אוי ואבויה?

אין ספק ש"בויה" ממוקמת במקום כמעט הכי טוב בעיר - המסעדה הראשונה בקו החוף, בכניסה הצפונית לנמל ת"א. ועל מיקום משלמים ולא מעט. משחק הכיסאות שמתקיים כמעט בכל מסעדות הנמל בסופי השבוע עם הגעת נחיל האנשים, אינו פוסח גם עליה. להיפך, המקום מתפקד כמו מזנון מהיר עם שעון חול, ולמרות המחירים הגבוהים, כמעט ולא תמצאו שם שולחן פנוי. "בויה" לא שינתה פניה בשנים האחרונות, ומלבד הזר הרענן והאסטרונומי שנח לו מעל ראשינו, ודאג להוציא יחידות של נמלים להתקפות פתע באיזורנו, נראה שהיא הולכת על בטוח.

התחלות טובות

אחרי שנפטרנו מהמזיקים, היינו מספיק רעבים כדי להתחיל לאכול. באגף הטפאסים הזמנו כרובית צלויה עם צ'ילי מתוק (26 שח') ומנת חומוס עם טחינה וגרגירים (22 שח'). החומוס היה בעל מרקם עדין, אם כי לא דליל ונוזלי מדי והזכיר במקצת את החומוסים של נצרת המוכרים והאהובים. גם הכרובית היתה מנת פתיחה נחמדה, שדאגה למלא את החלל עד הגעת המנות העיקריות. המחירים עבור הטאפסים נעים בין 18-48 שקלים למנות לא גדולות, אך סבירות בגודלן.

בין הטאפסים לעיקריות, הלכנו לביקור חטוף בשירותים. מיותר לציין שכאשר מדברים על כרטיס ביקור למסעדה, שעובר תחילה בשירותים של המקום, הוא אינו כולל בתמונת הפספורט, צילום מערבון של ניירות טואלט מתגלגלים על הריצפה. את האסוציאציה בין השירותים למטבח, עשו כבר חכמים ונבונים ממני.

גם המנות העיקריות לא איכזבו

למנות העיקריות הזמנו המבורגר אנטריקוט בלחמניה עם ירקות ורוטב איולי בתוספת צ'יפס (67 שח') וספייריבס ברוטב ברביקיו עם תפוחי אדמה (94 שח'). ההמבורגר היה עסיסי מאד, הצי'פסים היו קריספים וההנאה היתה שלמה. שמחה גדולה אף יותר היתה בגזרת הספייריבס שהיה נימוח מאד, העצמות נפרדו בקלות והשאירו אחריהן רושם של בשר איכותי ומעודן.

לקינוח הזמנו סלט פירות וגלידת וניל (44 שח') עם דקורציה של חצי מנגו מעוגל חתוך ריבועים, יפה אך לא פרקטי לאכילה בין אנשים שלא רגילים לראות אותך מרוח בשאריות אוכל בשאר ימות השנה.

לסיכום, המחירים יקרים ומסבירים בעיקר את המיקום האטרקטיבי, האוכל טעים, המנות העיקריות גדולות ויפות, אם כי פונות למכנה המשותף הרחב ביותר בלי ניסיונות תעוזה, שניכרים לצערי דווקא באיזור השירותים.

עוד ביקורת במדור אוכלי חינם >>

הדירוג שלנו: שלושה כובעים וחצי מתוך חמישה