ביקורת מסעדה • קפה מרקו

בשנת 2008 פתח מרקו רובין, איטלקי שעשה עלייה לארצנו הקדושה, את קפה מרקו - מסעדה איטלקית בפאתי רחוב דיזנגוף. אחרי חמש שנות פעילות זכתה המסעדה להוקרה על ידי שגרירות איטליה כמסעדה המגישה אוכל איטלקי הנאמן למקורות באיטליה. יצאנו לבדוק הכצעקתה.

לביקורת הזו הגעתי 'מוטה': לפני שלוש שנים טיילתי עם חבר ברחבי איטליה, שכרנו רכב וחרשנו את הדרך ממילאנו לרומא, דרך עצירות בפירנצה, סיינה ולוקה שבטוסקנה, עם הרבה ארוחות מעולות (וגם כמה שפחות הרשימו) במסעדות קטנות, כפריות ומקומיות. היופי של הבישול האיטלקי הוא ההתמקדות באזורים - לכל כפר יש את המנות המסורתיות שלו, עליהן תושבי המקום ישמרו בנחישות. לקחתי הרבה מהטיול הזה, והוא קיבע אצלי סטנדרט של אוכל איטלקי כהלכתו.

עיצוב המקום פשוט, מזמין ונעים, ונותן הרגשה אינטימית למרות המיקום הסואן. במהלך הערב המלצרית הייתה נחמדה, יעילה ומלאת מידע, ובהחלט הפכה את החוויה למהנה. התפריט במקום מציע מבחר קבוע של מנות וספיישלים מתחלפים, כשרובם - להלן פיצות ופסטות - על הקו האיטלקי, אבל גם כמה מנות (כמו המבורגר וסלט פטוש) חורגות מהכלל. לא נראה שיש התמקדות באזור ספציפי באיטליה.

אוכל, קדימה אוכל

לראשונות בחרנו פריטו מיסטו - תערובת של דגי ים קטנים (הצלחנו לזהות מרמירים, ברבוניות, וסרדינים), קלאמרי ושרימפס, מטוגנים בבלילת טמפורה ומוגשים ביחד עם איולי (58 ש"ח), וסלט פטוש עם  גבינת פטה טובה מאוד, קרוטונים משובחים והרבה ירקות טריים וטעימים (52 ש"ח).

שתי המנות היו מרשימות בגודלן, ובקלות היו יכולות להיחשב כמנות עיקריות ולא כראשונות. תערובת הדגים הייתה טובה, כאשר הורגש שהקלמארי והשרימפס שחו להם בבריכות בוייטנאם לפני שהוקפאו והגיעו ארצה. הדגים היו טובים באיכותם אך העלו חשש סביר שגם הם עברו בפריזר לפי שהוכנו. הטיגון לא היה מושלם - הבלילה הייתה מעט שומנית, וחלק מהמטוגנים דבקו אחד בשני כאילו הושלכו בחופזה אל המטגנת. האיולי שהוגש לצידם היה נחמד, אך אישית הייתי מעדיף מטבל יותר מרענן.

סלט הפטוש הגיע כערימה נאה של מגוון ירקות טריים במיוחד עם גבינת פטה מהסוג המשובח, וקרוטונים של פיתה עם זעתר והרבה שמן זית. התיבול היה לא פחות ממושלם, עם כמויות מדויקות של מלח, פלפל, מיץ לימון ואפילו סומאק אם זכרוני אינו מטעני. סלט לא איטלקי בעליל, אבל טעים טעים. מבט מהיר בשולחנות שהיו לצידנו הראה שהסלט הזה הוא מבין המנות החזקות במקום ולא בכדי.

מנות עיקריות

כבר אמרנו שהראשונות היו גדולות? אז למנות העיקריות מסתבר שלא נשאר לנו הרבה מקום בקיבה (אבולוציה מטופשת). למרות זאת הלכנו על ניוקי סלק ברוטב שמנת וגבינה כחולה (מנת ספיישל בעלות של 59 ש"ח) ורביולי תוצרת בית ברוטב שמנת, פסטו ועגבניות שרי, כאשר ממגוון המילויים שהוצע נבחר לבסוף מילוי אגסים ורוקפור (54 ש"ח).

בצק הרביולי היה נחמד ועשוי היטב, אך במילוי הורגש יותר מרקם של תפוחי אדמה מאשר טעמים של אגסים ורוקפור. הרוטב גם לא תרם להנאה מהמנה, בעיקר בגלל השמנת המתוקה שהקשתה ליהנות מהטעמים העדינים של הפסטו ועגבניות השרי. להערכתי היה מוטב למנה בלעדי השמנת, ואף מעט תמוהה בעיני ההחלטה לתת רוטב קבוע למילויים שמשתנים - שהרי מנת רביולי אמורה להיות מפגש של פסטה, מילוי ורוטב, וקיבוע שני חלקים מהמשוואה אומר שהחלק השלישי ישחק תפקיד שולי ולא ישתלב לכדי הרמוניה.

מנת הניוקי סלק ברוטב רוקפור הייתה בדיוק מה שהיא נשמעת. ניוקי סגול ומתקתק ברוטב עשיר מאוד של שמנת מתוקה, גבינת רוקפור ומעט עירית קצוצה. הרוטב היה מתובל טוב אבל גם כאן השמנת פגמה בהנאה הפוטנציאלית מהמנה, בכך שהפכה כל טעימה לכבדה יותר. שילוב בסיסי יותר של ניוקי סלק עם גבינה כחולה ללא השמנת ואולי עם מעט קוביות סלק מבושל ואגוזים לבטח היה מוביל למנה פחות כבדה ויותר מהנה.

שתי כוסות יין לבן איטלקי מזן הפינו גריג'יו (35 ש"ח לכוס) ליוו היטב את ארבע המנות שהוגשו.

קינוחים וסיכומים

לקינוח נחלקה מנת טירמיסו (29 ש"ח), שהצליחה להעלות נשכחות מהטיול ההוא לאיטליה. הקינוחים בארץ המגף נקראים בפשטות 'דולצ'י' - מתוק, משהו קטן וטוב לסיום הארוחה, ולא קינוחים גרנדיוזיים כמו שלעיתים קרובות מדי מגישים בארצנו.

הטירמיסו היה בדיוק כמו שהיית מצפה מטירמיסו איטלקי להיות: בכוס קטנה נחו להן שכבות של ביסקוטי, קרם מסקרפונה אוורירי וטעים עם טעמי קפה חמקמקים שתרמו מרירות נעימה. כמו שהקינוח הגיע כך הוא חוסל ועזר לסיים את הערב בצלילים חיוביים.

לסיכומה של חוויה, האווירה והשירות היו מצוינים והאוכל היה טוב באופן כללי, אך רחוק לטעמי מהאוכל המוגש בטרטוריה האיטלקית הממוצעת ויותר "מותאם לחיך הישראלי", דהיינו מנות גדולות, חוסר מיקוד במוצרים עונתיים ורטבים שמנתיים שמפריעים בדרך להנאה מהטעמים המלאים של חומרי הגלם. מצד שני מסביבינו היו לפחות עוד עשרה סועדים שלא נראו מוטרדים מנושאים אלו כמוני, וככל הנראה מדובר בשינויים שעבר התפריט עם השנים כדי להיות מותאם לדרישת הלקוחות.

בדירוג שלנו: 3.5 כובעי שף מתוך חמישה

קפה מרקו

גורדון 39, פינת דיזנגוף, תל אביב

טלפון: 03-5291775

* הכותב היה אורח המסעדה