המסעדה היוקרתית שהפתיעה: האם אפשר להתלונן על משלוח נדיב מדי?

קיטו קאטו

אי אפשר לכנות אותנו אומת הפלאפל או השווארמה ולהתעלם מהחיבה העצומה לסושי. אולי לא כמיטב המסורת היפנית ועם הרבה התאמה לחומרי הגלם הזמינים ולטעם הישראלי חובב המתוק, אבל אין צל של ספק שבעשור האחרון נפלנו לקסם הפוטומאקי ואנחנו אוכלים ממנו המון. החיבה היתרה לא פסחה גם עלי. למעשה, סושי הוא המשלוח האהוב עלי שלרוב גם מתנהג יפה במשלוח - לא מתקרר, לא נשפך, לא נרטב ומגיע הכי קרוב בטעם ובצורה לאיך שהיה מוגש במסעדה.

הפעם התחשק לי משלוח שיספק טעמי סושי אבל בצורה אחרת ולא כרול המסורתי. צ׳יראשי היה הפיתרון המושלם. אם טרם התוודעתם לתופעה, מדובר בסושי בגרסתו המפורקת, שנאכל מתוך קערה ממש כמו סלט, ככה שאפשר לערבב את המרכיבים עם הרוטב שאוהבים וליצור ביסים במרקמים שונים בלי לוותר על טעמי הסושי. חיפוש קצר באפליקצית המשלוחים אחר המנה המאתגרת הביא אותי לקיטו קאטו, מסעדה יפנית מבית TYO שממוקמת מול דיזנגוף סנטר, כשעל הדגים הנאים חתום מאסטר הסושי היפני היחיד בארץ, יאמה סאן.

מה בתפריט

התפריט מציע מגוון רחב של אוכל יפני בטכניקות שונות עם ראשונות כמו סיגר אדממה ותירס (43 שקלים), באן במילוי עוף ושיטאקי (37 שקלים) וגיוזה תוצרת בית במילוי עוף (46 שקלים). לעיקריות יש מרק ראמן צמחוני עם טופו צרוב ופטריות שימג'י (64 שקלים), טמפורה ירקות (46 שקלים) לצד מנות קארי יפני על בסיסי ציר בקר ואורז לבן עם חזה עוף בציפוי פנקו (72 שקלים) או שרימפס קריסטל בפנקו (78 שקלים). בהמשך רשימה ארוכה של סושי מאגף הספיישל (48-72 שקלים) כשהרול היוקרתי ביותר בתפריט מתהדר במילוי שרימפס טמפורה ועטיפת צלופח מתקתק בטריאקי (72 שקלים). למבחר הרולים המסחרר וגדוש המרכיבים מצטרפים גם סשימי, מאקי, ניגירי וכמובן מגוון קומבינציות שמקלות על הבחירה.

מה הזמנתי

כפי שזממתי, הלכתי על צ׳ירשי סושי (88 שקלים) עם אורז כבסיס, ומעליו שרימפס טמפורה, סלמון, טונה, דג לבן, אונגי (צלופח), טוביקו, איקורה, טמאגו וירקות טריים. יש בתפריט צ'יראשי נוסף ומיוחד בשם "יוזו צ'יראשי" (86 שקלים) שכולל רשימת מרכיבים מסקרנת של אורז, לוקוס, סלמון ביוזו, סלמון סקין, טמגו, אבוקדו, אספרגוס ושמן שומשום. לרוב אני נוטה להיות הרפתקנית בבחירת המנות שלי, אבל הפעם הלכתי על האופציה היותר קלאסית. בדומה לסושי, גם הצ'יראשי מוגש עם רטבים או כפי שרשום בתפריט "סט רטבים מלא" הכולל סויה, טריאקי, ספייסי מיונז וג'ינג'ר.

לקערת הסושי המפורק הוספתי אגדאשי טופו (38 שקלים), יציר כלאיים בין מרק לרוטב על בסיס ציר דאשי עמוק טעם עם פטריות וקוביות טופו פריכות ששוחות במרק המלוח-מתקתק.

המשלוח

האוכל הגיע בשקית ורדרדה וממותגת, ממנה חילצתי את קופסאות האוכל שלי תוך התרשמות מהאריזה המאורגנת והאסתטית. הצ'יראשי נסגר בקערת קרטון שנראתה גדושה. ציר הדאשי הגיע בקופסאת פלסטיק אטומה ועטופה בשכבה נוספת של ניילון ליתר ביטחון, וקוביות הטופו - חמישה מלבים שטוחים וגדולים - נארזו בנפרד כשהם נחים על מצע חסה שתספוג את השמן ונוזלי האדים ותשאיר את הטופו במצב אופטימלי ולא סמרטוטי.

זה הצליח. כל אחד מהמלבנים היה שזוף, זהוב ומפתה. במארז נפרד ונאה הגיעו מקלות עץ איכותיים, מגבונים ומפיות, והאכזבה היחידה נרשמה בגזרת הרטבים. ההבטחה הייתה "סט רטבים מלא", אך בפועל הגיעו שתי קופסאות קטנות מהממוצע עם סויה וטריאקי. איפה הג'ינג'ר המרענן או הוואסבי המעיף? כנראה שנשארו בקיטו קאטו והשאירו אותי ללא אפשרות לרענן או להחריף את המנה שלי.

