בהונגרית זה נשמע יותר טוב

רחלי קרוט יצאה לבדוק האם הגולאש והבלינצ'ס ב"טוליפ" יצליחו להחזיר אותה לימי הילדות בבית סבתא וסבא ההונגרים. ביקורת

מעט מאוד פעמים בחיים מצאתי את עצמי מתרפקת על זיכרונות מגיל הגן. בתור אחת שנוטה לשכוח מה קרה דקה קודם, אירועים מגילאי ה-5 הם בגדר חיזיון נדיר. תקופת הילדות המוקדמת שלי עברה בעיקר בבית סבתא וסבא ההונגרים. הם אלה שלימדו אותי את נימוסי השולחן, הם אלה שהטמיעו בי את האהבה לאוכל ובעיקר, הם אלה שנסכו בי את תחושת הבטחון שהכל יהיה בסדר. מאז, עברו אי אלו שנים, והדבר היחיד שנותר היו המאכלים ההונגרים שסבתא בישלה בימי שישי כשבאנו לבקר.

שילוב תרבויות

עם השנים, כשהגיל עלה ואיתו העייפות של סבתא, המאכלים ההונגרים זכו לטוויסט ישראלי. הקוגלוף קיבל מילוי של קרם נוטלה ובשר הבקר בגולאש הוחלף בנקניקיות. זה כמובן עדיין היה טעים, אבל איך לומר, קצת פחות אותנטי. לכן, קל להבין את פשר החיוך הגדול כששמעתי על המסעדה החדשה שפתח לאצי שגב, מי שהיה יד ימינה של יהודית (מקפה יהודית) במשך 16 השנים האחרונות. מעבר לעובדה שמדובר באיש מקסים שניחן בלב גדול וחיוך מזמין, מדובר בפתיחה של מסעדה שכמוה מעטות, אם בכלל.

מסעדת טוליפ ממוקמת ברחוב יהודה הלוי בתל אביב, מעוזם של הצעירים השוכרים דירות ברחובות הסמוכים. ואכן, תפריט המסעדה מגלה קריצה גם אליהם. פרט למנות הונגריות אותנטיות אפשר למצוא גם טוסט יווני, ארוחת בוקר ישראלית וסלט מוקפץ בנוסח אסייתי. שילוב התרבויות, על אף הרצון הטוב, ויש ממנו המון, מעט צורם לנוכח המנות המופלאות שמוציא תחת ידיו השף זולאטן הניי, וניכר כי הן אלה שהיו צריכות לקבל את הבמה הבלעדית.

התרגשות של סבתא

אחרי קבלת הפנים החמה של לאצי, והחלפת משפטים בהונגרית שהצליחו להחזיר אותי לביקור האחרון בבודפשט, הגענו לעיקר – האוכל. לו הייתי יכולה לצלם לכם את התרגשותה של סבתא נומי (ככה זה כשלא מצליחים לבטא את המילה נויידמומו – סבתא בהונגרית) מהאוכל שהגיע לשולחן הייתי עושה זאת, אבל תרשו לי לתאר לכם את המנות במקום.

3 צלחות ענקיות הגיעו לשולחננו, גולאש בקר עם נטיפי בצק (נוקדלי) בתוספת סלט מלפפונים חמוץ מתוק שבשנייה אחת הזכיר לי את ימי הילדות ואת הנבירה האינסופית בספרו מלא החן של טומי לפיד (55 ₪ כחלק מארוחה עסקית), דג סול מטוגן בליווי פירה שהתעלה הרבה מעל לציפיות ודג סלמון בליווי תפוחי אדמה וחמאה מתובלת שמחמאות עליו לא הפסקתי לשמוע עוד הרבה אחרי הארוחה (79 ₪).

מקנחים באופטימיות

לקינוחים הגענו עם ציפיות מכאן ועד בודפשט. עוד לפני שסיימנו את הביס האחרון של הבשר כבר הצצנו בתפריט המתוקים ותהינו מה להזמין. לבסוף נפלה ההחלטה, כופתאות מבצק תפוחי אדמה במילוי שזיפים (סילבש גומבוץ), כופתאות גבינה עם שמנת וריבת תות (10 ש"ח כתוספת לעיסקית) ובלינצ'ס במילוי אגוזים ורוטב שוקולד חם (45 ₪). אני יכולה לשפוך כאן סופרלטיבים כאורך הדנובה אבל הפעם אני מעדיפה פשוט לקרוא לכם להגיע ולטעום בעצמכם, כי יש דברים שמילים פשוט לא יכולות לתאר.

בדרך הביתה, עם 3 נשים שבעות באוטו, אינספור חיוכים והתרגשות אחת גדולה של סבתא (שהבטיחה להביא את כל החמולה ההונגרית) נזכרתי בימים ההם, שצלחת מלאה באוכל שנעשה באהבה הזכירה שהכל, אבל הכל, יהיה בסדר.

טוליפ – יהודה הלוי 52 (פינת נחמני)
כל יום מ- 9:00 עד 24:00
עסקיות: א-ה 12:00-17:00

בדירוג שלנו: חמישה כובעי שף מתוך חמישה

עוד במדור ביקורת מסעדות - אוכלי חינם