לכבוד השנה החדשה: בר היין פר דרייר עובר ליפו

יש לא מעט מקומות בעיר שמתקיימים להם על מי מנוחות, עם קהל אוהד וקבוע, בלי יחסי ציבור, ובלי שהמון אנשים שומעים עליהם. הפר דרייר הוא בדיוק מקום כזה. בר יין מרחוב קינג ג'ורג', שיושב במעין מעבר וגינה נסתרים ברחוב, כבר שש שנים, לא מעט זמן במושגים תל אביביים. עם אוכל טוב, אלכוהול משובח, ואווירה שקשה למצוא במרכז העיר, הפר דרייר היה סוג של סוג שמור לתושבי הסביבה.

 

ממש היום, במסיבת סילבסטר חגיגית, עובר הפר דרייר אל משכנו החדש במתחם נגה ביפו, אחד המתחמים הכי חמים השנה, וכזה שעזר להפוך את יפו לאזור הכי לוהט של החודשים האחרונים.

 

דוד אבוקייה, הבעלים, מספר שפתח את הפר דרייר במיקום המקורי די במקרה. "אני בכלל לא מהתחום, אבל רכשתי את הבניין, וחיפשתי מה לעשות בחצר שלו. רציתי מקום בשבילי ועשיתי מקום כמו שאני אוהב. מה גם שאז חשבתי שזה יהיה מקום זמני, רק עד שנקבל היתר בניה". היתר הבניה התעכב, והפר דרייר הפך למקום פופולארי במיוחד, גם אם כזה שלא קוראים עליו בדרך כלל במדורי האוכל. עכשיו, כשהיתר הבניה הגיע, מצא אבוקייה את המיקום החדש במתחם נגה (שבו שכנה עד לא מזמן מסעדת הרומנית המיתולוגית "רפסודיה רומנית"). "מיד התאהבתי בחלל הזה, ובגלל שהוא כזה גדול, החלטתי גם קצת לפתח את הפר דרייר ליותר. בחלק הקדמי יהיו מעדניה ובית קפה שיהיו פתוחים מהבוקר. החלום שלי זה להגיש פה את הבראנץ' הכי טוב בתל אביב".

 

"עוד מעט כבר יגיע האביב, ובחצר הגדולה פה יהיה מעולה", ממשיך אבוקיה. "עם קצת מוזיקה שאני אוהב, בוסה נובה, מוזיקה אפריקאית, ג'אז, ואני מדמיין מקום שיהיה כמו שאני אוהב, בגילי אני כבר יכול להרשות לעצמי את זה".

 

החצר עליה מדבר אבוקיה היא חצר ענקית, גדולה עוד יותר מהחלל של המסעדה, חבויה היטב בין הבניינים בסביבה, ומרגישה מנותקת לחלוטין. במרכזה, בנה אבוקייה מגרש פטאנק ("קצת מוקטן ולא לגמרי בגודל תקני"), משחק הכדור הנינוח שהומצא בצרפת, וישלים את האווירה האירופאית.

 

איך הגיע הרעיון לשים פה מגרש פטאנק?

 

"השטח פה בחוץ מאוד גדול, וחשבתי שיהיה חבל למלא את כולו בשולחנות וכסאות. אחרי מחשבה של מה לשים פה, בין שולחנות פינג פונג או סנוקר, חשבתי על פטאנק, שגם מאוד מחובר בצרפת לענייני אלכוהול, ובעיקר פסטיס, ואנחנו גם מתכוננים לעשות פה תחרויות חודשיות בשיתוף עם חברות אלכוהול. זה משחק שמאוד מתאים לשעות הצהריים של סוף השבוע".

 

יחד עם השף מוריס אביטן, שמלווה אותו עוד מהמיקום הקודם, בנה אבוקייה תפריט שחלקו זהה לתפריט וחלקו חדש. "פה יש לנו מטבח הרבה יותר רציני, והכיוון של האוכל יהיה יותר מסעדתי, אבל בלי לאבד את ה"פר דרייריות" שלו. יהיה קשר גדול בין האוכל מהמטבח לבין המעדניה שלנו, ונשתמש באותן פסטות, גבינות, בשרים ולחמים שאנחנו מוכרים".

 

"אנחנו נוסיף עוד מנות מעניינות יותר, כמו למשל אסקלופ של עגל עם פטריות מורל יבשות ורוטב שמנת, קלמארי על הפלאנצ'ה עם גרגירי רימון, טאג'ין של קוסקוס עם דגים או שרימפס, וסטיקי רייס עם שרימפס וירקות בסגנון תאילנדי, כדי שיהיה קצת גיוון. מבחינתי זה אוכל בגובה העיניים, בלי יותר מרכיבים, אבל עם חומרים איכותיים, ודברים שאני אוהב לאכול".

 

גם תפריט היין גדל במקצת, והיצא היינות בכוסות יגדל, ויעמוד על כ-20 יינות שיהיו זמינים בכוסות. בתפריט גם ייכנסו יינות זולים יותר, כדי לייצר מגוון רחב יותר. "החלטתי שהכוסות פה יעמדו על 120 מ"ל במקום ה-180 המקובלים", אומר אבוקייה, "גם כדי שהמחיר יהיה זול יותר, וגם כדי שאנשים יוכלו לנסות יותר דברים".

כדי לשמור כמה שיותר על האופי המאוד מובחן של המקום, לוקח איתו אבוקייה את כל הצוות, אל המיקום החדש. "כולם עוברים לפה, הטבחים, המלצרים, כולם באים".

 

אתה מרגיש שלהחזיק מעמד במשך שש שנים, הישג לא מבוטל במושגי תל אביב, היה מאבק?

 

"תראה, זה כן ולא. המאבק הכי גדול זה עיריית תל אביב. לפעמים יש הרגשה שהם ממש רוצים שלא תצליח, והכל צריך להעשות בכוח. אז מצד אחד זה כן, זה היה מאבק מתמשך, אבל מצד שני יש כל כך הרבה דברים מדהימים בתחום, שעושים את זה כיף. אני מאמין שאם יש מקום טוב, אנשים יבואו אליו, וימשיכו להגיע אליו וזה הצד שהוא כיף".

 

"אני מאוד אוהב את האזור החדש הזה ומה שנהיה ממנו. יש פה קהל מאוד מגוון, של תושבי יפו היהודים והערבים, תיירים, וכל מיני סודי אנשים, שאני מאוד מתחבר אליהם. מה שקורה פה במתחם בסופי השבוע, מאוד מקסים ומוצא חן בעיניי, ואני רוצה להפוך לחלק מזה".

 

פר דרייר, בת עמי 7, תל אביב יפו. 03-629-2111.