הביס

אגדאשי טופו היא מנה מופלאה בטעמה שממלאת את הפה באוממיות ממכרת, אבל יש לה לא כמה מלכודות שקל ליפול לתוכן: ציר אבקתי, טופו צמיגי או חלקלק מידי, ציפוי טופו סמרטוטי או להפך - קשיח ולא נעים בפה, וגם ציר מתוק מידי. לצערי נתקלתי על בשרי בכל הפאשלות האלה במקומות שונים. כאן, למזלי וגם למזלם, האגדאשי הבריק. זאת אומנם הייתה מנה ראשונה וקטנה, אבל הביצוע של הטופו הפריך הצטיין ואף שרד יפה את המשלוח. הטופו היה טעים ורך, לא "מושי" או צמיגי, והציפוי שהיה בעובי הנכון חיבק אותו היטב גם כשצלל לתוך הציר. המרק, כפי שאגאדשי אמור להיות, היה מעט סמיך ומתקתק ושחו בו מספר פרוסות גזר דקיק, עיגולי בצל ירוק ופטריות נמקו קטנטנות.

הצ'יראשי שלשמו התכנסנו הקרין נדיבות קיצונית של עושר ימי גם במגוון הדגים וגם בכמות היפה. נראה היה שהדגים הם לב המנה ולא תוספת להר אורז, וזה היה משמח מאוד. בניגוד לרול סושי, שכל אחת מהיחידות זהה והטעמים חוזרים על עצמם, בצ'יראשי המפנק הזה כל ביס היה אחר: שרימפס טמפורה מתקתק, דג טונה נמס מרכות, סלמון בוהק משמנמנות, דג לבן עדין, ואפילו שני סוגי ביצי דגים - טוביקו שמתפצפץ בפה ואיקורה, אותן ביצי סלמון גדולות ועזות טעם דגי. עוד השתכשכו לצד האורז: נתח בשרני של צלופח בטריאקי שפחות נתקלים בו במחוזותינו ולכן הוסיף ריגוש ועושר, קוביות מלפפון לרענון הכובד ופרוסות פטריות שיטאקה מתקתקות.

היה מאוד משמח לראות שהאורז העגול במנה הוא רק אחד מהמרכיבים, ואפילו הפך למעט שולי ביחס לכוכבים שמסביבו. הוא לא הועמס לקערה על מנת ליצור שובע, אלא שכן בתחתית כשרוב רובה של המנה הוקדש לדגים נאים שיצרו תמהיל מאוד ימי בטעמים ובניחוח. על אף שמדובר באותם מרכיבים כמו ברולים של סושי, הצורה והמינון יצרו משחק אחר לחלוטין בפה, כשהדגים מכתיבים את הטון. לקראת אמצע המנה התחלתי כבר לחוש שאכלתי אוקיינוס, והכבדות הצריכה מרכיב מרענן שיקליל את עוצמת טעמי הים, ואלו היו הרגעים שהג'ינג'ר חסר לי.

מדד השובע

המנה הנדיבה עשתה את שלה והייתה הרבה מעבר לכמות הגיונית של שני רולים שאני בדרך כלל מזמינה. הפעם הנדיבות של קיטו קאטו הכריעה אותי וכשליש מהמנה נשאר בקערה והמתין להמשך נשנוש קטן וכייפי בשעות הלילה.

בתכלס

הטוב: צ׳ירשי עמוס מרכיבים טובים וטריים, בדגש על מגוון הדגים שהופכים אותו למנה מעניינת ואטרקטיבית. כחובבת אגדשי שטעמה את המנה באין ספור מסעדות, הטופו המטוגן של קיטו קאטו זכה לביצוע מצטיין.

הרע: קצת קשה להתלונן על נדיבות מוגזמת, ובכל זאת מנת הצ׳ירשי הייתה ימית עד מאוד וזו כנראה הפעם הראשונה שבה דגים נאים גרמו לי לתחושת כבדות. משהו קטן ורענן במנה שיקליל את טעמי הדג הטרי היה הופך את המשלוח למושלם. בנוסף, אם כתוב בתפריט ״סט רטבים מלא״ כדאי לקיים את ההבטחה ולספק ערכת רטבים כמצופה.

שורה תחתונה: בדרך כלל כשמדברים על אוכל מנחם, המטבח האסייתי הוא לא הראשון שקופץ לראש. המשלוח של קיטו קאטו הצליח בנדיבותו לגרום לי להרגשה חמימה ולפנק היטב את הבטן. ועוד עניין קטן : כדי ליהנות ממנת הצ'יראשי צריך לאהוב מאוד דגים נאים. אם אתם רק אוהבים דגים אבל בלי המאוד, תבחרו ברול סושי.

קיטו קאטו - דיזנגוף 64, תל אביב