המסעדה שכדאי לכם להכיר - הרובע השישי

הכיסאות האדומים הפונים לרחוב, האווירה האירופאית, האוכל הצרפתי הקלאסי שכבר לא מוצאים כמותו בארץ, וכמובן המקרונים תוצרת הבית שכנעו אותנו שמסעדת הרובע השישי זו מסעדה שכדאי לכם להכיר

מסעדת הרובע השישי
מסעדת הרובע השישי | צילום: מיכל לנרט

הרובע השישי, כך נקראת המסעדה הצרפתית שהתמקמה לה לא מזמן ברחוב ז'בוטינסקי בתל אביב, בואכה כיכר המדינה, על חורבותיה של מסעדת שה קורין הבלגית.

 

לפני הכל הרובע השישי ראויה לציון כי כבר כמעט שלא נפתחות מסעדות מהסוג שלה, בארץ בכלל, ובתל אביב בפרט. היא מגדירה עצמה כמסעדה צרפתית ומגישה מנות קלאסיות, בראסרי סטייל, תחכום יתר על המידה לא תמצאו שם, אוכל טוב דווקא כן.

 

הקלאסיות והרצון לשדר קו אחיד באים לידי ביטוי גם בעיצוב של המקום. במיקום המעט מוזר הזה, ברחוב ז'בוטינסקי צצו להן לפתע ברחוב שלוש שורות של כסאות ושולחנות בצבעי אדום ולבן, עם הפנים לרחוב, ואי אפשר שלא להרגיש לרגע באחד מבתי הקפה האיכותיים של פריז.

 

גם בפנים העיצוב מינימאלי ומוקפד. האווירה נעימה, מוסיקה צרפתית מתנגנת ברקע, המלצריות האדיבות חבושות כובעי קסקט, על התמונה הכוללת אפשר לסמן וי - הגענו לפריז.

 

צילום: מיכל לנרט

מה לגבי האוכל?

פתחנו עם שלוש מנות ראשונות: סביצ'ה סלמון (43 ש"ח), סלט גני לוקסמבורג (44 ש"ח) ושרימפס בחמאה (50 ש"ח). עוד לפני שהגיעו המנות הראשונות קיבלנו סלסילה של פרוסות באגט (אלא מה), דבר שהוא כבר לא מובן מאילו היום במסעדות בארץ, שבדרך כלל גובות תשלום על מנת לחם.

 

על הסלט אין צורך להכביר במילים - עלים ירוקים ברוטב ויניגרט מוצלח (למרות שהיה קצת יותר מדי ממנו), בליווי פרוסות באגט (עוד באגט) עם גבינת עיזים שהיו מוצלחות מאוד. מנת הסביצ'ה סלמון הייתה פשוטה וחביבה, התיבול - מיץ לימון, מלח גס ושמן זית - היה חמצמץ במידה ועדין מאוד.

 

המוצלחת מבין הראשונות הייתה מנת השרימפס בחמאה. מנה מעולה, שמגיעה על שתי פרוסות בריוש, השרימפס מוקפץ ביין לבן וחמאה ומגיע עם חתיכות קטנות של אספרגוס ועגבניות קונקוסה על גבי לחם הבריוש הטעים. לא מדובר במנה יוצאת דופן, צורת ההגשה שלה, למרות ההשתדלות, היא אפילו מעט גסה, אבל זאת מנה שהולכת על בטוח - שרימפס ביין וחמאה עם לחם טעים, עושה את העבודה וטעימה מאוד.

 

קוק או וואן
קוק או וואן | צילום: יעל לאור

מבלי להסס המשכנו אל עבר העיקריות - אני בחרתי בניוקי סרטנים כחולים (110 ש"ח) והבחור שלצידי בחר בקוק או וואן (84 ש"ח).


נתחיל בניוקי - אשר מולא בסרטנים כחולים, ואיתו בצלחת שחו גם שרימפס, קלאמרי וקוקי סאן ז'אק, ברוטב על בסיס חמאה ושמנת. לא תמצאו כאן כל חידוש, לא תקחו ביס ותגידו - וואו, כזה עוד לא אכלתי. אבל זה טעים. אפילו מאוד. ניוקי עשוי טוב, טרי, פירות הים היו טריים וטעימים, עשויים אף הם במידה הנכונה. הרוטב אמנם מוצלח, אבל מעט כבד מדי וקצת יותר מדי ממנו, מנה גדולה ונדיבה, שלא פשוט לסיימה (קחו את זה בחשבון עם סלסילת הבאגטים שזוכה למילוי חוזר כשהיא נגמרת).

 

הקוק או וואן הייתה מנה מצוינת, קלאסית, אבל מעולה. מנה של כרעי עוף ובייקון בבישול ארוך ביין קברנה, בליווי פטריות שמפיניון ובצלצלי פנינה, בתוספת פירה. העוף היה עסיסי ומעולה, הבישול הארוך והיין האדום העשירו אותו וגרמו לו להפוך למנה צרפתית קלאסית. את הבייקון כלל לא הרגשנו, אנחנו לא לגמרי בטוחים שהוא היה שם, אבל גם בלעדיו מדובר במנה טובה מאוד.

 

מקרונים
מקרונים | צילום: מיכל לנרט

לקינוח בחרנו במון בלאן (43 ש"ח) - מוס ערמונים על מצע סבלה שוקולד ובצלחת מקרונים (6 ש"ח ליחידה).

המוס היה טעים, גם כאן אין בשורות, אין בו שום דבר רע, טעים מאוד, סוגר פינה, מה שנקרא.

 

המקרונים היו טובים, הם מוכנים במקום, מגיעים בארבעה טעמים - אנחנו הלכנו על הפסיפלורה והשוקולד. מי שחובב מקרונים זה לחלוטין המקום בשבילו.

שורה תחתונה: כבר לא עושים מסעדות כאלה, מסעדות רבות במסווה של התואר "מסעדת שף"  מנסות לעשות הכל מהכל ומגישות בסופו של דבר אוכל בינוני בתמחור מוגזם. ברובע השישי לעומת זאת שומרים על המטבח הקלאסי הצרפתי, מתמחים בתחום מסוים, ועושים זאת בצורה טובה וראויה להערכה. נותר רק לקוות שהמיקום המעט מוזר ובעייתי לא יהיה בעוכריה של המסעדה, כמו הבלגית שקדמה לה.

 

ציון: 4 מתוך 5 כובעי שף

 

ביסטרו הרובע השישי, ז'בוטינסקי 110 תל אביב, 03-6968581

 

*הכותבת הייתה אורחת המסעדה