עד החתונה זה יעבור

"ארוחת טעימות?" שאלה אותי מיה בהשתאות. "את מודעת לכמות המנות שנצטרך לכלות שם? אני לא רוצה לשמוע קיטורים אחר כך", הוסיפה כשהצעתי לה להצטרף אליי לדגום את תפריט החורף החדש של קייטרינג "קטלית" בניצוחו של השף עדו שפירא. "אל דאגה", הרגעתי אותה, "אם כבר אקטר על משהו, זה יהיה על העובדה שכולם סביבנו יהיו זוגות בדרך לחופה".

להתראות טאפסים חברתיים - שלום הגשה אישית

שמנו פעמינו אל עבר הרצליה והתקבלנו בשולחן ערוך לעילא עם סנגריה מתקתקה ומצוינת בטעם פירות יער והפתעה נעימה בתחום המזטים. הצעת הגשה של מגש טאפאסים אישי התגלה כאופציה מבורכת בכל אירוע. לא עוד "תעביר לי את החצילים" ו"לא נשאר מהפלפלים?". הצטיינו בעיקר טאפאנד הזיתים הנימוח וסלסת העגבניות הפיקנטית בעלת מרקם עסיסי, שפותח בחדווה את התיאבון.

פותחות את התיאבון

המנות הראשונות, או החטיפים כפי שמכנים אותם ב"קטלית", היממו אותנו בחלקם בעוד אחרים היו טעוני שיפור. נתחי הצ'יקן טיקה על מצע אורז, בעלי חרפרפות עדינה היוו פתיחה מצוינת לסיבוב השני. אך את ליבנו שבו היקיטורי סלמון ברוטב טריאקי, שהיה לא פחות ממושלם, וקוטנו (בכל זאת, חטיף) ביאס אותנו קשות. הדים-סאם, ששיגר אותנו היישר לאיזו מסעדה אותנטית בשנחאי (לפחות בטעם ובהגשה) חידש לי את כל מה שחשבתי שאני יודעת על הסמבוסק המזרחי. מילוי התרד והבוטנים כמו גם מילוי העוף, זכו לשבחים. הבטטה, קצת פחות.

יקיטור הסינטה היה עשוי מעט יתר על המידה בעוד הקבאב בתוספת לבבות חציל לא היה עסיסי דיו. החצילים הצילו עם זאת את המצב.

מצעד העיקריות

הבטן תפחה, אך הגיע הזמן למנות העיקריות. אנטריקוט הבקר המיושן בתוספת פירה ירקות השורש היה טעים, עסיסי ובעל טעם ביתי ומוכר. קדירת הביף בורגיניון, שהוגשה באופן מקסים, אכזבה קמעה עם ירקות לא מבושלים דיו. הבשר העסיסי עזר להרים בכל זאת את המנה. פילה הסלמון עם טאץ' של קרם וואסבי ושעועית ירוקה בגרידת לימון, היה חגיגה לחובבי דגים באשר הם, וגם לכל מי שחפצה נפשו במנה קלילה, מרעננת ובעלת טוויסט.

קשיו וקינואה אדומה - הדבר הבא

התענוג העילאי של הערב הגיע דווקא בגזרת הסלטים. בעוד סלט הקיסר היה צפוי וסלט השרי והנענע חיבר טעמים שכלל לא קשורים זה לזה, סלט הטאבולה שהפגיש קינואה אדומה, קשיו ופקאנים היה ההיי-לייט הבלתי מנוצח של הארוחה. אם התרגלתם לבורגול בטאבולה שלכם, זה הזמן לעשות סוויץ' בראש ולאמץ את טעמה וקלילותה נטולת המאמץ של הקינואה האדומה. זיתים ועגבניות? עזבו אתכם. הכי בנאלי. קשיו זה הדבר הבא. שילוב טעמים שאיני זוכרת שכמותו כבר זמן רב. תענוג צרוף.

הביאו את המתוקים

שרדנו בקושי, אך לא נותרה ברירה. חייבים להותיר מקום לקינוחים. בלט לרעה טאטאן התפוחים האישי שהיה קר ומנוכר והרגיש כמו תוצר לא מוצלח של מאפייה חובבנית, אך חבריו למגש השכיחו אותו מליבנו חיש מהר. פונדנט השוקולד הבלגי, אפוי במקום ומוגש חם, היה הר געש של מתיקות מושלמת, שמתפוצצת בפה באיזון מדוייק בין עדינות למסיביות.

פאי הלימון והמרנג הפתיע לטובה את חובבות השוקולד עם מרקם אווירי וחמיצות עדינה וכיפית. פרפה החלבה עם שערות הקדאיף היה פשוט קטן מדי. וזו הבעיה היחידה עם המנה המענגת הזו. למי שאינם מחובבי הקינוחים, מיני פאי עם אגוזי ברזיל וקרמל הוא אופציה מצוינת המזכירה מעט ביסקוויט טעים הנטבל בקפה הביתי.

בעודנו מתגלגלות החוצה, שבעות וטובות לב, חשבתי על היום בו אצטרך לערוך ארוחת טעימות לחתונה שלי, תהיה מתי זו תהיה ואין ספק ש"קטלית" יהיו בחיוג המהיר שלי. למחרת הבוקר כבר רצתי 5 ק"מ בפארק. כדי לזרז תהליכים, אתם יודעים.

הדירוג שלנו: ארבעה כובעי שף וחצי מתוך חמישה

עוד באוכלי חינם:

מתחת ל - MESSA
סיבוב בשכונה - מסעדת "אל בריו"
האחות הגדולה של "טאטי"