אפרת אנזל והרומן עם היין
המגישה והשחקנית אפרת אנזל פותחת את מרתף היינות הביתי ומספרת על הפיקניק הרומנטי באזור הכמהין, היין הבלתי נשכח בפריז, אוסף היינות המשובח והסלידה מטקילה. ראיון
לאפרת אנזל, שחקנית ומגישת התוכנית 'לחיות טוב' בערוץ 2, יש רומן ארוך עם יין. לא הרבה יודעים, אבל מעבר להיותה בשלנית לא רעה בכלל, יש לה גם היסטוריה של 5 שנים מאחורי הבר, והיא חובבת יינות מושבעת. נפגשנו איתה לראיון כדי לגלות אילו יינות הכי מרגשים אותה, מה ההבדלים בין הישראלים לצרפתים והאם היא משתכרת בקלות.
באיזו תדירות את שותה יין?
"בערך 3-4 פעמים בשבוע: כמעט כל פעם שאני אוכלת במסעדה, יושבת על בר או מארחת בבית. טוב אז אולי זה יוצא יותר משלוש פעמים בשבוע, אבל תודה שהשקר הלבן הזה לעצמי די נחמד".
איזה יין את מעדיפה, לבן או אדום ?
"חד משמעית לבן. שנים שתיתי יין אדום, אבל באיזשהו שלב הבנתי שזה מחזיר אותי גמורה מארוחות ערב (לא שיכורה, פשוט מאוד עייפה), ובחרתי בלבן. בעיקר יינות שרדונה חמאתיים, שיודעים ללוות כמעט כל ארוחה. זה לא שאני לא אוהבת או לא שותה יין אדום, אני פשוט שותה אותו פחות".
איפה שתית את היין הכי טעים בחייך?
"האבולוציה של בלוטות הטעם שלי והרגרסיה של הזכרון שלי לא מאפשרים לי לבחור רק יין אחד. יין הוא בלתי נשכח כי שתית אותו עם מנה בלתי נשכחת. יין הוא בלתי נשכח בזכות האדם שהחזיק לך את היד בזמן ששתית אותו. ויין שהיה לי טעים בטירוף בשנת 1996 לא בטוח שיקבל את אותו הקרדיט כיום, כשהידע שלי נרחב יותר ובלוטות הטעם שלי מחודדות יותר. אם אני צריכה לבחור יין אחד, יהיה זה השבלי שליווה את הלנגוסטינים שאכלתי עם דוד שלי בארוחה אצל מישל רוסטאנג בפריס".
למדת בישול בצרפת. אילו הבדלים ראית בין הצרפתים לישראלים בכל מה שקשור ליין ואוכל?
"ואו, מאיפה להתחיל... בלי ספק יש יותר הבדלים מאשר קווי דמיון. אצלנו הישראלים, לפחות אצל מרביתנו, יין ילווה את הארוחות החשובות. אצלם כל ארוחה, פשוטה ככל שתהיה, מלווה בכוס יין או אפילו קראף. אפילו כל בית קפה פריסאי יציע לך את "יין הבית", שיהיה יין טעים וחביב, גם אם לא יין גדול. אצלנו ברוב בתי הקפה תאלץ לשתות איזשהוא יין שלמשווק המשקאות היה איזה דיל טוב לגביו, ולקוות שהוא אוחסן בטמפרטורה הנכונה.
כתושבי מדינה שתרבות היין בה כל כך עמוקה, הצרפתים לא מרגישים צורך להוכיח שיש להם את הכי גדול, או במילים אחרות, הם לא עושים כזה עניין מהיין, ולא מתביישים לשתות את אותו "יין הבית" הפשוט, זה לא מעיד כלום על ההבנה העמוקה שלהם ביינות גדולים, והם מבינים שזה לא מוריד מערכם".
יש עוד הבדלים?
"בצרפת יש לא רק גאווה לאומית אלא גם גאווה איזורית. ברגע שיוצאים מפריס, מרבית המסעדות יחזיקו תפריט שמבוסס על היינות האיזוריים, וכמעט לא יכיל יינות חוץ-צרפתיים. אנחנו מתחילים לראות את המגמה המבורכת הזו בצפון הארץ ובחבל יואב יהודה, אבל הדרך עוד ארוכה.
מה שמאוד חשוב לי לציין בהקשר הזה זה שאסור לנו גם להחמיר עם עצמנו. לקח לצרפת מאות שנים לבסס תרבות יין, אנחנו לא יכולים לצפות מעצמנו להדביק את הפער הזה תוך שנים ספורות. תרבות היא מורשת וטעם הוא דבר נרכש ונלמד. לא לומדים לשתות יין או לגדל יין בגוגל, ואם תהיה לנו סבלנות, אין לי ספק שניישר קו עם הצרפתים גם בעניין הזה".
יוצא לך לבשל עם יין? אילו מנות את מכינה?
