לוקיישן מנצח וחיבור טעים בין איטליה לישראל: המסעדה החדשה באזור המפתיע של ראשל"צ
פיצות מעולות שמחברות בין נפוליטנית לניו יורקית, פסטות נהדרות שמכינים במקום, ולא פחות חשוב - הרבה פסטורליות בעיניים | מסעדת "מצו" מגיעה לראשון לציון, ואין מצב שאתם לא מגיעים
שנתיים אחרי שהשיקו את הסניף הראשון שלהם בחולון, מסעדת "Mezzo" מתרחבת לראשון לציון עם סניף חדש ומבטיח. המיקום הנבחר: לב האזור החדש במזרח העיר, שהוקם במקום המבנים הצה"ליים הישנים של צריפין.
אם טרם ביקרתם (וממש חבל שכך), "מצו" היא מסעדה איטלקית, ששואפת להישאר נאמנה למקור אך מושפעת גם מהמטבח הישראלי, ולא פחות חשוב - עושה שימוש בחומרי גלם טריים ואיכותיים, כולל ירקות ועשבים שרובם אורגניים. משמעות המילה Mezzo באיטלקית היא "אמצע", והכוונה היא להדגיש שהמסעדה ממוקמת במרכז השכונה, במרכז העניינים. לרגל ההשקה יצאנו לבדוק מה יש בתפריט - והאם ההבטחה לחיבור בין העולמות אכן מתממשת.
המקום
כבר כשמתיישבים מבינים כמה הלוקיישן עושה את החוויה - הרחק מהמולת העיר עם פסטורליות מסוימת, עד כמה שניתן להשיג כזאת במיקום אורבני. למסעדה יש שני צדדים: בבקרים היא מאכלסת בעיקר משפחות ואימהות בחופשת לידה, אך כשהשמש שוקעת המקום הופך מוקד משיכה לזוגות. יש מוזיקה (אבל לא רועשת מדי, בכל זאת מדובר באמצע שכונת מגורים) ויש יין איכותי ומבחר קוקטיילים למיקסום הכיף.
ב-Mezzo דוגלים בשיטת "Farm To Table" ודואגים לחזק את החקלאות המקומית. אין שימורים ורוב הירקות והפירות הם אורגניים, ולכן גם עונתיים. אתם בטח שואלים את עצמכם איך מסעדה קטנה ללא שף אולטרה מפורסם מאחוריה מצליחה לתחזק "אני מאמין" כזה. ההסבר די פשוט: אחד השותפים במסעדה, שגיב חי, הוא המנכ"ל והאיש שעומד מאחורי חברת "פרי השדה", המספקת פירות וירקות מובחרים למסעדות רבות בישראל, בהן גם "מצו".
View this post on Instagram
התפריט
לתפריט ולביצוע אחראיים הפיציולו הוותיק מייק חן ושגיב חי, והוא מתחיל במנות הראשונות, שם תוכלו למצוא פוקאצ'ה המוגשת לצד איולי פטרוזיליה, שמן זית וחומץ בלסמי מצומצם, פולנטה, פרחי כרובית על מצע של טחינה וארטישוק א-לה רומאנה קלאסי. אנחנו בחרנו בשתי מנות ראשונות אחרות: כדורי ארנצ'יני על קרם שמנת עגבניות ופסטו, עם רוטב בלסמי מצומצם מעל. הכדורים היו קריספיים מבחוץ ונימוחים מבפנים, כשהרוטב מסביב משתדך בצורה טובה מאוד ועושה כבוד למנה המסורתית. המנה השנייה שהזמנו הייתה שלוש יחידות של טורטליני גבינות ותרד ברוטב שמנת קרמי ומפנק שהוציא בצורה נפלאה את הטעמים של המילוי. פתיח מעולה לארוחה.
לצד המנות הראשונות (או שמא לצד המנות העיקריות) תוכלו לבחור בסלט מירקות מובחרים ב-4 ורסיות: קיסר, קפרזה, מיכאלה (סלט המשלב ירקות וגבינות) וסלט עלים מרענן, שעליו המליצו לנו בחום. הסלט כולל מיקס חסות, מלפפון קראנצ'י, פרי העונה (במקרה שלנו נקטרינה), פקאן מסוכר ורוטב מתקתק שמכסה את הכול. הסלט מתאים לחובבי הז'אנר המתוק, אך ניתן היה להוסיף לו עוד מרכיבים כדי להעשיר אותו.
