סופרים כבשים

מסעדת "הגנס" ביסטרו שף הכריזה שהיא עושה את זה 24/7. אני בקושי מחזיקה מעמד 7/5 מה שנתן לי לגיטימציה ברורה לצאת ולבדוק, האם מישהו שם נרדם במשמרת?

איפה החתן?

השעה היתה 22:30 בלילה, המקום שוקק חיים, הערנות בשיאה. כנראה שעולם מלא ודינאמי מתרחש לו שם בחוץ בזמן שאני נרדמת לי מול "היום שהיה". נכנסנו והתיישבנו בגינה מתוחמת באוהל, עצים, טאבון ומראה פסטורלי - כפרי קידם את פנינו. לידינו שולחן גדוש בכל טוב ובהמוני אנשים שבאו לחגוג יום הולדת לאחד מהחבר'ה. השולחן כאילו נבלע לו בהיכל הגדול. "אתה לא מרגיש כמו בחתונה?" שאלתי את בעלי, "רק שכאן אנחנו לא מכירים אף אחד", הוא אמר. "נו, בדיוק כמו בחתונה", הוספתי. אחרי שיחה סוערת על חתונות, משפחה, תככים ומזימות, הגיע תורו של האוכל.

זה שום דבר

תפריט הלילה החדש מציע, נוסף על התפריט הקיים, מנות פסטה ופיצות ו -1+1 על המשקאות מהבר, שכולל רשימה מרשימה של אלכוהול משובח מהארץ ומחו"ל. למנות הראשונות הזמנו קרפצ'יו סינטה וכבד עוף עם ריבה וטוסטונים, לכאורה מנות קונבנציונליות, אך האנינות בהחלט ניכרה בהן. בנוסף, פוקצ'ה נאה ביותר הובאה לשולחננו, מלווה בחצי שום אפוי, בשילוב קריאות מחאה מצד בעלי על תופעות הלוואי שיבואו בהמשך. אני מצדי התענגתי על היוזמה המבורכת וטענתי, ששום בתנור אינו משאיר כלל ריח. מסע השכנועים היה קשה משחשבתי, אולי בגלל השעה ואולי בגלל הריח, מי יודע?

התרגיל שכשל

אף אחד עדין לא נרדם במשמרת. מרשים בהחלט. ולכן הרשינו לעצמינו לנצל את המומנטום ולצאת במחול המנות העיקריות. עגל עם פירה כמהין וסטייק אנטריקוט עם תפוחי אדמה צלויים בטימין, שום ורוטב יין אדום הונחו להם אחר כבוד על שולחננו. העגל היה נימוח, בדיוק במידת העשייה נכונה, ובקיצור יוצא מגדר הרגיל. גם האנטריקוט הרשים את הנוכחים, במיוחד את בעלי, שהרס לי את התרגיל "השארתי עוד קצת בצלחת" וסיים לי את הביס האחרון.

מישהו פצוע?

משגמענו, בלענו ולעסנו כל חלקה טובה שהונחה על שולחננו, הגיע תורו של הגימיק התורן של הערב. כוסיות קטנות, מלאות בחלקן במים חמים עם פסטיס הוגשו לנו (ולא לשתייה), לצד כדור לבן ועגלגל שדמה לשילוב בין סטרפסיל ונפתלין לארון הבגדים. "עכשיו, הניחו את הכדור בתוך הכוס והמתינו מספר שניות", כך הודיע המלצר האדיב. ממושמעים כמו שלא היינו מעולם, פעלנו אחר ההוראות ובתום ההמתנה, אספנו אל חקינו מגבון לח וחם, שדמה יותר לגזה של בית חולים, וגם הריח לא היה רחוק משם. אם הייתי יודעת שהבישול המולקולרי הגיע עד למטליות הלחות, הייתי חושבת על ביקורת מסוג אחר.

האם הניקור בא לביקור?

לאחר תדהמת המגבונים, הגיע תורם של הקינוחים. קרם ברולה חמים עם תפוז ובזיליקום ובאונטי שוקולד עם קוקוס וגלידה. הקרם ברולה היה חביב, אך לא יותר מזה, ואילו הבאונטי דמה יותר ליציקת שוקולד גסה ונטולת יצירתיות.

השולחן עם חגיגת יום ההולדת צהל במלוא המרץ , גם שאר האנשים שמילאו את השולחנות נראו עדין בעירנות מלאה, רק אנחנו קמנו שבעים ומרוצים, מסיימים את המשמרת שלנו, מנסים להתנחם באיזה ניקור קטן שאיתרנו בדרך החוצה, או שהייתה זו סתם הזיה של שעת לילה מאוחרת.

"הגנס" משה סנה 199 (בין תחנת הדלק פז והכפר הירוק) רמת השרון 03-6447575

הדירוג שלנו: 4 כובעי שף מתוך חמישה

עוד באוכלי חינם -
פאפאגאיו עם קונספט חדש
קייטרינג "קטלית" עם מהדורת חורף
מתחת לשולחן של MESSA