"קוק או ואן - "תרנגול שיכור" - ובמילים פשוטות עוף ביין אדום וירקות שורש. מנה שמבחינתי צריכה שני בקבוקי יין משובחים - אחד לתוך הסיר ואחד לתוך הכוסות. אני לא מבשלת עם יין שאני לא אוהבת לשתות. אוסובוקו - עם יין לבן, ואני מאוד אוהבת לבשל עם פורט, שהוא בעצם יין מחוזק ומתובל (עם כבדי עוף, לגירוד המשקעים במחבת אחרי טיגון סטייק)".
היו לך חוויות מיוחדות מטיולים באזורי יין בעולם?
"יצא לי לטייל בפריגור, חבל ארץ נדיר ביופיו בצרפת, מולדת הכמהין, האווז ותפוחי אדמה בשומן אווז. חבל הארץ הזה לא ידוע במיוחד ביינותיו מחוץ לגבולות צרפת, אבל הצרפתים בהחלט מכירים את יינות קאהור, אחד מהאיזורים בפריגור. יינות אדומים עמוקים ונהדרים, בני לוויה מצוינים לכמהין שגדלות באותו טרואר.
הארוחה הבלתי נשכחת מבחינתי של הטיול לא היתה מסעדת מישלן זו או אחרת (והיו!), אלא דווקא נסיעה נטולת מפה עם האוטו סטיישן ששכרנו, שהביאה אותנו לשוק מקומי. קנינו גבינות, פואה גרא, בגט טרי, בקבוק יין מקומי. עצרנו את האוטו על שפת נהר, והדשא שהיה רטוב מהגשם של הלילה שכנע אותנו לפתוח את הבגאז' של הסטיישן, לפרוש בו שמיכה ולהשתרע מול הנוף המטורף.
פתאום אני קולטת לצד המכונית שיח גפן בודד ועליו ענבים ענקיים בצבע בורדו עמוק. בשנייה שטעמתי את הענב הזה הבנתי כמה לא הוגנת חלוקת האקלים בעולם. סתם שיח, באמצע שום מקום, בלי תכנון ובלי מעקב של ייננים, הניב פרי שאין לי ספק שיכול היה להיות חלק מבקבוק יין בלתי נשכח".
איפה בעולם עדיין לא ביקרת והיית רוצה לבקר?
"ספרד ספרד ספרד!!! כבר שנים שאני רוצה לנסוע לטיול ארוך בספרד, אבל תמיד, שוב ושוב מוצאת את עצמי קונה כרטיס לפריז. ה-טיול שבראש הפנטזיה שלי הוא כמה ימים בבסקים הצרפתים ואחריהם כמה ימים בבסקים הספרדים. מעניין אותי לראות איך הבדלי תרבות, שפה וגבול ששורטט במפה משפיעים על הקולינריה המקומית, אם בכלל. טוב שכנעתי את עצמי, זה יהיה הטיול הבא".
אילו סוגי יינות אפשר למצוא אצלך בבית?
(הולכת לבדוק) "כרגע במקרר שוכבת שמפניה של NICOLAS FEUILLATTE, ברוט של גמלא (רמת הגולן), ושבלי של BOVIER &FILS. אה וגם קאווה חצי יבשה (לא סובלת קאווה יבשה). בתיבה של האדומים יש קברנה סוביניון רזרבד של ברקן 2007 וסירה של שאטו גולן 2004".
איזה יין בחיים לא יראו אותך שותה?
"אמרלד ריזלינג. המצאה ישראלית שהיתה נכונה לזמנה, תרמה לא מעט לתרבות היין המקומי בכך שגרמה לנו להתחיל לשתות, אבל באמת שאני מקווה שהפסיקו לייצר את הדבר המתוק והנורא הזה".
האם את משתכרת בקלות?
"ממש לא. נראה לי שכמה שנים מאחורי הבר גרמו לי להיות יחסית עמידה. מצד שני אני דבקה במשקאות מסוימים (יין, פורט, דובונה, מרטיני) ובאלכוהול לבן (וודקה / ג'ין), אז הגוף שלי מכיר את מה שאני מכניסה אליו. מטקילה אני מקיאה רק מהריח וגם כשברמנתי הצוות ידע שקשה לי למזוג את המשקה הזה".
מה הדבר הכי מביך שקרה לך בעקבות שתיית אלכוהול?
"הדבר הטוב באלכוהול הוא שגם אם קרו לך דברים מביכים, כנראה שהיית מספיק שיכור בשביל לא לזכור אותם".
לעוד מתכונים וכתבות בעולם היין:
קינוח מגניב - מתכון למלבי רימונים
מה מציעות המסעדות לקראת חגיגות הבוז'ולה
ראיון עם מנהל היצוא של יקב בלו נאן
אזורי יין בישראל - כתבה ראשונה בסדרה