אתם בחרתם: הטוב והרע של השנה בתחום האוכל

כשנתנו לכם לבחור מי הזנב שלכם לשנה החולפת (אייל שני, בלוגרי אוכל או שפים שעברו לריאלטי), חשבנו שתבחרו את השפים שערקו לטלוויזיה. אבל הצלחתם להפתיע אותנו. במקום הראשון שלכם הגיע אייל שני. מסתבר שלא מעט מכם חושבים שהאיש והעגבניות הוא לא בהכרח השף המדהים שמצטייר מהטלוויזיה.

אז מה כל כך עצבן אתכם (ואותנו)?

כבר אמרנו את זה בכתבה הקודמת, ואנחנו אומרים את זה שוב. זה לא שיש לנו משהו נגד קול נמוך ומבט נוגה שמציץ מבעד למשקפיים, זה פשוט כי הוורבליות המתפרצת של האיש הפכה בשלב כלשהו למשחק מוגזם שכולל בתוכו שיווק גאוני.

אם נשים לרגע בצד את פרשת החובות, מה שיותר עצבן אותנו היה הקונספט החדש שפתח שני באבן גבירול - המזנון. מדובר בעצם במעין חנות קטנה שתפריט האוכל שבה מסתכם בפיתות. ממולאות אמנם, אבל פיתות. וזה לא שאנחנו לא אוהבים את הפחמימה המשמינה, אנחנו דווקא מאוד מחבבים אותה, אבל לא לגמרי הבנו למה למכור לנו את הקצה שלה במקום לתת לנו אותו ביחד עם כל הפיתה (שיווק גאוני כבר אמרנו?).

ואם כל זה לא מספיק, תרשו לנו לספר לכם סיפור קצר שממחיש יותר מכל את אמינות הדיבור הכל כך אופייני של שני. לפני כמה חודשים באנו לתהות מה הסיפור הגדול בראש תינוקת זהוב (הלו היא כרובית) שמוגשת במסעדת אברקסס צפון.  כבר בדקות הראשונות, כשהבנו שאין שתייה מוגזת חשבנו שמשהו כאן מוזר, אבל שנייה אחרי, כשהמלצר הגיע עם מבט מעולף וקול נמוך (מוכר לכם?) וביקש מהר לפנות לו כיסא, הבנו סופית שמשהו כאן מסריח. אותו מלצר אגב, רצה את הכיסא כדי לשבת, אחרת הוא יתעלף מריח הפיצה שהוא החזיק. הייתה זו דרכו לתת ללקוח תחושה שאייל שני נמצא שם, אם לא בגופו, לפחות בקולו או בהזיותיו.

ואם נחזור לרגע לעניין הקולינרי (המלצר אגב, הפסיק להתייחס אלינו ברגע שהבין שתיאטרון אנחנו מעדיפים בהבימה), גם האוכל לא היה משהו. הכרובית שחתה בהמון שמן שהצליח ללכלך לנו כל פיסת שרוול (שהרי הונחה על נייר ולא על צלחת) ולגבי הפיצת פירות ים שהגיעה ביחד עם ה"ספק מלצר ספק שחקן", פשוט לא הצלחנו לאכול אותה. הבצק היה רטוב מדי ולא החזיק את פירות הים שהונחו עליו (לזכותם יאמר שמנהל המקום החליט להוריד לנו את המנה מהחשבון). וכדי שלא תחשבו שאנחנו סתם מגזימים, הנה מה שראתה המצלמה הנסתרת של ניב גלבוע בביקור שלו באברקסס צפון.

אז כמו שהבנתם, אנחנו לגמרי מסכימים. הבחירה שלכם היא גם הבחירה שלנו. 

אבל גם דברים טובים קרו השנה. מתוך 3 האופציות שהעלנו בפניכם (שווקי אוכל, בריאות על הצלחת וגורמה בבית) בחרתם את מגמת הבריאות כדבר הכי טוב שהתרחש בתקופה האחרונה. אז למרות שחשבנו שדווקא השווקים היו אלה שהצליחו להפוך את השנה למוצלחת, אנחנו לגמרי יכולים להבין את הבחירה שלכם.

בשנים האחרונות הבעיות הבריאותיות רק הולכות ומתגברות ואיתן מגיע ביקוש גדול לאוכל שילווה אותנו ביומיום. כזה שלא יכלול גלוטן או לקטוז, שלא יכיל בשר או סוכר ובעיקר כזה שיהיה מותאם לאורח החיים שבחרנו ועל הדרך יהיה טעים ומשביע.

אם בשנים האחרונות יכולנו למצוא מתכונים שמתאימים בעיקר לשומרי משקל או לכאלה שרוצים להפחית את כמות הסוכר באוכל שלהם, היום כמעט בכל אתר אוכל תמצאו קטגוריה מיוחדת לטבעונים, לחולי צליאק ולכאלה שנמנעים מלקטוז. ואם בנושא המודעות עסקינן, גם המסעדות הפנימו לאחרונה את הביקוש הגדול ולא מעט מהן מחזיקות תפריט מיוחד שהרכיב השף במיוחד לאלה שזקוקים לאינטרפטציה מיוחדת למנה שלהם.

וכמו בחלק הקודם, נסיים עם סיפור קצר. בשבוע שעבר גילינו שיצא לחנויות ספר מתכונים חדש שנועד לחולי צליאק. הייתה זו הזדמנות מצוינת לשאול את המוכרת כמה ספרים כאלה יצאו עד עכשיו. מסתבר, שעד עתה רק אחד היה קיים בשוק. אחד! נשמע לכם הגיוני? לנו לא.

לא מסכימים איתנו? רוצים לספר לנו מה היה הראש או הזנב שלכם? כנסו וספרו לנו בעמוד הפייסבוק שלנו >>