סיפורים משכרים: אלילות היין הקדומות

עולם היין נראה כעולם גברי מאז ומתמיד לאורך ההיסטוריה. צריכת היין בעולם הקדום נולדה והתבססה במקדשים ובאתרי הפולחן הדתיים כחלק מעבודת האלים. מאחר שפעולות אלה נתפסו כאקט גברי, החיבור בין נשים ויין היה נדיר למדי. בעשורים האחרונים נראה כי מעמדן של הנשים בעולם היין מתחזק, אך למרות זאת עדיין רוב העוסקים בתעשיית היין בעולם הינם גברים, ייננים, אגרונומים, כורמים, עיתונאי יין, טועמי יין ועוד. אך המצב לא היה כזה בסיפורי ההיסטוריה הקדומים ביותר.

הרבה לפני יוון ורומי

הסיפורים הראשונים שהתרבות האנושית מכירה, היא הספרות הענפה של המיתולוגיות היוונית והרומית על אלי היין: דיוניסוס היווני ובכחוס הרומי. שני האלים היו ידועים במיתולוגיות כאחראים לעולם היין בין השנים 500 ל-200 לפני הספירה.

אך האנושות ברובה לא מודעת לאגדות על הנשים שהיו מוכרות כאלות היין. היסטוריה עתיקה מספרת על אלות יין שקדמו במאות ואלפי שנים לשני אלי היין הללו. ההיסטוריונים כולם מודים, כי הראשונות שגילו את היין היו כנראה נשים, אך הסיפורים עליהן כמעט נעלמו. ייתכן כי זה קרה בגלל הפרשי הזמן הארוכים שעברו מאז סיפורי האלות, או שסיפורים אלה נמחקו והודחקו במשך השנים, בעולם הגברי הפטריארכלי של השנים שבאו לאחר מכן, ועד היום. אולי זה ארע עקב הדרת הנשים מיין בתקופת האימפריה הרומית, בה אפילו היה מותר לגבר להרוג את אשתו אם תפס אותה שותה יין, ואולי סיבות אחרות.

בימינו, בתקופה בה נשים הן צרכניות יין דומיננטיות וקשר השתיקה בין יין לנשים מתחיל להישבר ולקבל את 'רשות הדיבור', הגיע הזמן להחיות את סיפורי אלות היין הקדמוניים ואת הברכה שהן נשאו ליבול הכרמים ולצרכני היין.

גברים ציידים ונשים מלקטות

בהיסטורית האנושות גברים הם הציידים ונשים המלקטות. בין יתר הגרגרים והיבול שנשים ליקטו היו גם הענבים. סביר להניח כי נשים שליקטו או בצרו ענבים, שמו אותם בכדי האחסון המשפחתיים, אותם הניחו למשמרת במערה קרירה. אך שלא כמו גרעינים שונים שנשמרו היטב, בכדי הענבים הן מצאו לאחר כמה שבועות ענבים שתססו ומעין נוזל שריחו היה נעים והשפעתו הייתה משכרת ומענגת. כך כנראה נולד היין מלכתחילה.

אלות היין

באימפריה השומרית, באזור בו נמצאת היום עירק, מוזכרת אלת היין הראשונה בהיסטוריה, לה סגדו בני האדם, בשנת 3000 לפני הספירה. שמה היה ג'סטין, שבתרגום הלטיני הפך ליין או גפן. לפניה הכריזו בני האנוש על אלה אישה כעל אלת החקלאות והפוריות, ולכן היה קל להכתיר בתקופה זו את ג'סטין כאלת היין.

מאוחר יותר, בשנת 1500 לפני הספירה, ישנו אזכור נוסף של אלת יין בשם פאג'ט באותו אזור. פאג'ט הייתה ידועה כעובדת בכרמים ועוזרת לבני האדם לייצר יין. כאלף שנה מאוחר יותר, ב-300 או 400 לפני הספירה, התוודעו בני אותו אזור לאלה חדשה, סידורי, שגרה ליד אור כשדים. סידורי הייתה ידועה במיתולוגיה השומרית כיצרנית יין.

במיתולוגיה המצרית, אלת היין רנן-אוטט, מוזכרת בהירוגליפים כמברכת את היין בשנת 1300 לפני הספירה. אלה זו הייתה ידועה כאלת היין והנחשים יחדיו. היא ואלת השפע ארנוטט, מוזכרות כאלה שנתנו את ברכת בציר הענבים לבני האנוש. כמו כן יש ממצאים בהיסטוריה הרחוקה גם על האלות אוזיריס המצרית ואיי-טי הסינית.

נשים מנצחות על משתאות יין פומביים

עם התבססותה של האימפריה הרומית עבר מרכז ייצור היין לרומא. החל מאמצע המאה הראשונה לפני הספירה ההגמוניה המוחלטת בתחום היין הייתה שייכת לרומאים. אל חופי איטליה הגיעו כל ספינות הסחר, וידע ייצור היין התפשט ברחבי ארץ המגף בכל מקום שהגפן שגשגה בו. אך היה עוד מקור ליין שהגיע לאימפריה.

במרכז איטליה (טוסקנה של היום) ישבו האטרוסקים, אלפי שנים לפני קום האימפריה הרומית. ממצאים ארכיאולוגים טוענים כי מוצאם של האטרוסקים בשבטים שפלשו לאיטליה מאסיה הקטנה, שגם היא מולדת יין. תבליטי הסרקופגים המרשימים שהותירו אחריהם האטרוסקים מתארים משתאות יין מפוארים ומרובי משתתפים. לאטרוסקים היה אמנם אל יין ולא אלה, אך שלא כמו במשתאות היווניים, אצל האטרוסקים היו אלה הנשים שנצחו והובילו את טקסי השתייה הפומביים.

ואצלנו... קצת מאוחר יותר

כבר בשחר ההיסטוריה, כאשר רצו לתאר נשיות מתפרצת, המשילו אותה לגפן, שהייתה תמיד סמל הפוריות של הזמן העתיק.

בדת היהודית ישנו רק אל אחד, ואין אלות ואלים, אך כבר מקדמת דנא ברור לכולם כי אין עולם יין בלי נשים, ואין קשר טוב בין נשים לגברים בלי יין. דוגמא אחת מני רבות אנחנו מוצאים בשירי השירים:

אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים. כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת. כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי. הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה. סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי.

לעוד כתבות של מירה איתן בעולם היין:

זני ענבים: קריניאן, פטיט סירה וארגמן

איטליה בבית: מכינים פסטה שלב אחר שלב

זני ענבים: שיראז, גראנש ומורבדר

טיול אוכל ויין בסיציליה