נקודת שיא

בסוף מאי 2007, יום לפני שחגגתי 27 (זה ממש לא אומר שאתם צריכים לחשב בת כמה אהיה בדיוק עוד 5 חודשים) החלטתי לעשות סוף לחיפושים המתישים אחר מסעדה לאסוף בה את החברים וקבעתי נחרצות שהפעם אני מוותרת על חיפושי החניה הקדחתניים והנסיעה המייאשת ברחובות החד סטריים של ת"א. ברוב קולות (זאת אומרת, אני אני ואני) הוחלט להגיע למסעדת הלופט. 5 דקות מהבית, תפריט שמשלב אוכל מצוין לקרניבורים בנינו, אלכוהול משובח ומנות צמחוניות למ' שתחיה שמסוגלת לסגור ארוחה עם פסטה במקרה הטוב, או סלט (ערבי קצוץ עם המון תבלינים) במקרה הרע.

היום ההוא, זכור לי לטובה תודות לחברים המדהימים אבל כן, גם בזכות האוכל. מאז, יצא לי לבקר במקום רק עוד פעם אחת שלא עמדה בציפיות של קודמתה. לכן, מובן איפוא מדוע שמחתי להגיע לביקור חוזר (פעם שלישית גלידה) לוודא שהפעם הראשונה לא הייתה חד פעמית.

מסעדת הלופט שוכנת באזור התעשיה הישן של ראשון לציון, בין אינספור המסעדות שצצו להם בשנים האחרונות. לאור התחרות הגדולה והרצון לחדש ולתת מענה לצעירים שמחפשים מקום בילוי שמשלב אלכוהול עם מנות לילה מיוחדות החליטו במסעדה לצאת בליין חדש. בכל לילה, משעה 22:30, תשנה המסעדה את פניה, ותהפוך למלכת הלילה. די ג'י קבוע יתקלט על המוזיקה, האורות יעמעמו והבר החדש שנבנה במקום יעטה על עצמו את הלבוש הסקסי.

פוטנציאל להתמכרות

לכבוד המאורע הלילי (ולטובת הנוסטלגיה של 2007) הגענו אני וד' למקום בשעות הערב המוקדמות. ד', שמכיר את הביקורתיות המתעצמת שבי רק משלל הקיטורים שאני טורחת לשפוך בפניו ערב ערב, שמח להגיע לבדוק ביחד איתי אם יש אמת בדברי.

לפתיחת הערב התחלנו עם פרוסות סינטה (62 ₪) צרובות בגריל ומונחות על מצע של חסות ופלפלים קלויים, רוטב ויניגרט ומגדל של טבעות בצל פריכות. מבט אחד בעיניו של ד' הספיק לי בכדי לקבוע 1-0 לטובת הלופט, אבל טעמו המשובח של הבשר לא מנע ממני לקטר על המחיר הגבוה של המנה ביחס לגודלה, בטח כשמדובר במנה שחציה (ואולי יותר) מסתכם בסלט, טעים אמנם, אבל בכל זאת סלט (צרפו לזה תוספת והנה לכם שלמות). המנה השנייה לעומת זאת, הייתה אמנם פשוטה יותר, אבל אין ספק שבעלת פוטנציאל התמכרות לא קטן. ערימה של כנפיים בוהקות בשלושה רטבים - צי'לי חריף וחמאה, סילאן קולה וברביקיו פיארה את הצלחת והצליחה להוציא קולות של עונג מהיושבים לשולחן. מתקתקותו של הרוטב והפריכות שעטפה את הכנפיים הצליחו לעלות לא מעט חיוכים. לולא היינו במסעדה היו אלה מתחסלות ביד תוך שנייה, מותירות אחריהן ידיים דביקות (אתם רק יכולים לתאר לכם את מנת התסכול לאכול כנפיים עם סכין ומזלג).

נוק אאוט קולינרי

שלב העיקריות הגיע ואיתו גם התיאבון ההולך וגובר שלי ושל ד'. בעודי בוהה בעיגולים הצבעונים שפיארו את הבר הגיעו 2 מנות לשולחננו הקט. מצד אחד של השולחן צלחת עם שיפוד שרימפס שעבר צריבה על הגריל והונח על חסות ועגבניות שרי ברוטב לימון צ'לי. ומצידו השני פאהטיס עוף – נתחוני עוף מוקפץ עם בצל, פלפל קלוי ועגבניות וכל זה לצד טורטייה מקסיקנית ומטבל של גוואקמולי (אבוקדו). במבחן הטעם, אין ספק שהשרימפס נתן נוק אאוט לעוף שלא היה עסיסי כמצופה אך בשילוב עם הטורטיה והגוואקמולי הצליח להתרומם. לעומת זאת, כמות העוף הייתה פי 2 ויותר מזו של אחותה מהים. אז נכון שלא ניתן להשוות בין חזה עוף ושרימפס, אבל בשביל זה מגיע חלק התמחור. שיפוד אחד (על אף הסלט הנלווה) הוא בעיקר מנת נשנוש לצד כוס אלכוהול, לעומת זאת, מנת העוף היא מנה עיקרית בפני עצמה. אני משאירה לכם להחליט מה טוב בשבילכם, אני כמובן, הייתי שמחה לשילוב.

נקודת שיא מתוקה

לא יודעת מה איתכם אבל אצלי, אין מצב לוותר על המתוק. לעומת זאת, ד' הוא לא חסיד גדול של קינוחים (ספוילר: עוד שנייה זה הולך להשתנות) לכן הסתפקנו בקינוח אחד – נקודת שוקולד (36 ₪). שמו הקטנטן והחמוד של הקינוח לא מרמז בשום צורה על גודל התענוג שתחוו אחרי שתטעמו ממוס קרם הוניל שהונח באלגנטיות על בראוניז עם פצפוצי שוקולד. המרקם הקטיפתי של המוס ביחד עם הקראנצ'יות הכיפית של השוקולד יצרו סימפוניות מרקמים מוצלחת במיוחד שמעבר להיותה טעימה לא סבלה ממתיקות יתר כמו לא מעט מהקינוחים שנטעמו עם השנים.

בדרך החוצה שאלתי את ד' אם הוא מסכים עם כל מה שחשבתי. כן הוא אמר, נקודת השוקולד הייתה בהחלט מדהימה. אבל לא על זה דיברתי ניסיתי להסביר אבל ד' היה שקוע במתוק הממכר, ולי רק נותר להיזכר בפעם הראשונה שביקרתי במקום ולהכריז כי ההצלחה של 2007 בהחלט לא הייתה חד פעמית.

לופט
משה בקר 15 אזור התעשייה הישן, ראשון לציון
טלפון: 03-9566216

בדירוג שלנו: ארבעה כובעים מתוך חמישה

עוד במדור ביקורת מסעדות - אוכלי חינם.

לנגוס באנגוס - סם לביא ביקר בלופט וחזר עם תובנות (שלב הקינוחים מעולם לא נראה עקבי יותר).