הפסטות
בגזרת הפסטות יש כ-10 מנות בתפריט בגרסאות שונות שעושות כבוד למטבח האיטלקי. הבצק של הפסטה מוכן במקום והטריות שלו ניכרת מהביס הראשון. גם הרטבים טריים וטעימים, וכנראה שכל מנה שתבחרו בקטגוריה הזאת תזכה אתכם בנחת בפה ובלב. אני בחרתי במנה אלגנטית במיוחד - אנילוטי. למי שלא מכיר, מדובר בפסטה ממולאת בצורה המזכירה מעטפה קטנה ועגולה. בגרסה של "מצו" מגיעים תשעה אנליוטי בשלושה מילויים שונים (שלושה מכל סוג): גבינת מסקרפונה, פולנטה ופורטבלו ברוטב שמנת. מצד אחד, מילויים שלוקחים את הפה לאזורים שונים ומצד שני מנה שמשדרת הרמוניה ויופי.
הפיצות
ועכשיו לגולת הכותרת של המסעדה - הפיצה שיצר הפיציולו מייק חן יחד עם השותפים שלו, והיא מעין הכלאה ייחודית בין הפיצה הנפוליטנית הרכה והתפוחה לפיצה הניו יורקית הפריכה, שמורכבת מבצק מחמצת בהתפחה ארוכה של בין 48-24 שעות ותערובת של קמחים לבנים ומלאים. היא מאופיינת בשוליים מעט יותר צרים וקריספיים, בדיוק כמו שישראלים אוהבים, מה שגם מאפשר גם לשמור על פריכות ואיכות הפיצה במשלוחים.
בתפריט תמצאו את גאוות המקום - המרגריטה הקלאסית, ולצידה סיציליאנית עם חצילים, זיתי קלמטה ושום קונפי; פיצת תפוחי אדמה מדורה על בסיס רוטב שמנת, ואפילו פיצת פולנטה. אנחנו בחרנו בכפרית על בסיס רוטב עגבניות עם מוצרלה ופרמזן, ומעל עגבניות שרי מוקפצות בחמאה, גבינה בולגרית מגורדת, רוטב בלסמי מצומצם ונגיעות של פסטו. הפיצה עצמה מעולה וברור כבר מהביס הראשון שמי שעומד מאחוריה יודע בדיוק מה הוא עושה. מצד אחד, נאמנות למטבח האיטלקי ומצד שני, כמובטח, התאמה מושלמת לקהל הישראלי עם עגבניות שרי ובולגרית. אי אפשר להפסיק לאכול את הבצק והתוספות מעל יוצרות חגיגה בפה של טריות ומתיקות.
הדרינקים
יינות לא חסרים בתפריט, אבל אם בא לכם להתפנק באמת - לכו על אחד מהקוקטיילים: אם אתם אוהבים את הקלאסי קחו את האפרול שפריץ, אם בא לכם משהו מתקתק לכו על הוודקה תות או הוודקה פסיפלורה. אם אתם טיפוסים של חמוץ לכו על המרגריטה מידורי המבוססת על לימון וטקילה.
המתוקים
בגזרת הקינוחים ניכר ביתר שאת כי יש ניסיון מצד אחד לשמור אמונים לארץ המגף ומצד שני לא לבאס את הקהל הישראלי ולתת לו את הקינוחים שהוא אוהב: מעוגת שוקולד חמה, דרך ברד פודינג ועד עוגת גבינה באסקית. אנחנו הלכנו על קרם ברולה (צרפתי ולא איטלקי) על תחתית קראנץ' פיסטוק (קריצה לטרנד שמסרב לחלוף), טוויל שומשום שחור, רוטב פסיפלורה וגלידת וניל. הברולה, שהפך נפוץ יותר ויותר בשנים האחרונות, משתדך בצורה נהדרת לקראנצ'יות של הפיסטוק והשומשום, כשהגלידה עוטפת את כל הביס. הפסיפלורה הגיעה כצ'ייסר צידי שניתן להוסיף לפי הטעם.
ואם אתם שואלים איפה ה-קינוח הכי איטלקי שיש? אז הטירמיסו עדיין לא נכנס לתפריט. הלחות הישראלית פחות מתאימה למצב הצבירה הייחודי של הקינוח האיטלקי המסורתי, ובמסעדה מעדיפים לחכות ולהוציא לסועדים גרסה מושלמת ונאמנה למקור.
שורה תחתונה
עם גישה ששמה דגש על חומרי גלם איכותיים וטריים, תפריט עונתי שמתאים את עצמו לקהל הישראלי, אך שומר גם חסד נעורים למטבח האיטלקי, ופיצה מיוחדת שמגשרת בצורה מדהימה בין שני העולמות - אי אפשר לטעות. ב"מצו" מצאו את הנוסחה למסעדה איטלקית אותנטית, אך עם קריצה גם לחך הכחול-לבן. עם אווירה טובה, שירות מצוין וקוקטיילים שמרימים את מצב הרוח אין ספק שהבחירה באיטלקית החדשה בשכונה תשתלם לכם.
מצו - שער יפו 5, ראשון לציון