לא רק פיתה דרוזית ולאבנה: המטבח הדרוזי לא מה שחשבתם

כשאומרים לכם מטבח דרוזי, אני די בטוחה שהדבר הראשון שעולה לכם לראש זה פיתה עם לאבנה וזעתר בצד הדרך, בדרך לטיול. והאמת, שאמנם זה בהחלט טעים, זה עושה עוול רציני למטבח הדרוזי, שהוא מטבח עדין, מיוחד ועשיר. אז החלטנו לעשות מסע בעקבות המטבח הדורזי בישראל.

1. מסחאן

פתחנו את היום בפיצריית פיצה בינאלה של סניה עמאר הממוקמת בכפר הדרוזי הצפוני ג'וליס ומנוהלת על ידי סניה (שגם מבשלת) ובעלה. אבל זו לא סתם פיצריה. נכון שיש לה פיצות "רגילות" שכולנו מכירים. יחד עם פיצות מיוחדות כמו זו  שהותפחה 72 שעות ועליה טפטוף שמן זית, עגבניות צלויות, גבינה מקומית ושקדים קלויים.

אבל את החלק האותנטי אותו חיפשנו מצאנו בפיצת מסאחן שהיא פשוט גאונית. על בצק הפיצה המעולה ממוקדם, סניה מעמיסה מסאחן עוף - אחת ממנות הדגל של המטבח הדרוזי. מדובר בעוף ובצל שבושלו כקונפי בשמן זית של המסיק הראשון. המנה מורכבת כך שעל הבצק העבה ישנה שכבה של הבצל שהפך מתקתק בבישול הארוך, מעליו העוף המפורק, מעליו עגבניות, טבעות בצל סגול ועלי ראשד. הביס מענג במיוחד, כאשר גולת הכותרת היא דווקא הבצק שסופג אליו את שומן העוף וטעמי המסאחן, יחד עם מיצי העגבניה - משובח.

אינסטגרם - pizzabiennela

2. עוגת עלי גפן ומקלובה

תחנת האוכל הבאה היתה מטבחה של פאתן, אישה צעירה שהחלה מבשלת לנשות הכפר שיצאו לעבודה ועדין רצו לשמר את טעמי המטבח של אמא. על שולחן בסלון ביתה פאתן הגישה לנו מנות נבחרות מהמטבח המקומי - סיר מלפוף כרוב עדין, מג'דרה עשויה בורגול אותו מייבשות וקולות נשות הכפר מה שנותן לו טעם מעט אגוזי, מעושן ומאוד מיוחד, ועוגת עלי הגפן חגיגית, שאולי למראית עין נראתה באנלית, אבל היתה הפתעה נעימה שלא דמתה לעלי הגפן אותם אנו מכירים מהמטבח הערבי, מה שהפך את העלה המגולגל לגודל זרת לביס רך מאוד ומלא עסיס.

וגולת הכותרת של השולחן הגיעה: מקלובת העוף. המקלובה הייתה שונה מזו המוכרת ממטבחים אחרים והכילה עם מעט ירקות יחסית ותוספת של רוטב שהוא בין שמנת ליוגורט. המקלובה הייתה עמוסת טעמים של שמן זית ושומן העוף, זרזיף הרוטב מעל מקליל מעט את הטעמים והחמיצות שלו צובטת את פנים הלח- ביס טוב שברור לי שרק מי שלמדה מאימה לבשל כך תדע להפיק.

אינסטגרם - fatin.nijem.sh

3. באקלאווה וכנאפה

לקינוח נסענו לכנאפה-קפה, בית קפה שנראה מאוד עכשוי אותו מנהלת חנאן בת ה-29. חנאן מציעה מבחר מהמם של דברי מתיקה, באקלוות וכנאפה. אני חייבת להודות - אני לא חסידה גדולה לא של זה, ולא של זה. אבל השמועה אומרת שכאלה עוד לא טעמתי מעולם. האמת, השמועה נכונה!

טעמנו כנאפה נבלוסיה חמימה ומתוקה בה את שערות הקאדאיף טוחנים, קולים, מפוררים ואז מנפים עד שהן הופכות לקוסקוס קאדאיפי אורירי עם גבינה מקומית וסירופ הסוכר המבושם.

הביס הבא היה של פטייר מתוק מאפה שעשוי מבצק באקלוואה פציח, בתוכו תערובת גבינה רווי סירופ סוכר מתובל במי ורדים ופיסטוקים. זה השילוב המושלם בין בקלאווה וכנאפה. וכדי לאזן את המתיקות הוגש לנו "גרוס" - משקה שנמצא על הגבול שבין לימונדה לתה קר, עם המון קרח ותועפות נענע, הכל גרוס למרקם של ברד מעט גס - מרווה וטעים מאוד.

אינסטגרם- knafecafe

רוצים לראות עוד תמונות מהסיור, אני מחכה לכם באינסטגרם
ליהי רוזנברג היא פודית מהבטן, והבעלים של מג'יק קולורס