איכות יותר חשובה מכמות • ראיון עם מנהל יקב מניו-זילנד

עם תעשיות יין צעירות, תנאי אקלים יחודיים, קהל שמתפתח וייננים עם גישה רעננה ליצירת יין, נראה כי בתחום היין ישראל ולניו זילנד יש הרבה מן המשותף. לפני מספר שבועות ביקר בארץ ברנרד בודל, מנהל הייצוא לאזור אירופה של 'יקב וילה' מריה מניו זילנד, המייצא ל-70 מדינות בעולם. יינות היקב מיובאים ארצה על ידי חברת הכרם. ניצלתי את ביקורו כדי ללמוד קצת יותר על היין מהצד השני של העולם.

מה מאפיין את היין בניו זילנד?

ניו זילנד היא מדינה קטנה ומאוד רחוקה - המרחק שלנו מאוסטרליה הוא יותר מ-7000 מייל, ואנחנו היינו חייבים לפתח חשיבה חדשנית בהרבה תחומים של החיים, ותמיד היה לנו חשוב להיות על המפה העולמית, בהרבה תחומים. ב-20-30 שנים האחרונות אנחנו נודעים בזכות תעשיית היין שלנו. עד שנות ה-80, רוב היין שיוצר במדינה היה זול, מתוק, בסגנון היינות המחוזקים, לא משהו להתגאות בו. ואז התחלנו להבין מה הפוטנציאל האמיתי של התנאים המקומיים.

האזור הראשון ש'התגלה' כבעל חשיבות עולמית הוא אזור מרלבורו - שחסום מצד אחד על ידי רכס הרים שחוסם את ענני הגשם שמגיעים מאוסטרליה, ומצד שני גובל באוקיינוס. כששתלנו שם זנים כמו שרדונה, ריזלינג וסוביניון בלאן, התוצאה הייתה ייחודית, ואנשים התחילו להעריך ולשים אליו לב. לצורך המחשה: בסוף שנות ה-80 הייצוא שלנו היה בשווי של בערך 100,000 יורו ובשנה שעברה, כמדינה, ייצאנו יינות בשווי 550 מיליון יורו. לא נוכל להיות יצרנים גדולים כמו איטליה וספרד אבל אנחנו עושים יין ייחודי באיכות, ולא כמות, שאף אחד אחר לא יכול לייצר.

אילו בחירות אסטרטגיות עשיתם ביקב כדי לגרום ליקב לבלוט?

היקב שלנו הוא מבין חמשת היקבים הגדולים בניו זילנד והיחיד בבעלות פרטית - של סר ג'ורג' פיסטוניץ', שהקים אותו ומשמש מנהלו משנות ה-60 ועד היום. לג'ורג' היה האומץ להוביל כמה מהלכים; אחד הבולטים בעשור האחרון הוא ההחלטה לוותר לחלוטין על פקקי שעם ולעבור לפקקי הברגה בכל אחד מהבקבוקים של היקב (על 300 הלייבלים השונים שלו). אחד מכל 12 בקבוקים עם פקקי שעם מסורתיים מתקלקל, ואחרי 20 שנים של מחקר, הצלחנו לפתח פקק הברגה ששומר על היין ביעילות של 100% - כלומר היין מתיישן ומתפתח בדיוק באותו אופן, בלי הסיכון להתקלקלות. למרות שאמרו לנו שאנחנו משוגעים, ההחלטה הוכיחה את עצמה.

מבחינת מיתוג, הסיסמא שלנו היא שאנחנו היקב המעוטר ביותר בניו זילנד - בחישוב שעשינו לפני ההחלטה על כך, ראינו שגם אם במשך 10 שנים לא נזכה באף גביע או מדליה, והיקב מספר 2 יזכה בכל המדליות והפרסים הרלוונטים לניו זילנד, עדיין יהיו לנו יותר גביעים, ואנחנו גאים בכך מאוד - זו הכרה מצד שלישי בנכונות כל הבחירות המקצועיות שעשינו לאורך השנים.

לאילו מדינות אתם מכוונים את הייצוא שלכם, ואיפה ישראל ממוקמת?

יעדי הייצוא שלנו הם בעיקר אוסטרליה, בריטניה, ארה"ב וקנדה. ישראל נמצאת מעל מדינות כמו פיג'י וקזחסטן. ועכשיו ברצינות, חתמנו לפני שנתיים והצמיחה הייתה טובה מאוד - היינות שלנו הגיעו לכמה מסעדות בולטות כאן ואנחנו מרוצים עד כה מהנתונים. קח בחשבון שבכל מדינה אליה אנחנו מייצאים, אנחנו מתחרים עם תעשיית היין המקומית, אז ברור לנו שלא נוכל לקחת נתח שוק משמעותי מאוד.

היית אומר שזכיתם במספיק פרסים כדי לנוח?

הגישה של ג'ורג' מובילה אותנו לא לנוח על זרי הדפנה, ותמיד לחדש. למרות שהסוביניון בלאן הניו זילנדי כבר מוכר כייחודי, אנחנו ממשיכים לנטוע זנים חדשים ולחפש את הדבר הגדול הבא, ובכך להיות מובילי הטרנדים. לא נוכל לעשות גרסא זולה של ריוחה - אנחנו חייבים להראות את הסגנון שלנו ואת הזהות שלנו בכל פעם מחדש. אנשים שמים לב כשהמוצר שלך עומד בזכות עצמו.

לעוד מתכונים וכתבות בעולם היין:

זני ענבים: פינו נואר

מתכון לפסטה מוקפצת עם תרד ושום

שף בשבוע • איילת ציוני, איילת וגילי

זני ענבים: מרלו

עוגת ביסקוויטים במילוי קרם שמנת

טיולי יקבים בשבועות ועוד חדשות יין

ביקורת מסעדה - בית היין, קיבוץ מעברות

זני ענבים: שרדונה - מלך היינות הלבנים