אהבה שמתחילה בביס

פסקה חדשה

לא אוהבת את תל אביב. זהו, אחרי שהורדתי מעליי את האבן הזו, ואחרי שהרחקתי מכאן אי אלו מעריצים של העיר שלא יודעת הפסקה מהי, אני יכולה להמשיך ולספר על היום ההוא, זה שבגללו בזבזתי שעה וחצי על חיפוש חניה, זה שבגללו הצלחתי ברוב כשרוני "ללטף" אופנוע שעמד לו בתמימות על העמוד ובעיקר, זה שבגללו נדחקתי יחד עם חצי מדינה על הדֶק של הנמל שהזכיר לי, ולו לשנייה, את גשר המכביה. ואת הסוף של זה, כולכם ודאי כבר יודעים.

מעניין את סבתא שלי

עכשיו, הרבה יותר קל להבין מדוע הבריקו עיניי בשמחה כשגיליתי שמסעדת "יוליה" שוכנת בחלקו הדרומי יותר של הנמל, זה שלא סובל מדוחק ההמונים. אל מול הגלים המתנפצים והשקט הממכר התיישבנו אני וש', חברתי למסעותיי הקולינריים, ופתחנו עם קרפצ'יו פלמידה (36 ₪) ופטה כבד עם נגיעות של דובדבנים. שתי המנות, על אף שלא סבלו משום תחלואה ונעלמו מהצלחת לפחות באותה המהירות שבה הגיעו, סיימו (רק) עם הציון טוב+. הקרפצ'יו היה מעט חמצמץ והפטה כבד שהיה מוצלח מאחיו לצלחת השנייה, הזכיר לי בעיקר את זה של סבתא. שזה כמובן לא רע בכלל, אבל אתם יודעים, לא לשם כך התכנסנו.

"ממעדן עדין לפצצת טעם משובחת"

עוד לפני ששולחננו פונק במנות העיקריות, הגיע שף המסעדה אילן פנחס, שכבר בלחיצת ידו ובאינטואיציה נשית משובחת, אפשר היה להבין בדיוק מהיכן הגיע האוכל. רמז: זה פועם ונמצא בצד שמאל. חיוך קורן וכמה הסברים על האוכל ויצאנו לדרך. קערה לבנה מלאה בשרימפס נחתה הישר מתחת לאפי והעלתה ניחוחות משובבי נפש של ים (86 ₪). הרוטב הפשוט שהתלווה למנה והורכב משמן זית, פטרוזיליה ושום היווה רקע מושלם לטריות ולבישול של השרימפס שהיה עדין בטעמו והזכיר לי שלפעמים הפשטות היא העונג האמיתי. להבדיל מעדינותו השברירית של השרימפס, לצד השני של השולחן הגיע רביולי תרד וריקוטה עם שרימפס וקלמרי (88 ₪). בין רגע התגלה כמה רבגוניים הם פירות הים. ממעדן עדין לפצצת טעם משובחת, ששחתה לה בגאווה ברוטב פיקנטי שעל טעמו אני חולמת עד היום.

הקרב: העיקריות מול הקינוחים

כמי שלא הצליחה לסיים את התואר, שיעורי בית הם לא הצד החזק שלי. אבל בכל הנוגע לאוכל, את העבודה המקדימה שלי אני דווקא עושה בהנאה מרובה. והפעם, התחקיר הקטן שביצעתי העלה בחכתו המלצה חמה לקינוח. דווקא ממקום שכל כך מצליח להפתיע בטעמים בכל הנוגע לדגים ופירות ים, לא ציפיתי לשמוע על קינוחים. אבל מהר מאוד הסתבר שהמנה המתוקה נותנת פייט לא קטן לעיקרית המוצלחת. בעודי תוהה אם היה זה חכם להקשיב להמלצות, הגיעה לשולחן צלחת מוארכת עם גליליות בצק עלים פריכות במילוי חלבה (38 ₪). אלה, התפצפצו בפה בהרמונית טעמים שכמוה לא נראתה במחוזותינו הרבה מאוד זמן. בנוסף לכל השחיתות הזו, התלוו למנה 3 קעריות טבילה קטנות עם רוטב שוקולד, וניל ופירות יער. כשהביס האחרון עמד להכנס לפה ולבשר על תום הארוחה, ניסיתי להזכר למה דווקא את המנה הזו החלטתי לחלוק עם ש' שתחיה. כי בקלות, יכולתי לבלוס כמוה עוד אחת... אפילו שתיים. אין ספק אמרה ש', צריך לחזור לכאן שוב. ולי, לא נותר אלא להצטרף לדבריה.

ואיך אפשר בלי רומיאו:

קשה להתעלם מבחירת שמה של המסעדה, בארץ שבה השם יוליה מזוהה בעיקר עם עולי חבר העמים, הקונוטציה הראשונית הייתה שמדובר במסעדה רוסית. דווקא שמה של יוליה, אהובתו הנצחית של רומיאו נדחק אי שם מאחור. היות ומדובר במסעדת דגים ופירות ים, תמוהה בעיני הבחירה. עם זאת, בדרך הארוכה אל עבר הרכב, עם בטן מלאה ורוח גבית שליטפה ברכות, נזכרתי באחד, שהזכיר לי את עקשנותו המופלאה של רומיאו. מכאן אני מזכירה לו לעולם לא לוותר, ולזכור, שהיוליה נמצאת ממש במרחק נגיעה.

"יוליה", יורדי הסירה 1, נמל תל אביב - מבנה 2. טל': 03-5469777. שעות פתיחה: א'-ה': 09:00 עד הלקוח האחרון. ו'-ש': 08:30 עד הלקוח האחרון.

עוד ביקורות במדור אוכלי חינם >>

בדירוג שלנו: ארבעה כובעי שף וחצי מתוך חמישה