למה אוכלים גבינות בשבועות?

חג השבועות ידוע בהיותו גם חג החלב, אך אם שאלתם עצמכם למה ומדוע, מירה איתן עם כל התשובות וההסברים. וגם: איך נוצרה הגבינה הראשונה ומה הקשר בינה לבין הר סיני

חלב
חלב | צילום: יח"צ

לחג השבועות שמות רבים: שבועות, חג הקציר, יום הביכורים, חג מתן תורה ועוד, אך יותר מכל מזוהה החג עם מוצרי חלב והצבע הלבן. למנהג אכילת מאכלי החלב האופייני כל כך לשבועות יש כמה סיבות והסברים רבים למדי. לפניכם כמה מהם.

 

בשר או חלב?

לפי המסורת בתאריך חג השבועות נערך מעמד הר סיני, שבו אלוהים התגלה אל עם ישראל במעמד נבואי היסטורי ומסר להם, על ידי שליחו משה, את עשרת הדברות. לכן גם נקרא החג מאוחר יותר, חג מתן תורה.

 

בעת שקיבלו עם ישראל את התורה, הם קיבלו גם את כל הדינים וההלכות של שחיטה ואכילה, ואז הגיע זמן הכשרת הכלים. מכיוון שככל הנראה מעמד הר סיני חל בערב שבת, לא הייתה ברירה אלא לאכול מאכלי חלב, כי הכנתם קלה ולא מחייבת שימוש בכלים שהתבררו כלא כשרים.

 

בנוסף, עם קבלת התורה שתיארה את ארץ ישראל כ"ארץ זבת חלב ודבש" (שמות ג, יז), הותרה לבני ישראל אכילת מוצרי חלב. במלים אחרות, באותו יום שהבשר שלהם נאסר, החלב הותר, והם אכלו מאכלי חלב באותו חג שבועות ראשון, והמסורת נמשכת עד היום.

 

תורה = חלב

התורה נמשלה לחלב, בשיר השירים נכתב: "דבש וחלב תחת לשונך". כשם שהחלב הוא מזון קיומי לתינוק, כך גם התורה היא מזון רוחני קיומי לאדם המאמין.

 

בנוסף לכך, החלב צבעו לבן והלבן מסמל טוהר. לקראת קבלת התורה נצטוו בני ישראל להיטהר, ולכן נוהגים בשבועות ללבוש לבן.

 

התינוק משה מחפש מינקת

אכילת מאכלי חלב בשבועות מנציחה תופעה מופלאה בחייו של משה, שהחלה בשישי בסיוון, היום שבו חל חג השבועות.

 

משה רבנו נולד ביום השביעי בחודש אדר, ונשאר בבית במשך שלושה חודשים עם בני משפחתו, לפני שהונח בתיבה על הנילוס ביום השישי בחודש סיוון. משה ניצל על ידי בת פרעה, שאימצה אותו וחיפשה עבורו מינקת. האגדה מספרת כי משה סירב לינוק מהנשים המצריות, והתלמוד מסביר שפיו היה חייב להישאר טהור, מכיוון שהוא עתיד לדבר עם השכינה. בתו של פרעה מצאה עבורו אישה אחת שממנה הוא הסכים לינוק - יוכבד, אמו הביולוגית.

 

חלב ודבש
חלב ודבש | צילום: tycoon101 - Fotolia.com

הכל בגלל הגימטריה

עוד סיבה לאכילת מאכלי חלב בשבועות נעוצה בגימטריה. חלב בגימטריה הוא 40, מספר המסמל את מעמד הר סיני, שכן על פי המסופר בתורה משה שהה בהר סיני 40 ימים. למספר 40 יש משמעות נוספת והיא 40 הדורות שחלפו ממשה שהעלה את התורה על הכתב, עד לדורו של רבינא ורב אשי שכתבו את המהדורה הסופית של התורה שבעל פה, התלמוד.

 

בנוסף לכך, התלמוד נפתח באות מ' - גימטרייה 40 - ומסתיים באות מ', ועוד. הר סיני נקרא גם "הר גַבְנוּנִים" מלשון גיבנות - פסגות. לכן 'גבינה' מזכירה לנו את הר סיני. גימטריית המילה גבינה היא 70, והיא מזכירה את 70 הפנים של התורה.

 

חלב ודבש

במסורת היהודית נפוץ טקס חניכה שנערך לילדים קטנים המתחילים ללמוד תורה. בקהילות מסוימות נהגו בעבר להתחיל את הלימודים של הילדים בבית הכנסת בבוקר חג השבועות. בבוקר זה נהוג היה להאכיל אותם במאכלי חלב ודבש, שעל פי חז"ל נמשלו לתורה בפסוק "דבש וחלב תחת לשונך" שבשיר השירים. מנהג אכילת החלב השתמר גם בקרב המבוגרים.

 

מאיפה הגיעה הגבינה?

מאכלי חלב על מוצריו השונים מאוד פופולריים בישראל בפרט ובארצות המזרח התיכון בכלל. אין כמעט יום שהגבינה הלבנה אינה עולה על שולחננו בצורותיה השונות. חלב אנחנו מכירים מימי קדם, אך מאיפה הגיעה הגבינה? מסתבר שהגבינה נוצרה בדרך מקרה.

 

לפני אלפי שנים נהגו להחזיק נוזלים בנאדות שנעשו מקיבת בעלי החיים. באחת הפעמים מילא רועה צאן את הנאד שלו בחלב. לאחר הליכה ממושכת בחום ובשמש הגיע למחוז חפצו ופתח את הנאד. לתדהמתו מצא חומר לבן קרוש בתוך נוזל מימי. המאכל ערב לחכו ולחך חבריו. הם הבינו כי בקיבת בעלי החיים ישנו חומר המסייע ליצירת הגבינה והפכו לגבנים הראשונים.

 

היוונים הכריזו כי הגבינה הומצאה על ידי האלים. עד היום באירופה מכבדים אורחים חשובים בגבינות והצרפתים אפילו מקנחים ארוחותיהם בגבינות. גם דוד המלך בנערותו הביא חריצי חלב מתנה לשר האלף "ואת עשרת חריצי החלב תביא לשר האלף" מבקש ישי אבי דוד בספר שמואל.

 

אז יש לנו מספיק סיבות טובות לאכילת גבינות ואם זה מה שצריך לעשות גם בחג השבועות אנחנו מקבלים זאת עלינו בשמחה. נותר רק להתאים להן את היינות המתאימים. בתאבון וחג שמח!

 

מירה איתן הינה מנהלת התקשורת של יקבי כרמל.

 

לעוד כתבות של מירה איתן בעולם היין:

זני ענבים: קריניאן, פטיט סירה וארגמן

איטליה בבית: מכינים פסטה שלב אחר שלב

זני ענבים: שיראז, גראנש ומורבדר

טיול אוכל ויין בסיציליה