"אתה מרגיש כמו ברווז במטווח כשאתה חוצה את הכביש ויודע שיש צלף על הגבעה"

שגית הייתה בחמ"ל של קיבוץ ארז, יחד עם מאי ובני שחולצו מבית הקפה בו עבדו. לא היה שם בטוח והיא החליטה לקחת אותם אליה הביתה, למרות הסיכון והחשש שבחוץ מחכים מחבלים. היא שיתפה ברגע שבו הכי פחדה, כשהייתה צריכה לחזור לחמ"ל ולהשאיר אותם לבד: "אני עומדת והברכיים לא רוצות לרוץ"