הכוכבים של המרק: קניידלך ואטריות לפסח

מצרכים

אופן ההכנה

הדבר היה ככה: הייתי כלה טרייה וירוקה לא חשוב מאיזה עדה ועתידה הייתי להסב לשולחן הסדר עם המשפחה של בעלי הרענן, בפעם הראשונה כזוג נשוי. חמותי המודאגת שמעה שבבית של הוריי אוכלים קניידעלך עם המרק ומיד חשה להכין לי את הכופתאות העגלגלות כדי שלא אחלה מגעגועים. המרק הוגש לשולחן וכל סועד קיבל צלחת עמוקה עם מרק צח ועליו צפות מעדנות טבעות שומן זהובות ובתוך המרק תלולית עצומה של אטריות של פסח, הלוא הן חביתיות אווריריות הנחתכות לפסים דקים ביותר סמוך להגשה ובהגיע תורו של כל סועד וסועד לקבל את צלחתו הוא מרמז בעיניו “אפשר עוד”, ומכווץ את גבותיו בתחינה: “שימי לי הרבה” והבאים בתור מביטים מודאגים שמא לא יספיקו האיטריות ובהגיע תורם הם ישארו עם כמות קטנה יחסית מהמאכל הנדיר. אבל אין מה לדאוג, הרי אפי, הלא היא אני, אוהבת קניידעלך, לכן חילקו את האטריות בנדיבות ואני – קיבלתי קניידעלך.

“את לא אוכלת את הקניידעלך שחמותך עשתה במיוחד בשבילך?” דיווחה בקול רם דודה בעלת כושר אבחנה. “פשוט מלאה מהדג”, הפטרתי בקול חלש. אני לא התכוונתי לקניידלעך כאלו… התכוונתי לקניידעלך כמו של אמא, רכים, אווריריים, בהירים, שמנמנים, עזי טעם, שנחתכים בקלות בכף הכסופה וסופגים את טעם המרק אל מרקמם האוסף והמקבל. מה עושים? הקניידעלך של אמא שלי אדירים והאטריות של חמותי מעולות. לכן מאז בכל-מדינה ומדינה ובכל-עיר ועיר עומדים כעבדים ליד הסירים הרותחים ומכינים גם כמות משולשת של קניידעלך וגם כמות מרובעת של איטריות לפסח ולשנה הבאה אולי נהיה בני חורין.

לקניידעלך:
להרתיח מים עם כף מלח בסיר גדול.
ליצור כדורים בגודל עגבניית שרי בידיים רטובות ולבשל אותם במים הרותחים כעשר דקות עד שיצופו למעלה ויכפילו את גודלם.
להוציא לקערה את הכופתאות בעזרת כף מחוררת.

לאטריות:
לערבב היטב את החומרים בקערה על מנת שלא יהיו גושים, אפשר להעזר במקצף ידני.
לחמם כפית שמן במחבת עם ציפוי נגד הידבקות.
לנגב את השמן בעדינות עם נייר מגבת.
לשפוך את הבלילה בעזרת מצקת אל המחבת, לטגן דקה או שתיים עד שהחביתית מתקשה ושוליה מתרוממים.
לתפוס בקצות האצבעות את החביתית ולהפוך אותה כמו שמיכה לטיגון נוסף של דקה וחצי.
לערום את החביתיות בערימה זו על זו. לפני ההגשה לגלגל שתיים שלוש חביתיות לרול ולחתוך אותו לפסים דקים בעזרת סכין חדה.