החיטה: הדגן הגורם מספר 1 להשמנה

וידיאו

טקסט

החיטה היא הדגן ואחד המוצרים הנרכשים ביותר בעולם אם לא הנרכש שבהם. כ-700 טונות מדי יום צורכים בני האדם ברחבי העולם מדי יום, אפילו יותר מאורז. היא מגיעה בצורה של מגוון מאכלים כמו לחם, פסטה, עוגות, פיצות, מאפים, חטיפים וכל מה שעשוי מקמח.

יחד עם זאת, ולמרות שהחיטה משמשת לרבים ממוצרי המזון, המאכלים והמנות, היא הדגן שהונדס גנטית באופן הקיצוני ביותר לאורך ההיסטוריה החקלאית עד שלא יהיה מופרך לומר שהחיטה המודרנית והעתיקה הם שני זנים שונים לגמרי האחד מן השני.

מאז שחר ההיסטוריה שינו את החיטה והתאימו אותה למען המאכלים, רכה יותר, משובחת יותר, יחד עם זאת חוקרים מציינים כי עם ההשבחה והשינוי שעברה החיטה היא כבר לא מיועדת למאכל בני אדם.

בנוסף, החיטה המודרנית, המספקת לא רק את צריכת הפחמימות בגוף האנושי, כי אם גם רבע מכמות החלבון, מכילה חלבון הנקרא גלוטן. פה נכנסים החוקרים והמחקרים העדכניים, הגורסים כי החלבון הזה הוא המקור להרבה צרות שלנו.

רופא המשפחה והיועץ בענייני תזונה ושינוי אורחות חיים, ד"ר תומר אגוזי, אומר כי "החלבון הוא חומר דבר. הוא גורם לקמח להידבק ולתפוח בצורה כזאת שהוא נשאר פריך ורך, אבל הוא נשאר גם דבק אצלנו בבטן".

אבל על הבעיה הגדולה יותר של החיטה עומד הקרדיולוג האמריקני, ד"ר ויליאם דייויס, שחקר את מרכיבי הדגן, פרסם ספר בשם "בטן של חיטה" ושם הוא מספר על המרכיב האפילו יותר בעיתי בחיטה, הוא הגליאדין. על פי המחקר של דייויס, החומר מצליח להתפרק בגוף להיכנס בצורת חלקיקים קטנים למוח, וליצור אצלנו תחושת תיאבון, דבר הגורם לאחר מכן לאכילת נוספת, עלייה בצריכת הקלוריות והשמנה.