק ברזילי
רחוב אחד העם 6, נווה צדק, תל אביב

*הכותבת הייתה אורחת המסעדה