שביתה בנמל: ארוחה טראומטית ב"פנינה הקולינרית של הצפון"

לפני הקדמה

הקדמה

התלבטתי ארוכות לפני שהחלטתי לכתוב על החוויה הלא נעימה שמשפחתי ואני עברנו במסעדת "הנמל 24". מצד אחד, יש משהו מרענן ביכולת של כל סועד הדיוט, גם כזה שלא עבר במסע קולינרי בין מסעדות מישלן ברחבי העולם, להביע באינטרנט את דעתו על השף, על השירות ועל העיצוב. הנגישות הטכנולוגית מחייבת את המסעדות להיות מקצועיות יותר ומהודקות יותר, מהמטבח ועד למלצר; מנגד, אירועים דוגמת מלחמת התגובות הלא שפויה בין בלוגר מתוקשר שסעד בחומוסיה בתל אביב לבין מנהל המסעדה, שלה התלוו מאות תגובות, היא דוגמה לתופעה בעייתית לא פחות מטבח לא מוכשר או מלצר עצל: ההתנפלות הרבתי על בעל העסק, שהופכת הגשת אוכל תפל או מנה קטנה מדי לעבירה המקבילה לרצח עם.

גם אי אפשר לומר שלא טעים ב"הנמל 24". המנות שדגמתי - שרימפס צרוב למנה ראשונה, בייבי קלמארי למנה העיקרית ומוס שוקולד לקינוח - היו ממש בסדר. הן לא העיפו אותי לתקרה, אבל ניכר שהוכנו ביד מקצועית, בהנהגת השף רן ראש. רק מעטים מבין 15 יושבי השולחן התלונו על רמת האוכל, אם כי זה לא הוגש בכמויות נדיבות במיוחד, כשבלטה לרעה תוספות סמליות של קרם בטטה להמבורגר הטלה וקרם תרד לפילה בורי. כשמשלמים את המחירים שנקובים בתפריטה של "הנמל 24" מצפים למנות מעט נדיבות יותר, מבלי שמרבית הנוכחים ייאלצו למלא את בטנם באמצעות גריסיני הרוזמרין הטעימים כשלעצמם, שדווקא הוגשו לשולחן בכמויות מרשימות. יודעים מה? אפילו המחירים הגבוהים אינם הבעיה. המחיר של עסקית בשבת בצהרים - 169 ₪ - אמנם מוגזם וקצת מרגיז שאין מנת ילדים במחיר שפוי (ילד בן 9 נאלץ להזמין ניוקי שמחירו 94 שקלים), אבל המספרים מופיעים באתר המסעדה, כך שהיינו אמורים לדעת למה אנחנו נכנסים.

שירות

הבעיה היא שאנשי "הנמל 24" מציגים עצמם באתר כ"פנינה הקולינרית של חיפה והצפון", ושוכחים שחוויית בילוי במסעדה מתחילה ונגמרת בשירות. באזור המרכז התחרותי יותר, מסעדות שאינן מפנימות זאת פשוט לא שורדות. בחיפה, הסובלת ממיעוט של מוסדות דומים, הסיפור כנראה שונה. בסעודה שלנו, שבה חגגנו יום הולדת 70 לאבי, כשלה המסעדה באופן מוחלט.

הטעם המר החל להשתלט על החך שעה וחצי לפני הארוחה. כשאמי הזמינה מקום במסעדה, ימים ארוכים לפני הארוחה, היא הדגישה מספר פעמים כי אחד הסועדים יהיה פעוט וביקשה כסא מיוחד עבורו. 90 דקות לפני השעה היעודה, התקשרו מהמסעדה והודיעו שאין בנמצא כסא כזה ויש להצטייד באחד מהבית. נחמד מאוד מצדם, אך למה אי אפשר להיערך לכך מראש? אולם כשהגענו למקום המעוצב לעילא במדרחוב בעיר התחתית התברר שזהו רק סימפטום לחוסר היערכותה של המסעדה לארח מספר כה גדול של אורחים בו זמנית. לא קל לשרת שולחן של 15 אנשים, בגילאים שונים, בעלי דרישות שונות וטעמים אחרים. אני האחרון שאטען שבני משפחתי הם קליינטים קלים, אבל מסעדה מקצועית אמורה להיות מוכנה לכך. "הנמל 24" אפילו לא בכיוון.

בלאגן

הפאשלות הגיעו בזו אחר זו: הפסטה שהזמנו עבור בתי הבכורה הוגשה במהירות, אך הייתה קרה; כשאחותה הקטנה התקנאה בה וביקשה גם, יצאה המנה שלה כעבור יותר מחצי שעה (מדובר בפסטה נטולת כל רוטב שהכנתה נמשכת שש דקות לכל היותר), כשהפעוטה כבר מטפסת על הקירות ועל הוריה; המנות של שאר הסועדים יצאו בסדר רנדומלי ובאיטיות ניכרת, בלי כל תיאום בין זמן יציאת המנות העיקריות, כשהתוצאה היא שולחן עצבני וממורמר; למעשה, כתוצאה מהעיכוב ביציאת המנות שהינו במסעדה זמן כה רב, כשעתיים וחצי, עד שרוב הסועדים, כולל חתן השמחה, היו צריכים לצאת לדרכם טרם הגעת המנה האחרונה בשל מחויבויות קודמות; אנשים משני צדדי השולחן, שכלל לא תיאמו זאת ביניהם, ביקשו לארוז את המנה האחרונה שאותה הזמינו במסגרת העסקית עקב התארכות הארוחה; ולקינוח, אחת המלצריות הפילה סכין חדה סנטימטרים מעינה של בתי הקטנה. למרות כל זאת, שילמנו את החשבון במלואו והוספנו טיפ של 15 אחוז, בידיעה שהבעיה אינה נעוצה במלצריות, אלא במי שמופקד עליהן. מובן מאליו שלאורך כל האירוע המתמשך יתר על המידה איש מאנשי המסעדה לא התנצל או הציע פיצוי.

סיום

התוצאה הבלתי נמנעת היא שלא נזכור ארוחה סבירה, אלא אוכל בינוני במחיר מופקע שמוגש בחובבנות. אותה חובבנות מאפיינת חלקים נרחבים כל כך מעולם הקולינריה הישראלי, במיוחד כאלה שאינם מתמודדים עם תחרות. כמי שמעולם לא התגורר בתל אביב, אני מסתייג מהקלישאה שגורסת שמחוץ לבירת התרבות והאוכל של ישראל אי אפשר לאכול טוב. זה לא נכון. הבעיה היא שככל שמתרחקים מהתחרות האכזרית של אזור חיוג 03, מסעדות פשוט יכולות להרשות לעצמן להיות איטיות יותר, מקצועיות פחות ובסופו של דבר לזלזל בלקוח שלהן.

"הנמל 24" מוכיחה, למרבה הצער, שיש בסטיגמה הזאת מין האמת. היא יכולה להשתנות, עם מעט תשומת לב ועבודה קשה, מכיוון שהבסיס שלה סביר לגמרי. הבעיה היא שכל עוד לא יקומו לה מתחרות, ספק אם יהיה לה אינטרס לתקן.