מה תשתו?

אמרטו
ליקר מתוק המכיל 22 אחוז אלכוהול, שלמרות האמונה שהוא מבוסס על שקדים עשוי דווקא מחלקו הפנימי של גלעין המשמש. הטעם, אגב, דומה מאוד לשקדים ומזכיר מרציפן. מקורו בסיציליה, שממנה הגיעו השקדים אל כל המטבח האיטלקי. שמו של המשקה נגזר מהמילה האיטלקית Amaro שפירושה "מריר", אך ייתכן שמדובר דווקא בנגזרת של מילה Amore שפירושה "אהבה".

גראפה
זהו משקה מיוחד שמיוצר מהפסולת שנותרת לאחר סינון הענבים לאחר שמשתמשים בהם להכנת יין. את כל השידרות, הקליפות והגרעינים מתסיסים ויוצרים משקה מסוג ברנדי המכיל 40-60 אחוז אלכוהול. שותים את הגראפה בכוסות ייחודיות בצורת פרח הצבעוני וכשהיא קרה מאוד. טעמה דומה לטעמה של הוודקה אך היא עדינה יותר ויש לה ארומה של פירות.

ורמוט
מדובר ביין מחוזק שמיוצר מעשבי תיבול ותבלינים ארומטיים, ביניהם צמח הלענה המריר שתפקידו במקור היה להסוות את טעמו הרע של יין זול. היום מיוצרים שלושה סוגים עיקריים של ורמוט – יבש, אדום (מתוק) ולבן. את האדום שותים כאפריטיף, ואילו הלבן הוא מרכיב עיקרי בתערובות מרטיני.

לימונצ'לו
הלימונצ'לו הוא ליקר לימונים מרוכז המיוצר מקליפות לימונים, המון סוכר, מים ואלכוהול, והתוצאה הסופית היא משקה המכיל כ-30 אחוז אלכוהול. מקורו בדרום איטליה, בעיקר בנאפולי ובאמלפי, ומגישים אותו לאחר הארוחה כשהוא קר מאוד.

מרסלה
עוד יין מחוזק, שמקורו בעיר מרסלה ששוכנת באזור טרפאני שבמערב סיציליה. מייצרים אותו בשיטה די מורכבת של ערבוב יינות משני זנים – גרילו וקטראטו עם ברנדי ענבים, Mistelle שהוא בעצמו ערבוב של אלכוהול נקי עם תירוש ענבים טרי, ולכל אלה מוסיפים תירוש מבושל (צמצום של תירוש עד שהוא מסמיך לסירופ קרמלי). את המרסלה שותים כאפריטיף או כדז'סטיף - תלוי באיכותו, והוא מרכיב הכרחי בארסנל הקינוחים האיטלקי.

סמבוקה
הסמבוקה הוא משקה בעל טעם אניסי וכמות גדולה של אלכוהול (38-40 אחוז). יש בו אניס ולכן הוא מזכיר את העראק והאוזו, אך בסיסו הוא צמח הסמבוק ששימש – ועדיין משמש - כצמח מרפא יעיל כנגד הצטננות, מסייע לחיזוק מערכת החיסון ומנקה רעלים מהגוף. המשקה השקוף מכונה סמבוקה לבנה, וזה שצבעו כהה מאוד הוא אותו משקה שמוסיפים לו קליפות וגרגירי צמח הסמבוק.

קיאנטי
במקור זהו שמו של אזור במחוז טוסקנה, שבו מיוצר היין האיטלקי המפורסם ביותר. מדובר ביין אדום המיוצר בעיקר מענבי סנג'ובזה, ועל אף שבאזור מיוצרים גם יינות לבנים אין הם יכולים להיקרא בשם קיאנטי. בעבר נמכרו בקבוקי הקיאנטי כשהם עטופים בסלסלת קש ייחודית, אך כיום הפך הקישוט הזה ליקר מדי והוא מצוי בשוק פחות ופחות.

קפה
האיטלקים ידועים כחובבי קפה גדולים, והתערובת האיטלקית נחשבת לאיכותית. הבסיס שלה הוא פולים מזן ערביקה שנטחנים בלחץ גבוה. להכנת האספרסו משתמשים בפולים שנקלו בעדינות ומעורבבים עם פולים מזנים אחרים ליצירת תערובות מעניינות יותר. משקאות הקפה הידועים ביותר הם האספרסו ("שוט" של קפה המוגש בכוס קטנטנה) וחבריו האספרסו הארוך והכפול, מקיאטו שהוא מנת אספרסו בסיסית המעוטרת בשכבת חלב מוקצף, קפוצ'ינו (הידוע בישראל כ"הפוך") גם הוא מבוסס על מנת אספרסו בתוספת חלב חם וקצף ולאטה שהוא משקה חלש יותר שבו דווקא החלב דומיננטי.