עוד עוגייה אחת ודי? כך תתמודדו עם אכילה רגשית בשעת חרדה

בימים של מתח גובר, חרדה ושגרה שהתערערה, רובנו נמצאים שעות רבות בבית ולרוב מול המסכים, עם פחות תזוזה ופיתוי גובר לאוכל מנחם - לרוב פחמימות, שמרגישות כל כך נחוצות בימים אלה - פיזית ורגשית.

כתבות נוספות ביאמיז:

אם אתם מזדהים עם המשפט האחרון, אתם לא לבד. האוכל הופך לאחת הדרכים המרכזיות להתמודד עם החרדה הקיומית והקרקע שנשמטה תחת רגלינו. עוד חטיף, עוד הזמנה של אוכל מהיר, עוד ממתק, עוד שוקולד ופחות פעילות גופנית. אכילה רגשית הפכה כבר מזמן לחלק מחיינו במציאות הלא פשוטה הזו, אבל מאז פרוץ מבצע "עם כלביא", נראה שהיא רק מתעצמת. תחושת חוסר הוודאות מובילה לרגעים קטנים של נחמה דרך האוכל, ועם כל כותרת חדשה, גם הבחירות התזונתיות הופכות פחות ופחות מאוזנות.

במצבי לחץ קיצוניים כמו מלחמות, אכילה רגשית הופכת לכלי התמודדות נפוץ, והמספרים מדברים בעד עצמם: מאז תחילת המלחמה ההוצאות ברשתות המזון זינקו ב־55%, כמו כן יותר ממחצית מהישראלים מודים שבתקופות כאלה הם פונים למזון מנחם כמו חטיפים, ממתקים ופחמימות, ולאו דווקא מתוך רעב אמיתי, אלא כדי למצוא רגע של נחמה ועליית אנרגיה קצרה שהסוכר מעורר בגוף. כאשר אנחנו נמצאים במצב של לחץ, מתח או חרדה, הגוף נכנס ל"מצב חירום" ומפעיל את מערכת הסטרס. אחת התגובות הפיזיולוגיות לכך היא ירידה ברמות הסרוטונין, שהוא הכימיקל של מצב הרוח הטוב במוח. כאן נכנסות לתמונה הפחמימות צריכת פחמימות שמגבירות ייצור סרוטונין ומייצרות תחושה קצרה של רוגע או נחמה.

אז איך אפשר לעבור את התקופה הזו בצורה קצת יותר מאוזנת? מורן קילזי תזונאית לקט ישראל מסבירה וממליצה על טיפים חשובים.

לפני הכל, חמלה עצמית

בתקופות של מתח, אנחנו נוטים להרגיש אשמה על הרגלים פחות מאוזנים כמו חיבה יתרה לפחמימות או אכילה תכופה יותר, אבל חשוב לזכור שזה טבעי. התזונה שלנו מושפעת ממצבים רגשיים, והצעד הראשון להתמודדות הוא לקבל זאת ללא שיפוטיות.

זה לא תמיד רעב

לפני שניגשים למקרר, נסו לשאול את עצמכם: "מה אני באמת צריך/כה עכשיו?" לפעמים התחושה שמובילה אותנו לאכילה היא עייפות, צורך בחיבוק או רגע של שקט. עצירה קטנה כדי לזהות את הצורך האמיתי יכולה לעזור להימנע מאכילה אוטומטית. בפעם הבאה שאתם מתקרבים למקרר, שתו כוס מים קודם או צאו לדקה של אוויר במרפסת, תנו לגוף רגע לבדוק אם זה באמת רעב.

שגרה קטנה = יציבות גדולה

דווקא כשיש חוסר ודאות, שמירה על מסגרת תזונתית בסיסית עוזרת לייצר תחושת יציבות. נסו להקפיד על זמני ארוחות פחות או יותר קבועים, לשתות מים לאורך היום, ולא לדלג על ארוחות. הכינו לוח יומי פשוט במטבח עם זמני הארוחות והכינו מראש נשנושים בריאים כמו ירקות ופירות חתוכים או קופסת אגוזים קטנה שגם תתרום לתחושת השובע וגם תוסיף לגוף בריאות טעימה.

תנועה קטנה עושה שינוי גדול

פעילות גופנית לא חייבת להיות מאומצת כדי לשפר את ההרגשה. אפילו הליכה קצרה, מתיחות מול הטלוויזיה או אפילו ריקוד (קצבי או רגוע) או משחק עם הילדים יכולים להקל על המתח ולשפר את מצב הרוח.

אכילה מודעת

אכילה מנחמת זה בסדר, בתנאי שהיא מודעת. אם בחרתם במשהו מנחם, תהנו ממנו בלי רגשות אשם. ההבדל הוא האם זו בריחה אוטומטית מתוך לחץ, או בחירה מודעת שמספקת רגע אמיתי של הנאה. הגישו את הממתק או החטיף בצלוחית קטנה ולא מתוך האריזה, העדיפו תחליפים בריאים יותר כמו שוקולד מריר, יוגורט טבעי בתוספת פרי חתוך או עם מעט דבש, פירות טריים או אגוזים.

שיתוף הילדים

כמובן שגם הילדים מושפעים מהמצב. הם מרגישים את המתח, גם אם הם לא מבטאים אותו במילים. שיתופם בהכנת הארוחות לא רק מספק תעסוקה ונותן להם תחושת ערך, אלא גם עוזר לשמור על הרגלי אכילה בריאים. נסו להעשיר ארוחות במזון פשוט ומזין כמו פירות, ירקות וקטניות. עוד אפשרות היא לבחור יחד איתם מתכון פשוט: שיפודי פירות או עוגיות גרנולה. כך המזון שיכנס לגופם היה בריא יותר וגם יספק פעילות משותפת איכותית עם בני המשפחה, שעל הדרך תסיח את דעתם מהמציאות הקשה.