על תבונה ורגישות • ביקור במסעדת "עלה גפן"

תמונה

הקדמה

השף עומר עילואן שהרגיש שב"חג' כחיל" היפואית יצירתו מוגבלת, הצפין לקריית אתא ובנה לעצמו במה שמרוממת ומכבדת אוכל ותרבות ערבית, אבל לא ממש אסלית.

בן זוגי האהוב ואני מגרילים מבין מסלולי הWaze שמחברים בין תל אביב לקריית אתא ומעריכים את הנסיעה בלא פחות משעה וחצי. "הגענו ליעד" אחרי שעתים-עשרים-ואחת ומצאנו את "עלה גפן" בין ה"סושיה" ל"פיראט האדום" שבלב מתחם I-Way. מתחיל מבאס. עם הכניסה למסעדה התחושה הכללית מתחילה להתהפך והנסיעה המשתרכת מתחילה להרגיש כמשתלמת.

קרפצ'יו סברס

המקום מעוצב כפרי ונעים - רחוק כל-כך מהאב טיפוס של המסעדות הערביות - תפריט בטקסטורה שמתחשק ללטף וכלי אוכל שטופים תכלת-זהוב שנעימים לעיניים. עומר עילואן שנכנס למטבח עם תואר בעיצוב גרפי מצליח לשחק לנו בכל החושים עוד לפני שמתערב בחוש שלשמו הגענו. למנות ראשונות הזמנו קרפצ'יו סברס (38 ₪) גס עם כדורי לבנה בלאדי שמאזנים בטוב את החספוס, ושקדים מולבנים שמעדנים את החמיצות. מנה מיוחדת, גדולה וקלילה. מצוינת כדי לפתוח את הארוחה בהדרגתיות.

חציל השף

חציל השף (38 ₪) מאורגן כמבנה עגול של מסת חציל מתובלת לימון וסילאן כשמעליה תפרחות של גבינת ריקוטה ומסביבה שמן בזיליקום. מנה שמחה שמזכירה עוגת יום הולדת מלוחה וגלילית. קובה מקלייאה (32) עשוי בשר עגל, בורגול וצנובר טחון שיושב בשלישייה על נזיד עדשים שחורות שלצדו נגיעות של קרם פלפלים צהובים וקרם קליפת חציל שרופה. מספיקה טעימה של הקרמים המעולים כדי לשכנע כמה הם הכרחיים אבל יחד עם זאת הם מצליחים להיות בשולי הטעם המרכזי. מנות נוספות בתפריט מספרות על עצמן שגם הן מוגשות עם קרמים מפתיעים אחרים כמו קרם סלק המרוח לצד מנת הלחמאעג'ון (48 ₪) שנאפה בטאבון במקום.

הבעיה הגיעה

הבעיה הגיעה עם תום כל המנות הראשונות, כשהבנו ש"פתחנו שולחן", וזה לא המקום - התמלאנו מהר מידי. ב"עלה גפן" לא מדובר במזטים קטנטנים שהמלצר מוריד בזריזות ידיים טבעית לשולחן, אלא במנות משביעות, יפות וטובות שעשויות כל כולן מהתבלין הערבי. המסקנה היא לא לעוף על ראשונות.

ג'אג' מאחשי

נותרנו עם הרבה מאוד רצון ומעט מאוד מקום למנות העיקריות. המלצר המתזז בנעימים בין השולחנות במסעדה הלא מלאה הגיע גם אלינו עם המנה העיקרית האחת שהחלטנו לחלוק בינינו. ג'אג' מאחשי (68 ש"ח). כרע עוף ממולא בפריקה עם חמוציות, מקלות שקדים קלויים ופטרוזיליה מקושט בפלחי צנונית דקיקים וטחינה ביתית. המנה עטופה בתערובת של 21 תבלינים שעומר עלואן מייצר בסודיות מוחלטת במטבח בשעות לילה מאוחרות. מכלול הטעמים והריחות מעט זר ללשון ולאף הישראלי מה שהופך את המנה לקצת קשה להבנה ולכן לפחות טעימה. במחשבה אחורה (או במחשבה קדימה) הייתי, לו רק היה עוד מקום בבטן, מנסה את מנת המסנף (110 ש"ח) את אוסובוקו כבש עם אורז זעפרן ופיצוחים או את השושברק (78 ש"ח) כיסונים ממלואים ראגו ויוגורט עם קציפת נענע.

כנאפה

כנאפה הבית (32 ש"ח) שמוגש עם פיסטוק חלבי וסורבה פירות יער. הכנאפה הכי כייפי שהגישו לי אי פעם: שילוב צבעים מרתק ושמח של צלחת כחולה עם כדור ורוד, פיסטוקים ירוקים ופרח פורח צהבהב יוצר שילוב טעמים ומרקמים עליזים. חמיצות עדינה על גבי מתיקות מעודנת ושערות קדאיף שבריריות. טעים ויפה, יפה וטעים.

סיכום

עלה גפן היא מסעדה ששווה להרחיק אליה. כמספר הקילומטרים שמתרחקים מתל אביב, כך המחירים יורדים. אם בחרתם לעשות את זה עם הילדים אתם בהחלט תמצאו חלופות שונות של מנות מוכרות תחת הכותרת שיצרו במיוחד עבורם ועבור השקט שלכם. מסעדה עם אווירה נעימה ומשפחתית שמצליחה לגוון את הגיוונים שכבר קיימים.

עומר עלואן מספר שהוא מעביר תרבות ערבית אמיתית ומציע באוכל שלו אוטנטיות שטרם נחשפנו אליה. אם אנחנו מייחלים לאיזשהו עתיד יפה יותר במדינה שלנו, אז זו חובתנו לנסות להבין את התרבות הזאת, ודרך האוכל זה גם כיף וגם משביע.

מסעדת עלה גפן
שדרות ההסתדרות 271
קריית אתא, מתחם iWay