כל הארץ כרמים כרמים - אזורי יין בישראל
הכרם הראשון מיוחס בתורה לנח, שגם היה השיכור המתועד הראשון. מאז נפוצו בארץ עשרות כרמים מדהימים שבזכות תוצרתם קיימים יינות איכותיים. מסע בעקבות המשקה הפופולרי
לאורך ההיסטוריה נודעו יינות בשמות המציינים את מחוז מוצאם ולעתים גם את סגנונם. שמות כמו, בורדו, קיאנטי, ריוחה ושמפניה, הם סוגי יין המשקפים את היין הפופולרי ביותר המיוצר באזור על שמו הם נקראים. לפני שנים רבות יצרני היין הבינו כי טעמו של היין תלוי לא רק בסוג הענב, אלא גם בסוג האדמה והאקלים בו הוא גדל. ענבי יין גדלים לרוב בין קווי רוחב 30 - 50 מעלות בצפון כדור הארץ ובין 30 - 40 מעלות בחלקו הדרומי.
'טרואר' הוא המונח בצרפתית המתייחס לאזור, וכוונתו הוא בית הגידול של הענב, או שלל ההשפעות שיש למקום גידול ספציפי על איכות המוצר המוגמר. הדבר נכון גם למוצרים כמו גבינות, בשר, קפה ו-וויסקי, שמקבלים ביטוי וטעמים אחרים באזורים שונים, אבל המונח טרואר נמצא בשימוש בעיקר בתעשיית היין.
הכל מתחיל בגפן
גידול הגפנים היה תמיד חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של ארץ ישראל. הגפן נפוצה באזורנו כבר בתקופת הברונזה. הכרם הראשון מיוחס בתורה לנח, שגם היה השיכור המתועד הראשון.
במהלך השנים הפכה הגפן לאחד מסמלי ארץ ישראל, אחד משבעת המינים שנתברכה בהם הארץ. גתות לדריכת ענבים וייצור יין, המעידות על כרמים גדולים הן תגליות ארכיאולוגיות שכיחות בישראל בכל תקופה שהיא.
בתקופת ההתיישבות החדשה, לקראת סוף המאה ה-19, שימשה הגפן כענף חקלאי חשוב במושבות של הברון רוטשילד, שכבר אז הבין כי האזור שלנו טוב לגידול ענבי יין. היקבים הראשונים שפעלו בשיטות צרפתיות במושבות הברון, היו היקבים בראשון לציון ובזכרון יעקב, הלא הם יקבי כרמל, היחידים אשר מגדלים כרמים בכל אזורי היין המוכרים בארץ.
לאחר קום המדינה, הוגדל השטח שהוקצה לכרמים, וליקבים הוותיקים ששוכללו התווספו גם יקבים חדשים בבנימינה, פתח תקווה ומקווה ישראל. כיום פועלים בארץ למעלה מ-200 יקבים, אשר מייצרים יותר מ-40 מיליון בקבוקי יין בשנה. בשנתיים האחרונות ניטעו בארץ כ-11,500 דונם של כרמי יין, כך שבשנים הקרובות צפויה עלייה משמעותית בהיקפי היצור.
אזוריות מהי?
לאזור בו גדל חומר הגלם, במקרה שלנו הענבים, יש השפעה על התוצר הסופי - היין. לדוגמא, מזן קברנה סוביניון, שיגודל בגליל העליון נקבל יין שונה בטעמו ובאופיו מאשר אותו קברנה סוביניון שיגודל בהרי יהודה. כמות משקעים שונה, הבדלי טמפרטורה וסוג אדמה שונה - אלה ומשתנים אחרים יתנו לחומר הגלם את אופיו הסופי.
ציון שם האזור על גבי בקבוק היין הינו בעל חשיבות רבה בעולם היין, בעיקר כשמדובר ביינות איכות. ארץ ישראל הקטנטונת מחולקת לאזורים רבים ומאוד שונים אחד מרעהו, ובכל אחד מהם מפוזרים יקבים רבים. בשבועות הבאים נבקר כל פעם באזור אחר ונלמד להכיר את ייחודו ואת היקבים השוכנים בו.
אזורי היין בהם נטייל
החלוקה לאזורי יין, המוכרת והנהוגה כיום, תוקנה בשנות השבעים של המאה העשרים, עם כניסת המדינה לקשרי מסחר ממוסדים עם השוק האירופי, על ידי מכון היין הישראלי. אותה חלוקה לאזורי יין (לפי המכון הישראלי ליין) כללה את האזורים הבאים:
רמת הגולן - רמה בזלתית שחורה מכוסה במרבדים של כרמים ויקבים שמזמנים חווית טיול מיוחדת.
גליל עליון - אזור גידול ענבי היין המצטיין בישראל. מאופיין בגובה רב, אקלים קר ואדמת בזלת ושופע יקבים רבים.
השומרון והשרון - גאיות הכרמל (ליד זכרון יעקב) ואזור השרון - אזור גידול ענבי היין הגדול ביותר בישראל. נהנה מקרבה להר הכרמל ולים התיכון.
שמשון - מרגלות הרי יהודה (ליד גזר) והשפלה המרכזית (ליד גדרה). הרי יהודה, צפונית לירושלים, אזור גידול חדש באופן יחסי. משתרע מאזור הרי בית אל, צפונית לירושלים ועד חברון.
הנגב - צפון הנגב (ליד ערד) - אזור גידול ענבי יין פופולרי בתקופת התנ"ך. בתקופה האחרונה נטעו בו כרמי יין חדשים.
בשבועות הבאים: איזה יקבים פעילים באזורי הארץ והיכרות עם התוצרת המקומית.
לעוד מתכונים וכתבות בעולם היין:
רשמים וטעימות מתערוכת סומלייה 2011
מתכון למאפינס עם בננה ופקאן סיני