שוברים את הצום

גם אם במשך כל יום כיפור פנטזתם על סטייק אנטרקוט, את הצום כדאי לשבור עם דבר מה מתוק. הקהילות היהודיות פיתחו במשך דורות מגוון מעדנים במיוחד בשביל זה - ממשקאות פרי, דרך מרקחות ועוגיות ועד (לא תאמינו!) הרינג מטוגן. הנה כמה שהלהיבו אותנו במיוחד. מוגש בצירוף איחולי צום קל וחזרה חלקה להנאות האוכל.

פַלוּדֶה סיב - משקה תפוחים פרסי
בצאת יום הכיפורים נוהגים יהודי איראן ללגום משקה תפוחים חמצמץ-מתקתק, מתובל בניחוחות לימון ומי זהֵר (פריחת הדרים). רובנו מכירים את הפלודה כסוג של ברד עם אטריות אורז, אך בפרס ובארצות שונות במרכז אסיה פלודה הוא שם כללי למשקאות-קינוח מרווים וצוננים. הסיב עם ב’ דגושה הוא תפוח בפרסית.על פלודה סיב שמענו לראשונה משיר חדשיאן במדור “תיבת הזכרונות” באתר “על השולחן”. את המתכון קיבלנו מענת ודייוויס דוד, המשמרים במסירות את מתכוניה של יפה, אמו המנוחה של דייוויס.

חומרים ל-6 מנות:
4 כפות סוכר
1 כוס מים
1 ק”ג תפוחים מזנים שונים (למשל גאלה, יונתן ופינק ליידי)
מיץ וקליפה מגוררת מלימון אחד
1 כף מי זַהֵר (מי פריחת הדרים)
2 כוסות קרח גרוס

אופן הכנה:

- לפני תחילת הצום מכינים מי סוכר: מביאים מים וסוכר לרתיחה ומבשלים עד שהסוכר נמס. מצננים ושומרים במקרר.
- בסיום הצום: מקלפים תפוחים ומגררים לתוך קערה גדולה. מוסיפים את מי הסוכר, קליפת לימון ומיץ לימון ומתבלים במי זהר. מוסיפים קרח גרוס (גם קוביות יעשו את העבודה) ומערבבים.
- מגישים מייד בקעריות קטנות.

ריבת חבושים בולגרית

ריבה שמכינים בחודש תשרי, כשהחבושים בשיא עונתם. מוגשת בראש השנה ומשמשת גם כמעדן מתוק לשבירת צום יום הכיפורים. את המתכון קיבלנו מיחיאל ורונן פילוסוף מקייטרינג “הבלקן”.

חומרים לצנצנת בנפח 1 ליטר:
1 ק”ג חבושים
800 גרם (4 כוסות) סוכר
מיץ מ-2 לימונים
6 מסמרי ציפורן
150 גרם אגוזי מלך קלופים וקצוצים (אם רוצים)

אופן הכנה:

- מקלפים את החבושים, מגררים גס על פומפייה ושמים בסיר בעל תחתית עבה עם מיץ לימון ומים עד לכיסוי ועוד 1/2 ס"מ, כדי שלא ישחירו.
- מוסיפים לסיר סוכר, ציפורן ואגוזים ומבשלים ברתיחה קלה כשעה וחצי עד שהריבה מסמיכה ומתייצבת. במהלך הבישול מסירים את הקצף שנוצר על פני הריבה בעזרת כף מחוררת או מסננת קטנה.
- שומרים בצנצנת מעוקרת, מומלץ במקרר, עד חצי שנה.

סוּבּייה - משקה מגרעיני מלון

במשפחות של יהודי יוון ותורכיה וגם במשפחות ס”ט ירושלמיות שוברים את הצום עם משקה מגרעיני מלון מיובשים, מתובל במי ורדים או במי פריחת הדרים. היוונים מכנים אותו פפיטאדה והתורכים - סובייה. את מלאכת איסוף הגרעינים מתחילים חודשים קודם. מתקבל משקה בגוון חלבי, מרווה במיוחד עם טעם של פעם בשנה. איריס גלברט, מפיקת המגזין, שחזרה עבורנו את המתכון המשפחתי.

חומרים ל-1 ליטר (4 מנות):
1 כוס זרעי מלון
3 כוסות מים צוננים
4 כפות סוכר
מי ורדים או מי זַהֵר (מי פריחת הדרים)

אופן הכנה:

- שוטפים את זרעי המלון היטב דרך מסננת. מפזרים בשכבה אחת על תבנית ומניחים לייבוש כיומיים, בסיועה של השמש הקיצית. מאחסנים בכלי סגור.
- יום לפני הצום: כותשים את הזרעים במכתש ועלי או במעבד מזון ושמים בבד גזה או חיתול בד. שורים את הבד בקערה עם מים צוננים במקרר כ-4 שעות.
- נפטרים ממי השרייה ומשרים שנית ב-3 כוסות מים צוננים טריים. כעבור שעתיים סוחטים היטב את הגרעינים בעודם בבד החיתול לתוך מי השרייה. הנוזל שניגר מהזרעים הוא לבן אטום - חלבי.
- בצאת הצום: מוסיפים לנוזל סוכר ומי ורדים או מי פריחת הדרים לפי הטעם ומגישים צונן.

יויו - עוגיות מרוקאיות מבצק מטוגן

עוגיות חגיגיות בצורת חישוקים, שמטגנים, טובלים בסירופ ואחר כך מצפים בקוקוס טחון. הן מוגשות בשמחות וחגים ונחשבות לשוברות צום מסורתיות בקרב יהודי מרוקו. עבור השפית איילת אור ממסעדת OM שבהוד השרון העוגיות האלה הן תמצית החוויה של הצום ושבירתה. בתור ילדה נהגה איילת לטעום בגנבה עוגייה או שתיים עוד בטרם החל יום הכיפורים.

חומרים ל-25 עוגיות:
לבצק:
4 ביצים
4 כפות (1/4 כוס) שמן
מיץ וקליפה מגוררת מתפוז אחד
2 כפות סוכר
560 גרם (4 כוסות) קמח
שמן לטיגון עמוק
לסירופ:
2 כוסות סוכר
1 כוס מים
מיץ מלימון אחד
לציפוי:
כ-1 כוס קוקוס טחון

אופן הכנה:

- מכינים את העוגיות: מערבבים את כל המרכיבים במיקסר עם וו גיטרה לבצק חלק ומעט שמנוני. + מרדדים את הבצק לעלה בעובי 1 ס”מ וקורצים עיגולים בקוטר כ-4 ס”מ. בעזרת קורצן קטן יותר קורצים עיגול פנימי בקוטר כ-2 ס”מ ומוציאים אותו, כך שנוצרת טבעת בצק.
- מטגנים את הטבעות משני הצדדים בשמן עמוק וחם עד להזהבה. מוציאים לנייר סופג.
- טובלים את העוגיות בסירופ וקוקוס: מבשלים סוכר, מים ומיץ לימון כ-5 דקות לסירופ צמיגי ומעט זהוב. מצננים קלות.
- טובלים את העוגיות החמות בסירופ החמים ומייד לאחר מכן בקוקוס. שומרים בכלי סגור. אפשר להכין עד יום מראש. אחר כך העוגיות מתחילות לאבד מפריכותן.