חגיגה של טעמים • יום בבזאר של עכו

"יש וייב קולינארי חדש בעכו" התבשרתי לאחרונה, "משהו קורה בבזאר הטורקי המחודש". מיד שינסתי מותניים, נסעתי צפונה ולאורך יום שלם ומהנה גיליתי עולם ומלואו.

 

עכו, עיר עם היסטוריה מפוארת, נבנתה על שרידיה של עיר צלבנית, ושימשה כעיר מסחר מרכזית של אזור הגליל בעבר הרחוק. הנמל שלה היה שוקק מאוד בעבר והיום ניתן לראות בו בעיקר את סירות הדיג והדייגים, שמביאים את תוצרת הים לשוק הססגוני. מסעדות הדגים לאורך הים מהוות מוקד משיכה לתיירים, ולאחרונה נוצר עוד עניין קולינארי בבזאר הטורקי.

 

הבזאר הטורקי נבנה בסוף המאה ה-18 כשוק עירוני לשירות האוכלוסייה המקומית. השוק ננטש בשנת 1948 עם כיבוש העיר העתיקה על ידי צה"ל ונפתח לפני כשנה שוב כבזאר בעלי מלאכה ואמנות זעירה, בו יש כיום חנויות קטנות למזכרות ודברי אמנות לתיירים ומספר מקומות אוכל קטנים ומעניינים מאוד, שמציעים חוויה מרגשת של טעמים ואווירה אותנטית.

 

הבזאר נמצא לא רחוק מנמל עכו, סמוך לסמטאות שוק העיר העתיקה. אורכו כמאה מטרים ושוכנות בו כחמישים חנויות קטנות, שחלקן עדיין לא מאוכלס. הכניסה אל הבזאר דרך השער המערבי הסמוך לחמאם הטורקי או דרך השער המזרחי שנפתח מתוך השוק.

 

בית האוכל המעניין ביותר, כולל האוכל, הסגנון, הרעיון שאחריו, והאנשים הוא 'סבידה', אבל בואו לא נקדים את המאוחר.

 

קפה בדאר ח'אן

את הבוקר שלנו (הלא מוקדם מדי) התחלנו עם קפה של בדאר ח'אן. בית קלייה משפחתי שמוקדש כולו לקפה, עם פינות ישיבה מזמינות מתחת לקשתות האבן וריח קלייה ממכר של קפה, שנטחן במקום בשיטות של פעם.

 

לשבת בשלווה על הספסלים והכריות שמול הדוכן, ללגום קפה איכותי של בוקר, שיכול להיות אספרסו טוב ומאידך גם קפה שחור אותנטי עם הל, מקנקנים שנמצאים תמיד על הפלטה, ולצרף בקלאווה קטנה לפתיחה של יום מתוק, לא יכולה להיות התחלה טובה יותר ליום טיול בעכו.

 

למי שחשקה נפשו להשיל מספר קילוגרמים ממשקלו (יום אחרי כמובן), מציעים פה דיאטת קפה ירוק, בפולים או גרוס (אפשר גם במשלוח), שתעזור לאזן גם את הכולסטרול.

 

בחלל הסמוך לבית הקפה ריחות מסקרנים של סבוני שמן זית, שמנים אתריים ותרופות עממיות, שגם אותם מוכרת המשפחה.

 

גבינת משק גלילי

קצת אחרי בית הקפה הקטן פתחה שרית רגב מאבירים (משק גלילי) דוכן לגבינות העזים (שרועות בטבע), אותן היא מכינה לאחר שלמדה גבנות בפרובנס שבצרפת. בדוכן טעמנו מבחר גבינות טובות כמו: תום מורביה עם פס של אפר ערמונים, קממבר כמהין, בושה מצוינת, גאודה פסטו, פקורינו טעימה, ויש שם גם גבינות כחולות, גבינות קשות יותר או פחות ועוד. הטעימה השתלמה, ובשביל לא ל'בשל' את הגבינות כל היום בדרך, קצת לפני שעת הסגירה (17:00) חזרנו וקנינו כמה מהגבינות המצוינות הביתה.

 

המיצים של אוקטביו סוזה

אחרי הגבינות צריך לרענן קצת את הפה. משקה טבעי מעגלת המיצים של אוקטביו סוזה בקצה הבזאר עושה את זה בגדול, ולוקח אותנו לעולם של טעמים אקזוטיים אחרים. אפשר לבחור במיץ רימונים, מיץ תפוזים, או למהול את שניהם יחדיו, ועוד מיצים אחרים מפירות מובחרים וטריים. לא זול, אבל שווה את המחיר.

 

קוקושקה - פרימיום סנאק בר

במרכז השוק פתח גיל רודיטי, שעבד בעברו אצל ניר צוק בקורדיליה, בר קטן וצבעוני שקירותיו משובצים בקרמיקה מצוירת. בבר הוא מגיש אוכל רחוב מוקפד, מיני המבורגר, נקניקיות של אלן טלמור, פיש אנד צ'יפס, שיפודי שרימפס ועוד מנות שאפשר לאכול בישיבה או לקחת לדרך, ולצדם שני סוגי בירה מחבית. אני בחרתי לקחת לדרך כוס בירה מלכה ושיפודי שרימפס, שליוו אותי בדרכי אל שוק עכו הסמוך.

 

בונים תאבון בשוק עכו ובין החומות

ועכשיו כשהבטן מרופדת קלות, צריך להכין אותה לארוחה הבאה. טיול בשוק עכו הססגוני בונה יפה את התיאבון.

