הזוכים בתחרות סיפורה של עוגה

מקום ראשון - עוגת תפוזים סולת של עידו מעוז

סיפורה של העוגה: את המתכון מצאתי לפני מספר שנים במחברת המתכונים של אמא שלי, מחברת ישנה שבכריכה שלה כתבתי עם טוש זהב כשהייתי בכיתה ו' (היום אני בן 34) "מחברת המתכונים של אמא שושנה".

כמו כל מחברת מתכונים ישנה, יש בה מתכונים בכתב יד ויש בה מתכונים מגזרי עיתונים ישנים. המתכון הזה היה נראה כל כך פשוט שהייתי חייב לנסות, לאחר ש"ראיתי כי טוב ופשוט" העוגה הפכה להיות כוכבת ראשית בבית ואני אף נעזר בבנות שלי (בנות 10 ו-8) להכין את העוגה ככה שאני בטוח שהמתכון כבר מככב ויככב כ-3 דורות לפחות.

>> למתכון המלא

הזוכים בפרסים השבועיים (לפי סדר הגעה למערכת)

עוגת הגבינה של תמי גורן - בלי הקצפות ובלי סיבוכים

סיפורה של העוגה: אני, הכי רחוק שהגעתי בעוגות גבינה זה ביסקויטים ופודינג, מקסימום עוגת גבינה פירורים. כל עניין ההקצפות, הפרדות וקיפולים עדינים לא עושה לי את זה.

את עוגת הגבינה של אמא שלי (שתהיה בריאה עד 120. האמא), אני אוהבת. מה מתברר? אין הפרדות ואין הקצפות.  אז ביקשתי יפה מאמא שתשלח לי את המתכון. על הדרך התברר שזה המתכון שסבתא אלה ז"ל (אמא של אמא) היתה מכינה, מה שחיזק מבחינתי את הרצון להכין את העוגה ולהצליח. מה המקור הראשוני של המתכון, אני לא יודעת. מבחינתי, זאת העוגה של אמא.

>> למתכון המלא

עוגת שוקולד נוסטלגית של שרגא רותם

סיפורה של העוגה: העוגה הנהדרת והפשוטה הזו היא העוגה הקבועה שסבתי הייתה מכינה בימי שישי והעוגה היחידה שהסכמתי לאכול עד גיל 14. לא הייתי מוכנה לאכול שום עוגה אחרת וכששידלו אותי לטעום עוגות שוקולד שדומות לה אף אחת מהן לא הייתה לי טעימה.

גם כשאמי הייתה מכינה את העוגה לא ששתי לאכול ממנה כי היה חסר לה "טעם של סבתא". בגיל 4 או 5 סבתא כבר הזמינה אותי להשתתף בהכנת העוגה אבל רק שנים רבות לאחר מכן, כאשר סבתי לא הייתה יותר בין החיים, העזתי להכין אותה בעצמי (כמובן שאת המתכון ידעתי בעל פה). היום העוגה מככבת בביתנו וזו עוגת השוקולד היחידה שאני מכינה, כמובן.

עוגת טישפישטי של דפנה פתיחה

סיפורה של העוגה: מקור העוגה הוא בטורקיה, בכפרי העניים, מקום ותקופה בה היה צריך להשתמש בחומרים הזולים ביותר בשביל לרקוח מטעמים. כל מי שנתקל אי פעם במתכון שלה המכיל סולת שיידע - זה לא הטישפישטי המקורי. המתכון המקורי מכיל לחם! לחם לבן, קצת יבש, שקונים ושומרים שלושה ימים במקרר.

הלחם היבש הזה, עובר טיפול מסור, ומועשר באגוזים וסירופ סוכר, והופך למעדן אמיתי. בדיוק כמו פעם. סבתא פרנקה ז"ל, שעלתה לארץ מטורקיה עוד לפני קום המדינה, הביאה איתה את המתכון לארץ לאחר שלמדה אותו מאמא שלה, סבתא רבא שלי, שמעולם לא הכרתי, ובכל חג או אירוע משמח, היתה מכינה אותו.

המתכון הוא עתיק יומין. עובר מאם לבת, נלחש בסודי סודות ונשמר באדיקות במשפחתנו כשהוא מבוצע ללא שינויים או שידרוגים.

>> למתכון המלא

עוגת אורז וזעפרן של מירי סורני

סיפורה של העוגה: זוהי עוגת אורז ברוטב זעפרן הנאפת בכל שנה בפיתחו של חג הפסח. כבת להורים יוצאי העדה הפרסית שאורז וזעפרן הם שני מרכיבים מאד תדירים במטבחינו נהגו סבתא רבא שלי, סבתי וגם אימי להכין עוגת אורז מתוקה עם זעפרן בפיתחו של חג הפסח.

שנה אחרי שנה חג הפסח תמיד סימל לנו את עוגת האורז הטעימה, שנאפית בסיר פלא, והריח מתפשט וממלא את הבית בעוצמה רבה. ועכשיו שלצערי אין לי אמא מתפקדת נותר לי רק להתרפק בערגה על הזכרונות.