קלמא: אם היו מספרים לנו שהמקום הזה בפתח תקווה, בחיים לא היינו מאמינים
לא באים להעליב, אבל אם היו מספרים לנו שהמקום הזה בפתח תקווה, בחיים לא היינו מאמינים. בקפה קלמא החדש והמהמם תמצאו כריכים מעולים, מאפים אקסטרה מפנקים ואווירה של חופשה באוויר
לאיתי, הבעלים והמקים של קפה קלמא הדנדש, היה חלום. לא בקטע של מרטין לות'ר קינג, אשכרה חלום כזה שישנים ומתעוררים ממנו. הוא חלם שאישה משכונת הדרים שבפתח תקווה, שם הוא גר, מבקשת ממנו להרים מקום שתוכל לעשות בו אירוע לבת שלה. הוא הכיר את האישה - אימא לילדה עם מוגבלות שבעבר כבר איתי סייע לה בדבר מה.
זה לא זר לו לסייע. הוא איש כזה שמסייע, שרואה מישהו נזקק ונשבר לו הלב. יש לו עוד כמה עסקים באזור והוא מוכר בשכונה, אבל לפתוח מקום, ועוד בית קפה, הוא אף פעם לא חשב. להיפך. משהו כמו יום לפני החלום הזה, איתי הסתכל על על מה שקורה במדינה שלנו ולא ידע אם הוא מוצא את עצמו. הוא אפילו חשב שדי, הוא אורז ועוזב לתאילנד. ואז הגיע החלום. ובחלום, מיד אחרי שהאישה מבקשת, איתי ראה גזיבו לבן שמולו מזרקה. הוא התעורר מהחלום וידע בדיוק איפה הגזיבו אמור להיות - בשטח החול שמול הבית שלו, ממש באותה שכונה שבה הוא גר.
עכשיו, חלומות - טבעם להיעלם כמו שבאו. אבל רצה הגורל, היקום, האל הטוב, מי שתרצו, וממש למחרת איתי ראה על שטח החול שמול ביתו שלט שהציבה העיריה ובו כתוב "כאן יוקם בית קפה" ומספר טלפון למי שרוצה להשתתף במכרז על המקום.
אז איתי התקשר, והכין מצגת שמבוססת כולה על אותו חלום. והנה, רצה הגורל, היקום וכולי, ואיתי היה היחיד שניגש למכרז - וגם קיבל אותו. ומאותו רגע הוא לא יכל לעצור. הוא בחר עשרות עצי פרי ששתלו בחצר בית הקפה, וידע בדיוק איפה להניח אותם. הוא ולא אדריכל. הוא בחר את צבעי הכיסאות, הוא ולא מעצב, וגם שם סוכות מוצלות ועמדות ישיבה מגניבות, ומאחור, מממש במרכז, הוא הציב גזיבו, ומול הגזיבו, ממש כמו בחלום - מזרקה ונציאנית יפהפייה. וכך, עם דחף שהוא בעצמו לא יודע להסביר, תוך שמונה חודשים הוא סיים, התיישב בגזיבו ואמר לעצמו: עכשיו נראה אם יבואו אנשים. ורצה מי שרצה, כי ממש מרגע שנפתחו דלתות המקום אנשים לא הפסיקו להגיע ולהגיע ולהגיע ולהביא עוד ועוד אנשים לפיאצה האיטלקית האסקפיסטית שקמה לה בלב פתח תקווה.
צריך לומר, זה לא רק בגלל שהמקום יפה. והוא יפה ממש. מקום שרגילים למצוא במושבים, כאלו שאתה נוסע דרך שביל עפר כדי להגיע אליו, ואז נגנב מכל עצי הפרי והתפוזים שאפשר לקטוף ביחד עם ההפוך והמאפה. רק ש"קלמא" נמצא בפתח תקווה, עיר שעד כה כל בתי הקפה שלה היו חלק ממתחם כלשהוא או תחנת דלק. והנה, ליד הספריה, בשכונה חמודה ממש, יש בית קפה כה נעים וגדול, ממש גדול, עם המון אפשרויות ישיבה: זולות ישיבה, בר גבוה, שולחן מאופניים ישנים, גזיבואים, ובפנים שטח עצום גם כן, עם הרבה שולחנות וחלונות גדולים שכל היופי החיצוני נשקף מהם. ויש גם מוזיקת ג'אז נעימה ברקע שמלווה את כל הנעים הזה.
אבל זה לא רק האווירה. יש פה גם אוכל ממש טעים, ממאפים דרך כריכים ועד פיצות ופסטות בצהריים, וגם אחלה אופציות לטבעונים. איתי לקח ייעוץ מהחבר'ה של לחמנינה והם כיווננו אותו לדברים שיהיו רק שלו. אז יש פה, למשל, קרואסון פציח לעילא עם מקושקשת רכה רכה (48 שקלים), עד כאן לא ממש חידוש, אבל אז נוספים לביס גבינת שמנת עשבי תיבול, ריקוטה ופרמז'ן, שנותנים להכל קיק נהדר וביס של תענוג.
ככה גם עם באגטון פרעצל עם חמאת כמהין, ריבת בצל, שקדים קלויים, רוקט וגבינת מנצ'גו שעוברת חימום קל ומתחברת להכל. כזה ביס כיף בא לאכול כל בוקר, וגם המחיר חבר (38 שקלים).
כשמבקשים מהדלפקאי המלצות, הוא ישר מכוון לכריך הטבעוני, שהוא פצצת טעם כיפית ללא שום תחושת מחסור או סגפנות. בתוך ג'בטה דגנים אוורירית יש טחינה ולביבות בטטה נימוחות ושמנמנות (44 שקלים), וכמו כל הקהל פה עפנו גם על הקרואסון במילוי קרם מסקרפונה ותותים (44 שקלים) שמפוצץ בקרם ותותים טריים ונהדרים, וכל ביס נמרח על הסנטר כשנוגסים בו, אבל לנו לא איכפת. כמו שאומרים סבינו- א-מחייעה של ממש.
באמת הרבה זמן לא עפנו ככה על מקום, בטח שלא בפתח תקווה. ויש גם טוסטים, וסלטים דוגמת סלט טאבולה עם קינואה, סלק צלוי, עדשים, בטטות אפויות, משמש מיובש וטחינה גולמית (44 שקלים), וקפה מצוין ומקרר משקאות עמוס, כולל מגוון מיצים טבעיים. מהשעה 12 יש גם פיצות וגם פסטות בעבודת יד כמו טורטליני תרד וריקוטה (53 שקלים) ורביולי בטטה ערמונים (73 שקלים) שאמרו לנו שחובה לטעום אבל כבר התפוצצנו, אבל בטוח שנחזור. רק שיהיה לנו מקום או לפחות פחות מ-15 דקות בתור, אמן.
קלמא - מנחם בגין 26, פתח תקווה
