האחות הגדולה של טאטי
טאטי לופט קמה לה בלב איזור התעשייה של יהוד. לאן נעלמה האינטימיות? האם ישכילו להבין שיותר זה לפעמים יותר מדי או שהאוכל כבר ידבר בעד עצמו? ביקורת
בלב אזור התעשייה של יהוד, בין מוסך אחד למשנהו, הקימו ענת זרמתי וונסה רקין את הטאטי לופט. מדובר בגרסה משודרגת וגדולה יותר מאחותה הקטנה והביתית בגבעתיים. למרות העובדה שמדובר במיקום מעט בעייתי, מפתיע היה לגלות שלא מצאנו שלט המורה כי הגענו למחוז חפצנו. וכך, בשעת לילה נאלצנו לנדוד בין המקומות המוארים ברחוב אברהם גירון הקטנטן והחשוך.
הטאטי לופט הוא מתחם קולינארי עצום בגודלו, המעוצב כלופט ניו יורקי טיפוסי. המתחם כולל מאפיה, קונדיטוריה וביסטרו בר ובו תפריט עשיר ומגוון, ולעיתים מגוון מדי. האווירה במקום חמימה ונעימה למרות העיצוב האורבני וצינורות הפח החשופים בתקרה. בשעת הלילה בה ביקרנו האווירה במקום לא נפלה משום לופט תל אביבי עמוס. עיון קצר בתפריט החורף המתמהמה הראה מבחר רחב של אופציות. מטאפסים לאלה הרוצים להתענג על דרינק טוב ומנה קטנה לצידה, ועד למנות עיקריות שישביעו כל בטן מקרקרת.
מצעד המנות
את המנות הראשונות התחלנו בחומוס שהיה מפתיע בטעמו העדין והמיוחד (21 ₪) סלק אפוי עם גבינת גורגונזולה, שבהחלט ניכר שהורכב ממוצרים טובים וטריים, אך היה צפוי ומשעמם (34 ₪) ופלאפל על טחינה אדומה שהיה ללא ספק הפתעה נעימה וחוויה מתקנת (21 ₪).
לצד מנות הטאפס מוגשות פוקצ'ות טריות הנאפות במאפיה הצמודה למסעדה ושוברות כל רצון, עז ככל שיהיה, לדיאטה. אוהבי המאפים בנינו, ישמחו למצוא בתפריט וריאציות מיוחדות לפוקצ'ות המוכרות. פוקצ'ה סקנדינבית הכוללת סלמון ומוצרלה מעושנת, גבינת שמנת וקוויאר אדום שהייתה פשוט חגיגה לחיך (46 ₪), פוקצ'ה רגו טלה עשויה מתבשיל בשר טלה וירקות שורש, שמתאימה במיוחד ללילות גשומים (64 ₪) ופוקצ'ה פירות ים שמעט אכזבה לאור כמות הרוטב הגדולה שמציפה את המאפה וגורמת לו להיות מעט סמרטוטי (68 ₪).
תפריט להמונים
מגוון המנות, וזה עוד לפני שהגענו למנות העיקריות היה בהחלט מרשים, אך ניכר היה בו שניסה לקלוע לטעם רחב במיוחד. מנות עם נגיעות אסיאתיות חולקות מקום בתפריט עם מנות מזרח תיכוניות מובהקות. ונדמה שיהיה זה טוב אם ישכילו להבין בטאטי לופט, שיותר הוא לפעמים יותר מדי. למנות העיקריות הגענו כשהבטן התחילה לרמוז על פיצוץ אוכלוסין. למרות זאת, לא יכולנו לוותר על פסטה ריגוטוני בטטה ואספרגוס, שלוותה ברוטב קטיפתי ועדין של שמנת והייתה משביעה וטעימה (52 ₪) וניוקי בזוקה, שעל אף ההבטחה בשמו היה רחוק מלהיות מתוק. מדובר בניקוי ממולא גבינות ברוטב שמנת וסלק, שלמרות עיצובו השובה לב היה כבד במיוחד והונח אחר כבוד בצד לאחר טעימה קצרה (48 ₪).
גלובליזציה בעייתית
בתור חובבת מתוקים מושבעת, לא יכולתי לוותר על טעימה של מנת הסוכר היומית שלי. מתוך מגוון הקינוחים לקחתי את פצצת האושר הנקראת מולטי ויטמין. מדובר בתענוג לכל חובבי המתוק באשר הם. קולי פירות יער ותותים ליווה בנאמנות את מוס השוקולד, שניצב לו אחר כבוד במרכזה של הצלחת. ולמרות שרק בטעימה חפצה נפשי, חזרה הצלחת למטבח נקייה מאי פעם. (33 ₪).
החוויה הקולינארית בטאטי לופט הייתה נעימה וטעימה. השירות היה מפנק ואדיב, האוכל היה מושקע ואיכותי, אם כי לקה בחוסר עקביות, והאווירה הלילית לא נופלת משום לופט תל אביבי. עם זאת, הבטן לחשה לי שעושר הטעמים והחיבור בין מזרח תיכון ואסיה הוא גלובליזציה בעייתית.