 

לא רחוק מנמל עכו, החומות והגלים המתנפצים נמתח הנתיב הראשי בעיר העתיקה, מצפון לדרום, ובו ממוקם השוק המרכזי של עכו העתיקה. רחוב צר ומקורה בין בתי אבן אותנטיים ומרצפות אבן שידעו ימים טובים וארוכים. שלל דוכנים צבעוניים עם שפע מסחרר חושים של דגים, סרטנים ודיונונים, פירות וירקות, מיני מתיקה מזרחיים, מיצים טבעיים, בגדים, דברי סדקית, צעצועים, נרגילות, מזכרות, חנויות תבלינים וקפה וחומוס סעיד המפורסם. דוכני הדיסקים מלווים את הסיור בשוק במוזיקה המתערבבת בקריאות בעלי הדוכנים.

 

בחנות התבלינים של האחים ג'ארחי, שעוסקים כבר כמה דורות בעסקי התבלינים וצמחי המרפא, עצרנו וציידנו עצמנו בכמה תבלינים אקזוטיים שהריחו טוב כל הדרך עד הבית. אבל מוקדם עדיין לדבר על הבית. טיול על החומות ליד הים, הצצה לאורי בורי (עליו נאלץ לוותר הפעם) וטעימה של סורבה מנדרינות בגלידריה 'אינדומלה' הופכים את היום למושלם מרגע לרגע.

 

סבידה - אוי אוי אוי

ועכשיו הגענו לסיבה העיקרית להגיע אל הבזאר הטורקי, סבידה. בלב הבזאר שוכן לו בר מאכלי הים הקטן שמכבד את הדגה המקומית הזמינה, את הסוחרים והדייגים המקומיים ואת המסורת הים תיכונית. את המקום פתחו שני צעירים גליליים, אוהד הורוביץ, שבישל תקופה במרכז ודן שמולוביץ, שהתמחה בבישול בקורדון בלו.

 

במסעדה הקטנטנה בר עץ יפהפה, המעוצב בצורת סירה, עם תשעה מקומות ישיבה, ויש אפשרות גם לשבת בחוץ, בחצר הממוקמת בסמטה עכואית יפהפיה, תחת עץ הפיקוס. המקום נקרא סבידה על שם הדיונון עבה הבשר וקצר הזרועות, שבעיני הוא טעים יותר מאחיו הקלמארי, אם כי קצת קשה יותר להשיג אותו.

 

את הדגה מקבלים השניים מאבו אנעס "שהוא בעצם דג" אומר לי אוהד, "הבן אדם צולל צלילה חופשית ושולה ממעמקים מיני דגים וייצורים מוזרים, ולעתים מגיע למסעדה להביא את הדגה כשהוא לבוש עדיין בחליפת הצלילה ובזקנו אצות". רוב הסחורה מגיעה מחנותו של סוחר הדגים הידוע הוותיק סעדו סעדי, שגם סביבו נרקמו סיפורים ססגוניים. אוהד ודן דואגים לשמור ולטפח את הקשרים עם הסוחרים המקומיים הקרובים אליהם, ואלה בתמורה דואגים להם למוצרים טריים ומוקפדים יום יום.

 

"מה שמדבר אלינו" אומר אוהד, "הם פשטות ומטבח מקומי. לא נראה לי נכון להגיש פה מוצרים קפואים שהגיעו ממקומות אחרים בעולם. את כל המוצרים אנחנו קונים בשוק עכו. חשוב לנו גם לספק עבודה לאנשים שעוזרים לנו להתפרנס". התפריט מוקפד ביותר וחומרי הגלם האזוריים טריים בלבד, כמו גם ברז הבירה הצונן שממנו נמזגת בירת טייבה המצוינת.

 

אפשר ליהנות במקום מסביצ'ה מעולה, מזטים מגוונים, מרק דגים, דגים שונים ופירות ים שהביאו באותו יום הדייגים, ועוד. כל זה לצד אווירה ידידותית ומשפחתית. והכל טעים מאוד! את המנות המזדמנות ניתן לראות כל יום באתר הפייסבוק של סבידה.

 

ולקינוח... גלידת שפרעם

את הארוחה שווה לסיים עם גלידה של משפחת זייתון משפרעם, שהזכיין שלה הוא בועז הורוביץ, אחיו של אוהד מסבידה. את הגלידות מייצרת המשפחה למעלה מ-60 שנה, ואפשר למצוא פה בין היתר את שלושת הטעמים המיוחדים שזיכו אותה בתהילה: מסטיקה, לימון ופיסטוק.

 

שקיעה, יין וסיום על גג מלון האפנדי

להיות בעכו ולא לבקר את אלינור גונשורק, הסומלייה המקסימה של מלון האפנדי, לא נחשב ליום עכו מושלם מבחינתי. "בואו לשקיעה על גג המלון אחרי שעה ארבע" המליצה אלינור בטלפון, וזה מה שעשינו.

 

על גג המלון היפהפה, שלקח לאורי ירמיאס למעלה משמונה שנים לבנות, בין סמטאותיה הציוריות של עכו העתיקה, ומול חומות העיר והים, נפתח בקבוק יין לבן יבש וצונן. השקיעה המרהיבה, הסנוניות שליוו אותה אתנו בפטפטת אינסופית, היין, החברה, היום המופלא המלא בטעמים מרגשים וחוויות, ימשיכו ללוות אותי עוד הרבה ימים.

 

מירה איתן הינה מנהלת התקשורת של יקבי כרמל.

 

לעוד כתבות של מירה איתן בעולם היין:

זני ענבים: קריניאן, פטיט סירה וארגמן

איטליה בבית: מכינים פסטה שלב אחר שלב

זני ענבים: שיראז, גראנש ומורבדר

טיול אוכל ויין בסיציליה