מאולמי האירועים למסעדות היוקרה: המלבי חוזר ובגדול

מאת ליהי רוזנברג

הקינוח הטורקי, הלבנבן והעדין הוא חלק בלתי נפרד מהרפרטואר המתוק שבעבר ניתן היה למצוא בעיקר בשכונות בהן יושבו בשנות ה-40 עולים מאיזור הבלקן, בשכונות כמו פלורנטין בתל אביב, או בערים כמו אור יהודה ובת ים. פעמים רבות המוכרים הביאו איתם את המתכונים מבית אמא, וגם כאן בארץ הקודש הכינו את המלבי שהזכיר להם ניחוחות מ"שם", וכעת נמכר ברחובותיה המהבילים של ארץ ישראל מתוך עגלות מלבי. אך אם בעבר נחשב המלבי לקינוח רחוב – הרי שבשנים האחרונות הפך אהוב על רבים, ופילס את דרכו לתפריטי מסעדות נחשבות.

חיים כהן, אייל לביא וגיא גמזו הם רק חלק מהשמות ששידרגו את המלבי הפשוט, ונתנו לו טוויסט יוקרתי כחלק מתפריטיהם. יחד עם השדרוג – הגיעה גם הגושפנקה האחרונה – מגיע למלבי מקום משלו!

לפני כשבועים יצאתי (ירושלמית שכמוני) לסופ"ש מפנק בעיר הגדולה. בהיותי הפודית הגרגרנית שהנני, הסופ"ש כלל ספוטים רבים בהם אכלנו ושתינו, אך אחת הפנינות המהנות ביותר היתה המלביה בפישפשים.

למקום וייב משלו שלא נפגע מההתאמות הנדרשות בשל הקורונה, והתפריט כולל מלבי (טבעוני או חלבי), שלל תוספות ואת בירת ורדה מבוססת עלי הורדים ועתירת אחוזי האלכוהול (7.1%!!).

נתבקשנו לבחור בין מלבי חלבי לטבעוני – ולקחנו גם וגם. המלבי מגיע כעת בצלחת חד"פ (דאם יו, קורונה), עליו ניתן לזלף, בנוסף לסירופ מי הורדים האדום והמוכר – גם סירופים יחודיים אחרים כמו סירופ קרמל, לימון הל ווניל קינמון. אמרו לנו שהלימון הל הוא למבינים – אז לקחנו אותו, וגם את הוניל קינמון. הקרמל יאלץ לחכות לפעם הבאה. הטופינגס כללו בנוסף לאלה הרגילים גם שברי עוגיות של אמא של עוזי (אישה יקרה מסתבר – כי זה טעים אש!) ובוטנים מלוחים. לקחנו.

הזמנו לנו את הפנתר הורוד (רימונעארק עם לימון ונענע) וויסקי אייס טי (כי אנחנו קשוחות) והתיישבנו לנו להתענג על כל הטוב הזה. והוא טוב. מאוד.

המלבי, גם הטבעוני וגם החלבי, עדין, בעל מרקם חלק וקליל וכמובן הוגש צונן מאוד. סירופ הלימונהל המומלץ היה בהחלט יציאה – השילוב של ההל עם הלימון החמצמץ עשה למתיקות של המלבי רק טוב. סירופ הוניל קינמון היה לטעמנו – מושלם. עם טעם עדין ביותר של קינמון, ועם הבוטנים המלוחים – זה שיחוק.

קינחנו עם בקבוק בירה ורדה אותה חלקנו – בעיקר כי לא יכולנו לעמוד בסקרנות ולא לדעת מה טעמה של הבירה המקומית – ושמחנו שכך עשינו. הבירה מתקתקה, מזכירה מעט את הבירות הבלגיות עם טעמי הדובדבן – אבל עם סיד-קיק טורקי של הורדים. לא לוותר.

רוצים לראות עוד מהסופ"ש שלי, אני מחכה לכם באינסטגרם
ליהי רוזנברג היא פודית מהבטן, והבעלים של מג'יק קולורס