מסעדת "טרנסליבניה": סטייק מענג והפטריות הטריות ביותר שטעמנו אי פעם. ביקורת
ביקרנו במסעדה הרומנית שעיצובה מזכיר את "משחקי הכס" וגילינו אוכל שהחך משחקת בו בהנאה ובעל בית שמשחק עם כל לקוחותיו ומשעשע אותם בסיפורים מרתקים על חייו וגם על קולינריה. האם נחזור לשם? בהזדמנות הראשונה שנוכל לעזוב את השגרה ולנסוע לאזור תרשיחא
הגענו למסעדת "טרנסליבניה" בערב קר במיוחד של 10 מעלות אחרי התכרבלות בצימר בהר מתת. בתחילה הצטערנו שבכלל יצאנו מבין הסדינים המפנקים אבל בסוף הערב דווקא הצטערנו על זה שנתנו יותר מדי מקום לפחד מהיפותרמיה, כי פשוט היה תענוג.
"טרנסליבניה" היא מסעדה רומנית שנמצאת לצד חוות הסוסים בכביש מעלות תרחישא וסביבה טבע מענג. במקום שולחנות עץ והקירות בנויים מאבנים גדולות ועתיקות שמזכירות במידה מסוימת את הכותל. מדי כמה מטרים מעטרות את לבני הבטון דלתות מסבאה ישנות ממש כמו ב"משחקי הכס" ומעליהן ולצדיהן דגלים ודגלונים שאנחנו בחרנו לפרש כסמלים של מחוזות בעולם העתיק, נחשו איזה עולם עתיק? ממש כמו זה ב"משחקי הכס".
קצת לאחר הגעתנו החל המקום להתמלא ואז החלה ההצגה. עדיין לא מדובר בהצגה הקולינרית שבהחלט תגיע בהמשך אלא בנוכחותו הבולטת של בעל המקום, אנדריוס. מה נגיד, האיש אגדה. החיוך לא יורד מפניו, הפה לא מפסיק לעבוד ובמעברו בין סועד לסועד מזרים אנדריוס שלל סיפורים.
"יש כאן אוכל רומני והונגרי", הוא מסביר. "למדתי רפואה ברומניה ושם הכרתי את האוכל המקומי. אבל הבנתי שהלב שלי נמצא באוכל ובאנשים ולא ברפואה - זה אכזב את אימא שלי אבל מה אפשר לעשות".
ממש לפני שאנדריוס עבר לפזר את הקסם שלו אצל סועדים אחרים הוא הנחה את המלצרית ולהביא לנו את כל המנות הראשונות שיש בתפריט + סטייק לבן בפטריות וצ'ורבה למנה עיקרית. אנחנו המתנו לאוכל כמה דקות ובינתיים לא הורדנו את עיניים מאנדריוס שקיבל את המגיעים למקום בחיבוק מילה טובה לילדים עד שלא היה ברור אם המגיעים הם אורחים קבועים או שהם פשוט הופכים לקבועים ברגע זה ממש לעינינו.
את המנות הראשונות אתאר כך:
פילה דג מטיאס - עדין ובשרני עד כדי שלמות
סלט קצוץ - מתובל בצורה שגורמת לך להגיד: "ככה צריך לתבל סלט"
סלט חציל רומני - אותנטי אך מעט תפל
ורינקס - אפשר לאכול מהם ללא הפסקה
חומוס - דומה לזה של "מפגש הסטייק". יציקתי וחמוץ בדיוק כפי שאני אוהב
כבד קצוץ עם בצל מטוגן - טעים, אך אוורירי מדי
פלפל גמבה בתחמיץ ביתי - מרגישים שזו עבודת יד
איקרה לבנה - כמו שאתם מדמיינים איקרה כשיש לכם דודה לאיקרה
פטריות ממולאות בגבינה - חגיגה לחך. הפטריות היו טריות יותר מכל פטריה שאכלתי אי פעם בחיי (מתברר שאנדריוס מקבל אותן ישירות מהמקום שבו מגדלים אותן ולא דרך ספק)
אחרי המנות הראשונות כבר ידענו שלא נתאכזב מהמנות העיקריות. אז לא התאכזבנו ואפילו הופתענו לטובה עוד יותר. המרק היה מדויק בטעמיו ונשבר נכון בחמיצותו. הסטייק היה סיפור גדול יותר וראוי לציין אותו לשבח. עבורי סטייק לבן יכול להיות סיוט ויכול להיות פסגת חיי, תלוי באופן הכנתו. הסטייק שהגיש אנדריוס הגיע עם פטריות (שכבר אמרנו שהן טריות יותר מכל פטריה שאכלתי בימי חיינו, כך שאין מה להוסיף) והיה עשוי במידה הנכונה ביותר עבורי. הוא טוגן מספיק זמן וגם בזווית נכונה כך שהשומן שירד למחבת נקרש על גביו חזרה והיווה מעין שכבה מצפה שהופכת אותו ליותר מקריספי. הבשר היה רך כמו חמאה והתיבול הזכיר את הדיוק של תיבול סלט הירקות - נדיב, מלא וללא פחד. אנדריוס לא חושש להשתמש בתבלינים ביד נדיבה והם משתלבים עם חומר הגלם אך לא משתלטים עליו.
אז אחרי המנות העיקריות יצאנו לעשן, הסתכלנו מעט על המבואה של המטבח ששם עמדו אישה כבת 70 (אולי אמא של אנדריוס?), ילד כבן 11 שלא מפסיק לשיר לעצמו וגבר מזוקן כבן 45 שנראה כמו ד"ר פיל. הילד צבט את האישה המבוגרת באפה תוך שהוא מזמזם שיר (אולי החדש של קניה?) וד"ר פיל מיד העניש אותו בבעיטה קלה בתחת. זוכרים את הסדרה "המסעדה הגדולה" ששודרה בערוץ 1? אז אותו אופי קומי התגלה ב"טרנסליבניה".
חזרנו אחרי ההצגה והסיגריה ועל השולחן חיכו לנו קפה שחור וקינוחים. בוואריה ופפאנש. שנים שלא אכלתי בוואריה, אבל זו בהחלט החזירה לי את החשק לאכול בוואריה פעם בשבוע ולעשות לה כבוד לפחות כמו למלבי. הפפאנש הגיע עם ריבת שזיפים מעליו כשהשילוב בין המילוי החמוץ לריבה המתוקה היה גס וברור בדיוק כמו שהוא צריך להיות.
מחירים: כל מנה ראשונה 20 שקלים, מנות עיקריות נעות בין 40 ל-72 והקינוחים 20 שקלים למנה.
"טרנסליבניה" - כביש מעלות תרשיחא (ליד חוות הסוסים), מעלות-תרשיחא, טלפון: 053-9443452