קרניבוריה לאור היום

קרניבוריה היא כבר מזמן תכונת אופי, וכמי שמתהדר בה – לצד תכונות שנויות במחלוקת נוספות כמו אימפולסיביות וצורך עז לסיים דברים כאן ועכשיו – תמיד אעדיף סטייק טוב על סושי או ארוחת בוקר. הביקור בבראנץ' החדש של מסעדת הדסון בשישי בצהריים איפשר שלום בית: זוגתי שתחיה קיבלה הזמנה לארוחת בוקר, אני חלמתי על בשר.

הכניסה להדסון מרשימה ומעוצבת כמו כל אחד מהמקומות רחבי הידיים שנפתחו בשנים האחרונות באיזור הפורח של רמת החייל. מארחת ישובה מול צג מחשב קיבלה אותנו בחיוך, ומשם הבחירה עברה אלינו: מימין, בר רחב ולצידו שולחנות קטנים, נמוכים וגבוהים. משמאל, באגף משפחתי משהו, נמצא חלל רחב שכולל שולחנות גדולים יותר ואינטימיים פחות. בשעות הפחות לחות של תל אביב, אם עוד נותרו כאלה, אפשר לבחור להתמקם גם סביב אחד מהשולחנות שבחצר שבחוץ, ולהנות מהשקט. כן כן, שקט בשישי בצהריים. רק בשביל זה הייתה שווה הנסיעה הרחק ממרכז העיר.

השתלטות אדומה
ההדסון מאפשר פשרה היסטורית בין הקרינובר הממוצע לזוגתו חברת מועדון ארוחת הבוקר. לחם הבית המשובח, שמגיע עם חמאה נהדרת וריבת תותים אדירה, נחת על השולחן ביחד עם תוספת חמה לבחירה, לצד ביצים בנוסח בנדיקט עם בייקון, אנטרקוט או סלמון מעושן (59 עד 69 שקלים), המבורגר עם ביצת עין וגבינת גאודה (73 שקלים), או הבחירה שנקלחה ללא היסוס - סטייק ניו יורק בגריל, עם שלישיית עיניים צהובות שנועדו להעשיר את החוויה (89 שקלים).

סטייק העצם המכובד הגיע עם תיבול אמריקאי אופייני, והסכין לא היתה צריכה לעבוד על הבשר שעות נוספות בדרכו לקיבה. חבל רק שבמקום המדיום שהוזמן הגיע סטייק באדום בוהק ומדמם, אבל כמי שנהנה מהשתלטות הצבע הזה בשנים האחרונות בסיומו של כל משחק דרבי, באמת שלא היה מקום לתלונות.

באין סושי בתפריט, בחרה האישה שאיתי בסלמון נורבגי בגריל, ברוטב מעודן של חרדל מתוק ועלים מוקפצים (79 שקלים). אין מה לומר – מנה נהדרת. הסלמון הורדרד היה בדיוק בגודל ובמידת העשיה המתאימים, הרוטב המצוין לא תפס נפח גדול מדי כמו שקורה בדרך כלל במקרים האלה, והתוספת הירקרקה, על אף שהיתה אולי מתובלת מדי, השלימה את החוויה.

מניפים דגל לבן
מדושנים, שבעים וטובי לב התפנינו לשלב הקינוח, ובו הובסנו קשות על ידי הגרגרנות שלנו והנדיבות של המקום. מגדל של שישה-שבעה פנקייקים (48 שקלים) נחת על השולחן, והעלה בנו מיד את התהייה כיצד הם מצליחים לאכול כל כך הרבה באמריקה. אחרי שלושה פנקייקים, ועוד אחד שנבלס רק כי היה טעים מדי והרי לא משאירים חצי בצלחת, הרמנו ידיים. יש גבול אפילו לרעבתנות שלנו.

רגע לפני שהדגל הלבן הונף, מצאנו את עצמנו דנים ביתרונות של המקום. המגוון הקולינרי קיים, ומאפשר לך להתמודד עם מנות בשר משולבות בביצי הבוקר, אבל גם להרכיב לעצמך את ארוחת הבוקר האידיאלית משלל האפשרויות שבתפריט. המקום אינטימי ושקט, במיוחד מצידה הימני של המסעדה, ואפילו המחירים סבירים. ולמרות שלהוציא את התל אביבי הממוצע ממרכז העיר זה מהלך מסובך לפעמים, למען השילוב המנצח בין סטייק, בשר ושקט בשישי בצהריים, זה היה כדאי.

בדירוג שלנו: ארבעה כובעי שף מתוך חמישה

עוד במדור ביקורת מסעדות - אוכלי חינם