טעם של ילדות: פידאוס, או פשוט אטריות שרופות של סבתא שולה

בעודי מכינה את המתכון הזה, סבתא שולה מתקשרת. אני עונה מהשעון החכם ״פושקו אני בדיוק מכינה פידאוס!״ (פושקו הוא כינוי חיבה שרץ אצלנו במשפחה. קיצור של פושקו מאמא, תרגום- אין). ״נו ואיך יצא?״ שואלת בחן הטורקיה הביקורתית מהצד השני של הקו, ״אני מקווה שטעים״, אני עונה. עכשיו תשאלו, למה רק מקווה? כי סבתא שולה לא מגלה מתכונים, אם היא תגלה מתכון, היא תחסיר, תקצץ, תוריד, תשנה, או תשכח משהו. אני לא יודעת אם היא רוצה לשמור את הסודות הכמוסים הללו לעצמה או שהיא פשוט לא זוכרת, אבל כל מתכון של סבתא שולה נעשה על ידי שיחזור מהזיכרון של ילדה קטנה שרק רצתה להיות במטבח, להסתכל ולהתפעל. פידאוס, שזה למעשה אטריות שרופות, היה המאכל האהוב עליי ביותר ילדה. כשהייתי חוזרת מבית הספר והייתי מריחה כבר בכניסה את ריח החריכה המשכר של האטריות בשמן, בלוטות הטעם היו מתחילות לפעול.

וככה הייתי מתיישבת בשולחן וזוללת אטריות שרופות ומענגות כשכל הפה היה מתמלא שמן והלב בנחמה. האטריות האלו הן הדבר הכי קל להכנה בעולם, ועם זאת הכי מפנק. פחמימה ריקה טעימה ומשביעה ליום קריר ולמילוי מצברים נפשיים. לא צריך אפילו להוציא קרש חיתוך, לקצוץ או לקלף. זה מתכון הכי פשוט והכי טעים, כמו אהבה של סבתא לנכדה ושל נכדה לסבתא שלה.

פידאוס של סבתא שולה (אטריות שרופות)

מצרכים:
(ל-2 מנות גדולות)

250 גרם אטריות טליאטלה מסולסלות

4 כפות שמן קנולה

1.5 כפיות מלח

2 וחצי ואולי טיפה יותר כוסות מים רותחים

אופן ההכנה:

1. מחממים את השמן במחבת או סיר על להבה גבוהה כחצי דקה. מוסיפים את האטריות, מנמיכים ללהבה בינונית גבוהה ומטגנים, הופכים ומטגנים כל צד עד לקבלת גוון נחושת (גם אם חלק נשרפות זה בסדר, אטריות שרופות זה שם המנה).

2. מנמיכים לאש בינונית, מפרידים את האטריות כמה שיותר באמצעות ערבוב עדין, מוסיפים מלח ומערבבים. מוסיפים את המים, מנמיכים את האש ומכסים את הסיר. מבשלים עד לצמצום מלא של הנוזלים כ-7 דקות. מדי פעם יש פותחים את הסיר ומערבבים מעט.

טיפ: בסיום ההכנה אפשר לגרד פרמז׳ן או כל גבינת עזים קשה אחרת מעל האטריות, ולטגן קלות על אש נמוכה. זה יוצא טעים וגבינתי, אמנם לא הגרסאה המקורית אבל זה טוויסט משגע שזורק את המנה לכיוון אחר ומעניין.