חוות צוק: מסעדת הבשרים המעולה שהגיע הזמן שכולם יכירו

מי שאכל סטייק טוב, אבל ממש ממש טוב, זוכר את התחושה שמתפשטת בגוף: עונג עוצמתי שמתחיל בטעמי החריכה המתוקים שמיתרגמים בפה למתיקות גרילית נעימה, וממשיך בהתפוצצות הטעמים שמספק החלק השומני במגע עם השיניים. סטייק טוב נשאר בזיכרון, וזה שאכלתי בחוות צוק מלווה אותי כבר תקופה בתאווה שלא יודעת מנוח. למרות היותה ותיקה בשטח ומחזיקה בגוורדיה מרשימה של לקוחות קבועים, מיקומה של מהסעדה במרכז מסחרי קטן ומנומנם באזור הפחות מגניב של תל אביב, הופך אותה לסודם של יודעי חן וחובבי B12 בצורתו הטעימה ביותר.

לכל הפרטים על המסעדה הבאה של ישראל - לחצו כאן

חוות צוק היא מסעדה קצת שונה בנוף המסורתי: היא התחילה בכלל כאיטליז-מעדניה-מסעדה שמוקדשת למוצרים המצויינים של חוות צוק מעמק האלה: ירקות בשיא טריותם, יינות, דליקטסים, עוף אורגני בגידול חופשי, ולב המקום - בשר מזנים שונים של בקר ובדרגות יישון שונות, שמגיע ממגדלים מקומיים ברחבי הארץ. במהלך סגרי הקורונה המקום התאים את עצמו למציאות החדשה והפך להמבורגרייה באיסוף עצמי ומשלוחים העונה לשם "צוציק", עם כמה סוגי המבורגר מושקעים ומושחתים.

נעים בהגדרה, טעים בבטן

חובבי הבשר חיכו בסבלנות עד לשוך ההגבלות והתגעגעו בסתר ליבם לנתחים המיוחדים, לצלליה המדויקת ולמנת הדגל של המקום, שרק שמה גורם לרפלקס פבלובי קשה: תמרי מג'הול ממולאים בקבב טלה שומני ומושחת לתפארת. והנה, כשדברים התחילו להתנרמל כי איך אפשר אחרת, חזר המקום לגדולתו עם פלוס אדיר: איחוד שני הגלגולים הקודמים למסעדת קז'ואל נעימה בגובה העיניים, עם בשרים מעולים והמבורגרים מושקעים שהפכו למצרך מבוקש בתקופת הקורונה ונכנסו גם הם לתפריט.

חוות צוק של היום היא קודם כל מקום נעים מאוד לשהות בו. המוזיקה בווליום מלווה ולא מעיק, האווירה חיובית עם אלגנטיות בגובה העיניים, הצוות חמוד ומגלה ידענות מרשימה בכל הנוגע לנתחים פחות מוכרים, ולקינוח: האוכל טעים. מאוד מאוד טעים. מאחורי המקום עומד השף אסף שנער המוכשר, שבנה תפריט שמוקדש ברובו לבשרים ממגדלים מקומיים, כולל זני וואגיו והולשטיין שמוגשים גם כנתחים וגם כהמבורגר עילאי. יש גם כמה ראשונות צמחוניות, סלטים ותוספות צד מהירקות והעשבים של החווה, אך העיקר כאן הוא הבשר שנלקח ברצינות רבה וממלא את המסעדה בריחות שקשה לעמוד בפניהם.

לאכול עם הידיים ואז ללקק את האצבעות

מנת הדגל של המקום שחובה להזמין בפעם הראשונה ובכלל, היא חטיפי אסאדו בברביקיו (62 שקלים), או בעברית "התמכרות קשה שתבוא עליכם בחלומות". החטיפים הם למעשה פרוסות דקות של אסאדו על העצם, שמזכירות בעובי מינוט סטייק ומצופות מכל עבר בברביקיו לימוני מתוק, פיקנטי מעט וחמוץ באופן שמדגדג את הלשון בהנאה. זו מנה שחובה לאכול עם הידיים ואז ללקק את האצבעות, וכל אספירציה לסכין ומזלג תשאיר סביב העצם חתיכות יקרות ערך של בשר משובח. עוד מנה להכניס לרזומה היא אותם תמרי מג'הול שובבים (54 שקלים), שממולאים בקבב טלה עז טעם ומונחים על שמנת חמוצה ולימון כבוש שמקפיץ את הביס לרמת התפוצצות טעמים שמסעירה ומרגשת את החך.

באגף העיקריות תמצאו נתחים על העצם פרוסים לפי משקל, דוגמת ניו יורק (42 שקלים ל-100 גרם), אנטריקוט (49 שקלים ל-100 גרם), טיבון (46 שקלים ל-100 גרם), וגם נקניקיות בוטיק, קבבים ואגף שלם שמוקדש להמבורגרים. המלצתי: לכן על Dirty Burger, קציצה ענקיסטית, רכה וועשירה בטעמי בשר דומיננטיים מבקר הולשטיין של משק פודור, ומעליה קורנביף מעושן, ריבת בצל, צ׳דר גרוייר, מיונז כמהין וירוקים מהחווה (86 שקלים או 96 שקלים בארוחה עם תוספת ושתייה).

קצת קשה להתייחס באותה רצינות לתוספות שמגיעות לצד הבשר המרשים, אבל ברגע שתטעמו את צ'יפס הטנדורי (16 שקלים) הכה מיוחד, תחושו לא פחות מהתגלות קולינרית-רוחנית. הצ'יפס עצמו הוא מהזן המוכר והמהיר: פריך ופציח מבחוץ ורך כפירה מבפנים. רגע אחרי היציאה מהטיגון הוא מפודר בתערובת תבלינים ממשפחת הטנדורי ומקבל שלג של פטה וגבינה צ'רקסית. שתיהן חצי נמסות עליו ומעניקות עדינות ורכות לטעמים המתובלים.

מקום טוב לאילתורים

את הבשר על נתחיו השונים, כולל כאלה שמיושנים 40 ימים, אפשר לקנות באיטליז של המקום וגם במעדניה שנמצאת כמה חנויות ליד, ומספקת בין היתר גם אוכל מוכן לעצלני המטבח. ואם אתם כמוני ואוהבים את האוכל שלכם מפתיע ומסעיר, סגרו מראש ביומן את ימי חמישי. בכל שבועיים מתקיימים כאן ערבי שף העונים לשם "חמישי כן, חמישי לא" ומוקדשים לנתחים מיוחדים שפגשו מוחות יצירתיים: בסוף דצמבר הוגש תפריט כריסמס הודי, לאחריו נחגג ערב וואגיו, ובחמישי הקרוב יתקיים ערב יווני עם הבטחה לערב מקסיקני חם מזג שיגיע מיד אחריו וילהיט את החך.

חוות צוק - משה פרלוק 5, תל אביב